תוספות רבי עקיבא איגר/עירובין/ב

תוספות רבי עקיבא איגרTriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
מלאכת שלמה
הון עשיר
יש סדר למשנה
רש"ש


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אעריכה

[אות ח] במשנה עושין פסין לביראות. מצי אתיא אפילו כרע"ק דמתני' ד' והא דקתני לביראות דהוי מלתא דפסיקא בין דרבים בין דיחיד אבל בור לא הוי מילתא דפסיקא דבעינן דוקא דרבים ומצי אתיא ג"כ כריב"ב דמתני' ד' ומה דקתני לביראות לא משום דאיירי בשני מיני ביראות דרבים ודיחיד אלא דמיירי רק דרבים וביראות היינו ביראות דעלמא. גמרא:

[אות ט] בתוי"ט ד"ה אחת. לא בעינן מצומצמות. אלא שוחקות:

געריכה

[אות י] במשנה עד בית סאתים. גמרא מסתפק אם בור ופסין קאמר דאם הבור וחלל דפסין יחד יותר מבית סאתים אסור. או דבור בלא פסין קאמר דהיינו אם הבור סאתיים מותר לעשות פסין ברחבת ב' אמות כדי ראשה ורובה של פרה:

[אות יא] שם להרחיק כל שהוא. והא דלעיל (ספ"א) בשיירא בעינן שלא יהא בית סאתים פנוי אף דהתם הוי מחיצה טובה יותר מן פסין דהרי בשיירא לא התירו פסין כתבו תוס' לחלק משום דבשיירא הואיל ונעשה לצורך שעה לא חשיב כ"כ מוקף לדירה. א"נ הכא גבי עולי רגלים הקילו והחשיבו פסין כמו מחיצה גמורה:

דעריכה

[אות יב] ברע"ב ד"ה לבאר. דאיכא תרתי למעליותא. דאף ברבים דוקא באר משום דבעינן מידי דחזיא לאדם:

[אות יג] ברע"ב בא"ד וכן הלכה. ומתני' דריש פירקין עושין פסין לביראות לא דשני מיני באר דרבים ודיחיד אלא לביראות דעלמא ורק בשל רבים. גמ':

[אות יד] ברע"ב בא"ד או עושה מחיצה. ע' תוס' שבת (דף צ"ט ע"ב) ד"ה אא"כ דדייקי מברייתא דהתם דקתני בור ברה"ר עמוקה עשרה ורחבה ארבע אין ממלאים הימנה בשבת אא"כ עשו לה מחיצה גבוה י"ט ומדקתני עמוקה י' הא גם באינה עמוקה אסור למלאות ממנה דהוי מכרמלית לרה"ר. ע"כ משום דבעמוקה י' בעי' עשו מחיצה ממש ולא פסין דלא מהני בבור דיחיד אבל בכרמלית מהני פסין דלא החמירו כ"כ עיי"ש. מדלא הזכירו דמהני לעולי רגלים משמע דבכל ענין שרי ובאמת לא ידעתי הא דנקטו דבעמוקה יו"ד בעי' מחיצה ולא פסין דלא התירו רק בבאר או בבור הרבים ולא כתבו בפשוטו דלא התירו רק לעולי רגלים (לפ"ז לדידן דלית לן רה"ר יהיה היתר בפסין וצ"ע לדינא שלא נמצא חידוש דין זה בפוסקים):

[אות טו] בתוי"ט ד"ה לבאר הרבים. והקשו בתוס' כמ"ש הרע"ב במשנה דלעיל. במח"כ משם ליכא קושיא דהתם השיבו רבנן לר"י דבבאר (דמיניה מיירי מתני' דלעיל) אפי' כיריים שרי דדמי לדיר וסחר ובזה כתב הרע"ב הואיל ומימיהן ראויות לשתיות אדם וכן מבואר ברש"י ותוס' שם. וא"כ מה"ט בעי' ראוי לשתית אדם שיהיה מוקף לדירה ואף דלא התירו אלא לבהמת עולי רגלים מ"מ מקרי מוקף לדירה דבחול שותים ממנו בנ"א. אבל קושייתם רק אהא דאמר שמואל דלא התירו אלא לבאר מים חיים בלבד והיינו דפסק כריב"ב דמתני' וס"ל דריב"ב ס"ל דתרתי בעי' באר ורבים אבל בור רבים לא דבזה ליכא למימר משום דעביד דמפסקי דבשל רבים דמדכרי אהדדי ליכא חשש. (כ"כ תוס' בר"פ ד"ה בור לחוד) ומשנינן דבעי' מידי דחזי לאדם וע"ז הקשו דלמא באמת בעינן חזי לאדם דאמאי ב' סאתים ובפחות לא מהני בור דבעינן דוקא חזי לאדם והא לא הותר להעלות לשתיית אדם. והוא ברור. ועכ"פ זהו ברור דאף דרע"ק ס"ל דלבור רבים מהני פסים זהו רק בב"ס אבל ביותר מזה לא כיון דלא חזי לאדם לא הוי דירה וכן מבואר להדיא בתוס' בר"פ בד"ה אפי' י' כורין וכו' ואין להקשות וכו'. ולפ"ז תמוה לי דאמאי פסק שמואל כריב"ב דבור דרבים לא הא ליכא ראי' מריב"ב נגד רע"ק ביסוד זה אם להתירא פסי ביראות בעי' חזי לאדם. דהא י"ל דטעמא דריב"ב דלשיטתיה דס"ל במתני' שלאח"ז דבית סאתים (ובתוס' שם כתב דה"ה לפחות מב"ס) בעי' שיהא שם שומירה או בית דירה. א"כ ממילא בעי' באר דוקא דבבור דלא חזי לאדם ליכא דירה וכמו דאמרינן הכי לרע"ק ביתר מב"ס ה"ה לריב"ב בב"ס ורע"ק לשיטתיה דסבירא ליה לקמן במתני' אפי' אין בה א' מכל אלו מטלטלים בתוכה משום הכי מהני בבור דרבים ואם כן אנן דפסקינן לקמן כרע"ק דלא בעינן שומירה וב"ד ראו לפסוק הכא ג"כ כרע"ק. ומה"ת להמציא פלוגתא חדשה כיון דבאמת לריב"ב לשיטתיה אי אפשר להתיר בבור דליכא דירה. והיינו מרויחים גם כן הא דקתני ועוד אמר ריב"ב ופרכי' עלה מאי ועוד דהא הוי ב' ענינים. דהא י"ל דבאמת הוי ענין א' דזה בזה תליא דמה"ט לא מהני פסים בבור רבים דליכא היקף דירה. ואפשר לומר דע"כ אין זה טעם דריב"ב דא"כ איך אמר ולשאר עושים חגורה דהיינו בין באר בין בור. מה מהני חגורה בבור הא מ"מ לא הוי היקף לדירה. אולם מ"מ היא גופא קשה באמת אמאי מהני חגורה בבור הא לא הוי היקף לדירה ודוחק לומר דמה דקאמר דבבור מהני חגורה היינו באמת היכא דיש שם ג"כ שומירה או ב"ד בזה התירו חגורה. וצע"ג:

העריכה

[אות טז] הרע"ב ד"ה ועוד. דאף במוקף לדירה לא שרו טפי מבית סאתיים. וכ' תוס' דלפ"ז צריך לומר דהיינו דוקא בגנה וקרפף דאין תשמישם רב. אבל בדיר וסחר אפי' כוריים מותר דמסתמא לא יאסור ריב"ב בכל עיירות שהם יותר מסאתים. והם כתבו דרך אחרת די"ל דשומירה דהכא לא מקרי מוקף לדירה דמיירי בהוקף ולבסוף פתח ומש"ה שרי רק עד סאתים ואם הוא פחות מע' אמה ושיריים בעי' ג"כ שומירה או בית דירה לריב"ב דמסתמא לא יהי' חילוק בג' משהויין. תוס'. ורע"ק פליג דאפי' בע' אמה ושיריים על ע"א ושיריים לא בעי שומירה ובית דירה. והא דקאמר רע"ק ובלבד שיהיה בה ע' אמה וכו' אף דקאי על ריב"ב דג"כ לא מיירי ביותר מב"ס היינו דריב"ב דהדבר מועט שיותר מע' אמה ושיריים עד יותר מב"ס מהני שומירה וב"ד והיה ס"ד דרע"ק סובר בכל זה דאפי' אין בה א' מכל אלו מטלטלים לזה הוצרך לומר ובלבד שיהי' ע"א אבל ביותר מזה דהיינו באותו מועט אין מטלטלים בתוכה. והמהרש"א נסתפק אם באותו דבר מועט ס"ל כריב"ב דמהני שומירה וב"ד או דדינו כיתר מב"ס ע"ש. ובפשוטו נראה דדינו כמו יותר מב"ס ולא מהני שומירה וב"ד דאל"כ יהי' הקושיא על רע"ק דיהיה חילוק בג' משהויין:

[אות יז] בהרע"ב ד"ה אם היה. דמרובע הוא דשרו. תמוה לי הא בסוגיין פריך הש"ס מברייתא דקתני ר"א אומר אם היתה ארכה יתר ע"פ שנים ברחבה אפי' אמה א' אין מטלטלים בתוכה. ומשנינן כי תנן נמי מתני' יתר על פי שנים ברחבה תנן. והדר פרכינן אי הכי היינו ר"י. ומשני א"ב ריבועא דרבעוה רבנן. הרי מבואר דגם ר"א ס"ל דלא בעי' מרובע. וצ"ע:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.