35,093
עריכות
תוספת מדפי שיחה נוספים
(הערות של משתמש:בן עזאי מלוקטות מדפי שיחה שונים) |
(תוספת מדפי שיחה נוספים) |
||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
בעיקר הטעם לחלק דנלמוד רק ממשא הקרבנות ולא מהקרבתם, יש לבאר דנשיאתם חשיב צורך המשכן, כיון דהמשכן צריך לקרבנות שיוכלו להקריב בו, אבל הקרבתם אי"ז צורך המשכן, אלא דהמשכן הוא מקום להקריב בו, והוי כעין להקרבת הקרבנות, דהיינו שהמשכן הוא צורך ומשתמשים בו להקריב בו קרבנות. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 10:39, 4 ביוני 2020 (UTC) | בעיקר הטעם לחלק דנלמוד רק ממשא הקרבנות ולא מהקרבתם, יש לבאר דנשיאתם חשיב צורך המשכן, כיון דהמשכן צריך לקרבנות שיוכלו להקריב בו, אבל הקרבתם אי"ז צורך המשכן, אלא דהמשכן הוא מקום להקריב בו, והוי כעין להקרבת הקרבנות, דהיינו שהמשכן הוא צורך ומשתמשים בו להקריב בו קרבנות. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 10:39, 4 ביוני 2020 (UTC) | ||
=== [[אגלי טל/פתיחה#א/כד|אות כד]] === | === {{עוגן|כד|[[אגלי טל/פתיחה#א/כד|אות כד]]}} === | ||
מה שהוכיח האג"ט מהרמב"ן שם דמלאכות דמתני' הם היו עושין בעצמם במשכן, ולא ילפי' ממה שהיה צריך בעצם למשכן, רק ממה שעשו בפועל, יש לדחות דרק שם דאי"ז צריך לכתישה לעם הכנת התכלת רק לבדוק אמיתתו, אבל במה שצריך לעצם הכנת המשכן, אע"פ שהיה מוכן להם ממקודם ולא הוצרכו לזה בפועל, י"ל דהוי בכלל מלאכות, וק"ל. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 10:40, 4 ביוני 2020 (UTC) | מה שהוכיח האג"ט מהרמב"ן שם דמלאכות דמתני' הם היו עושין בעצמם במשכן, ולא ילפי' ממה שהיה צריך בעצם למשכן, רק ממה שעשו בפועל, יש לדחות דרק שם דאי"ז צריך לכתישה לעם הכנת התכלת רק לבדוק אמיתתו, אבל במה שצריך לעצם הכנת המשכן, אע"פ שהיה מוכן להם ממקודם ולא הוצרכו לזה בפועל, י"ל דהוי בכלל מלאכות, וק"ל. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 10:40, 4 ביוני 2020 (UTC) | ||
=== [[אגלי טל/פתיחה#א/כה|אות כה]] === | === [[אגלי טל/פתיחה#א/כה|אות כה]] === | ||
במש"ה מהפנ"י דלפי"ז א"ש ד' ר"ת, לפימש"כ [[ | במש"ה מהפנ"י דלפי"ז א"ש ד' ר"ת, לפימש"כ [[#כד|לעיל באות כ"ד]], יתכן היה לומר דהפנ"י ס"ל כהרמב"ן, דרק לענין זריעה וחרישה כ"כ, אך לא לענין כתישה דהוא לנסיוני וכמש"כ. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 10:42, 4 ביוני 2020 (UTC) | ||
=== {{עוגן|כו|[[אגלי טל/פתיחה#א/כו|אות כו]]}} === | |||
להרמב"ן י"ל דהני מדרשים ס"ל כהירושלמי דילפי' ממה שעשו לקרבנות, וזה לא היה בזמן קצר כ"כ. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 10:44, 4 ביוני 2020 (UTC) | |||
=== [[אגלי טל/פתיחה#א/כז|אות כז]] === | |||
ולפימש"כ ב[[#כו|אות כ"ו]] דהרמב"ן יתרץ המדרשים כהירושלמי דלפי' מקרבנות, א"כ אין מוכרח דהוא עצמו יסבור כשיטת רה"ג וסייעתו. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 02:22, 16 ביוני 2020 (UTC) | |||
=== [[אגלי טל/פתיחה#א/כח|אות כח]] בהג"ה === | |||
י"ל דהירושלמי מייתי מקושר ומתיר שהיה בגוף מלאכת המשכן ועדיף ליה ממה שצדי חלזון קושרין ומתירין דהוי רק הכשר למשכן, וגם בבבלי ר"ל קושר ומתיר מתופרי יריעות לולא הקו' דאין עושין כן לפני מלך מלכי המלכים, והירושלמי לא ס"ל הך קושיא. | |||
עוי"ל טעם נוסף בביאור הירושלמי דלא ר"ל מצדי חלזון, כיון דהוי רק הכשר לצידת החלזון, והחלזון עצמו הוי רק הכשר דמו להיות לצביעת היריעות, ולא ילפי' מזה דהוי הכשר דהכשר, וגריע אפי' ממה שהיו נוטעים וכו' לקרשים למשכן, דנטיעת העצים שווה כמו להריגת החלזון ולא כמו להכין צידתו. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 02:25, 16 ביוני 2020 (UTC) | |||
=== [[אגלי טל/פתיחה#א/ל|אות ל]] === | |||
לענין קו' השיורי קרבן, היה אפ"ל באופ"א דהירושלמי ר"ל מקור דגם צביעה בכה"ג שמכה והדם נצרר הוי בכלל צובע, דאילו בסמנים לא חזינן חידוש זה, שו"ר עד"ז בערוה"ש או"ח סי' ש"כ, דהירושלמי הוא דבר תימה דשביק צביעת תכלת ונקט צביעה קטנה כזו ונראה דטובא קמ"ל דמשום דאומר שם המאדים אודם בשפה חייב כלומר השפה שהיא אדומה והוסיף בה אדמומית חייב והיינו משום צובע ומנלן לומר כן והלא אינה דומה לצביעת תכלת דהוה צביעה גמורה ולכן קאמר שהיו משרבטין בבהמה דאפילו צביעה קטנה כי האי הוה צביעה. | |||
ובעיקר קושיית השיורי קרבן עי' שו"ת בית אפרים או"ח סי' כ"ב. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 16:14, 17 ביוני 2020 (UTC) | |||
=== {{עוגן|לא|[[אגלי טל/פתיחה#א/לא|אות לא]]}} === | |||
בישוב הסתירה בשיורי קרבן, יש לפלפל דאולי הוא פלוגתת אמוראים{{דיוק מקור}} אם ילפינן מסמנים או מאילים מאדמים. | |||
[בעיקר ד' הראב"ד, לכאו' מוכח דלא כהמפרשים דמה שהיה נצרך למשכן ולא היה בפועל ג"כ הוי בכלל מלאכת המשכן, דלדידהו מ"ל שחייב גם מצד צובע, אבל מ"מ גם נצרך בישול למשכן, ולפי"ז נמצא דהירושלמי לשיטתו].[[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 16:16, 17 ביוני 2020 (UTC) | |||
=== {{עוגן|לב|[[אגלי טל/פתיחה#א/לב|אות לב]]}} === | |||
אך צ"ב באמת אמאי עדיף לירושלמי ללמוד משם בישול ולא צובע, דאדרבה לא נלמד בישול ונלמד צובע, ודוחק לומר דיליף מינה בישול כיון דצובע אפשר ללמוד ממקום אחר, דעד כמה דלא ילפי' כל מלאכה שהיתה במשכן רק אם היתה לבדה, חזינן דאין לנו לחפש כמה שיותר מלאכות, ודו"ק, ואולי רוצה ללמוד בישול דהוא יותר עיקר שם במלאכה של נתינת צמר ליורה [ועי' להלן [[#לג|אות ל"ג]] סברא זו לענין אחר], או משום דהוא יותר חשוב בסברא, וע"ע מש"כ [[אגלי טל/פתיחה#א/לה|האג"ט להלן באות ל"ה]] סברא דילפי' בישול כיון דהוי לחומרא. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 16:04, 26 ביוני 2020 (UTC) | |||
=== {{עוגן|לג|[[אגלי טל/פתיחה#א/לג|אות לג]]}} === | |||
בעיקר הערה זו אמאי להרמב"ם העושה עין הצבע אינו רק תולדה ולא אב מלאכה כיון שהיה במשכן, יש שכ' חילוק בין נתינת חומרי צביעה לתוך מים קודם בישול, דבזה חייב משום צובע, לבין נתינת חומרי צביעה למים והרתחתם, דבזה חשיב גרמא לגבי מלאכת הצביעה, דלגבי מלאכת בישול כך היא המלאכה, אף דלכאורה הוי גרמא, אבל לגבי מלאכת צובע מאחר ויש אופן שיכול לצבוע מיד, ולא אחר שהמים יגיעו לרתיחה, בזה חשיב כגרמא. ולכן הרמב"ם נקט דוגמא: כגון שנתן קנקנתום לתוך מי עפצא וכו'. | |||
ובאמת בקרי"ס על הרמב"ם שם קרית ג"כ הק' וז"ל: וקשיא לי אמאי לא עיילוה בהדי ל"ט מלאכות דהוו במשכן דהאי נמי הוה במשכן דהוו מבשלים סממני צבע תכלת וארגמן ושני לצבוע דהיינו עין הצבע ואף על גב דהיא כעין צביעה הא אמרן דזורה ובורר ומרקד חדא היא ומשום דהוו במשכן מנינהו כ"ש הא דכל חד מלאכה בפני עצמה, ותי' ז"ל: וניחא לי קצת במאי דאמר בירושלמי מה צביעה היתה במשכן שהיו משרבטין בבהמה בעורות אלים מאדמים דהכא עין הצביעה והצביעה תרוייהו בהדי הדדי קא אתי, עכ"ל, וזה מסייע לרבינו. | |||
ובעיקר מש"כ האג"ט דכיון דהוי רק תולדת צובע שפיר אפשר ללמוד מזה גם מבשל, צ"ב החילוק כיון דסו"ס חייב מצד מלאכה אחת איך אפשר ללמוד מזה מלאכה אחרת, ומ"ל אב מ"ל תולדה. | |||
ונראה בפשטות יסוד החילוק דאם הוי זה רק תולדה א"כ נמצא דעיקר המלאכה לא ילפי' מינה, והוי רק גילוי מילתא בעלמא דזה נכלל בגדר אותה מלאכה להיות תולדה, וע"כ הרי"ז כמאן דלא ילפי' מינה כלל, ואכתי צ"ב. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 00:59, 6 ביולי 2020 (UTC) | |||
=== [[אגלי טל/פתיחה#א/לד|אות לד]] === | |||
בעיקר קושיית הראב"ד כבר נתבאר לעיל [[#לא|באות ל"א]] דאי"ז מוכרח דמה שחייב מצד מלאכה אחת אין ללמוד ממשכן לענין מלאכה אחרת. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 01:00, 6 ביולי 2020 (UTC) | |||
=== [[אגלי טל/פתיחה#א/לה|אות לה]] === | |||
ועי' לעיל [[#לב|באות ל"ב]] משנ"ת טעם אחר למילף לבישול ולא לעשיית עין הצבע. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 01:01, 6 ביולי 2020 (UTC) | |||