שואל ומשיב/ב/ד/קכה

שואל מהדורה תניינא חלק ד סימן קכה ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

למדתי משניות ובהגיעי לפרק שביעי משבועות נגזל כיצד נכנס לביתו למשכנו שלא ברשות הוא אומר כליי נטלת והוא אומר לא נטלתי הוא נשבע ונוטל ר' יהודה אומר עד שיהא שם מקצת הודאה כיצד הוא אומר שני כלים נטלת והוא אומר לא נטלתי אלא אחת. וקשיא לי לפמ"ש הפוסקים דאם מגיע לו כנגדו יכול לטעון אין לך בידי כלום והוא מהתוספתא מנה לי בידך והוא משיב יש לי בידך כנגדו כסות וכלים פטור וא"כ כאן שזה נכנס למשכנו ניהי דהוה שלא ברשות אבל מ"מ מגיע לו וא"כ לא שייך מודה במקצת דהא מגיע לו כנגדו וניהו דיכול לפרוע במעות וכדומה מ"מ הודאה במקצת לא הוה. ומזה ראיה להרז"ה פ"ק דב"מ גבי מלוה ישינה יש לי בידך דהקשה דלטעון כן וכתב דא"י לתפוס זה כנגד זה ועיין בב"י חו"מ סי' ע"ה שהאריך בזה והרי כאן מבואר בהדיא דהוה מודה במקצת ועיינתי ברמב"ם פ"ד מגזילה ה"א שכתב קנס קנסו חכמים לגזלנים שיהיה הנגזל נשבע ונוטל והביא המשנה הלז ולפענ"ד כיון הרמב"ם למ"ש דבאמת יכול לטעון יש לי בידך רק כיון דעשה שלא כדין שנכנס למשכנו שלא ברשות עשאוהו כגזלן וקנסו אותו שיהיה כנגדו נשבע ונוטל וז"ב. וראיתי בלח"מ שנתקשה בזה דלמה לו התקנה הא כל חשוד שכנגדו נשבע ונוטל. ולפמ"ש חשוד לא מקרי דבאמת מגיע לו רק שאותו הכלי אינו יכול לטלו ויכול לפרוע לו במעות אבל מ"מ אינו מודה במקצת ולכך צריך לטעם קנס ודו"ק והלח"מ תירץ דכיון שאומר כלי זו נטלת הו"ל הילך ופטור ורק כאן קנסא קנסינן. ולפענ"ד באמת כאן לא מקרי הילך דכל הטעם דהילך פטור הוא לפי שהיה כאלו כבר השיבו ולא היה מודה במקצת כלל וכאן כיון שבאמת יש לו חוב בידו א"כ עכ"פ כל שעבר ונטל שלא ברשות עכ"פ יכול לתפוס עד שישלם לו שוב לא מקרי הילך דאינו מחזירו עד שישוב לו חובו וז"ב. איברא דהתוס' בדף מ"ו ד"ה בטוענו הקשו דלר"ח קמייתא הו"ל העדאת עדים כהודה במקצת ולמה ליה לר' יהודה מה שהוא מודה במקצת והרי לפמ"ש לא הוה העדאת עדים כלל דהא העדים אינם מעידים רק על הכלי שנטל וא"כ הרי הוא חייב לו כנגדו וא"כ אין העדים מחייבו כלל. וצ"ל דס"ל כהרז"ה דאינו יכול לתפוס כנגדו ולכך טוען שכליי נטלת והיינו שהכלים שלו הן ואינו יכול לתפוס כלים בעד החוב ושפיר הקשו דהו"ל העדאת עדים. ובזה יש לומר הא דכתבו דיש לומר דמיירי שהחזיר לו כבר מה שראהו עדים והדבר תמוה דאם כן למה אמר ר"י עד שיהא שם מודה מקצת הטענה שטוען אחת נטלתי והיינו ע"כ שלא החזיר עדיין וא"כ היה לו לומר דאומר שלא החזיר וכבר תמה בזה הגאון מוהר"ע איגר ז"ל בהגהותיו על משניות ולפמ"ש יש לומר דהתוס' מתרצים דהעדאת עדים לא הוה דהא היה יכול לטעון החזרתי הכלים אבל כשמודה שלא החזיר לא שייך להאמינו במגו דאמר החזרתי דודאי לא החזיר דהא יש לו חוב ומה"ת להחזיר אבל העדאת עדים לא מקרי דהא היה יכול לטעון החזרתי ועכ"פ העדאת עדים לא מצינו בכה"ג כנלפענ"ד. ומה שנסתפק הגאון מוהר"ע ז"ל איך הדין בפקדון כה"ג אם מועיל העדאת עדים בכה"ג דהא הודאת פיו לא היה מחייבו דהו"ל הילך ובהעדאת עדים לא היה הילך דהא כפריה לפענ"ד ודאי דלא מקרי הילך והו"ל כאלו הודה בפיו ואינו אומר הילך וז"ב ופשוט וע"ש דלא ראה דברי הלח"מ כלל והלח"מ באמת לא ראה דברי התוס' אבל לפמ"ש יש לקיים דברי הלח"מ ודברי התוס' והיינו שנחלקו במה שנחלקו הרז"ה ודעימיה אי בטוען יש לי כנגדו אי פטור או לא ודו"ק ועיין ש"ך ריש סי' צדיק ובנתיבות שם ולפמ"ש א"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף