משנה א, המוצא תפילין
פי' הרע"ב 'בשדה'. וצ"ב כי בשבת ו עמוד ב מבואר שבקעה, כלו' שדה, זה כרמלית, ולהלן כ' הרע"ב שאסרו שמא תפסק הרצועה ויביאם בידו, היינו גזירת שמא יטלטלנו ד"א, וגזירה זו כמדומה שהיא רק ברה"ר. אשמח לתשובה עם מקורות. יישר כח יהודי כשר (שיחה) 17:53, 15 ביולי 2021 (IDT)
משנה יג
האם ניגנו בכינור בביהמ"ק בשבת
משמע שניגנו בכינור בביהמ"ק בשבת, [ולכן לא גזרו במקדש]. והנה, אמנם ברמב"ם כלי המקדש פ"ג ה"ב משמע שבכל ניסוך היין של עולות החובה היה שירה, ושם בה"ד כתב ששירה זו היתה גם בכינורות, אבל לגבי האם זה דוחה שבת, אזי שם בפ"ז ה"ה כתב הרמב"ם שגם בשבת תקעו ט' לתמיד של שחר וט' למוספין, [והיינו בשעת הניסוך כמבואר בפסקי רי"ד סוכה נג: ד"ה אין פוחתין, שהכל בניסוך], אבל בפ"ג ה"ו כ' הרמב"ם שהחליל של קרבן דוחה את השבת, ומשמע לכאורה שדוקא החליל דוחה, ושם בה"ה כתב ש'ימי המועדות כולם' [עי' ספרי דבי רב על ספרי במדבר פיסקא עז שנכלל בזה גם שבת] היו תוקעין בחצוצרות. ולא נתבאר להדיא שה"ה שהכינור דוחה. ייש"כ. יהודי כשר (שיחה) 21:24, 18 באוגוסט 2021 (IDT)
- עיין מעשה רקח (כלי המקדש שם): וחליל זה כו' פירש הרע"ב ר"פ החליל דהרבה מיני זמר היו שם ועל שם שחליל קולו נשמע יותר מן האחרים נקראו כולם על שמו. מי אדיר (שיחה) 21:28, 18 באוגוסט 2021 (IDT)