שואל ומשיב/ב/ד/קכו

שואל ומשיב ‏ ב ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן קכו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נסתפקתי בהך דקיי"ל דהמוכר שט"ח לחברו וחזר ומחלו מחול איך הדין אם לא מחלו כולו רק מקצת מהשטר אי מועיל המחילה ולפענ"ד נראה דתלוי בטעם הדבר שמועיל מחילתו דלפמ"ש הרי"ף בכתובות פרק הכותב בשם מקצת מרבוותא דאמרי הטעם דיכול לומר עיינתי בחושבנא ולא פש לי גביה ולא מידי א"נ אסתפקא ליה מלתא אי פרוע או לא פרוע ומספיקא לא מגבינן שטרא וכאן שלא מחל רק מקצתו אם כן לא שייך לומר עיינתי בחושבנא ולא פש לי גביה דהרי כל שהשטר עדיין בתקפו על הנשאר א"כ אינו נאמן נגד השטר שהוא בתקפו דאי אמרת דמקצתו נפרע או שאינו מגיע לו נתבטל כל השטר וכמבואר בחו"מ סי' ק"צ סעיף ט"ז בהג"ה לענין שטר קנין דכל שנתבטל במקצת השטר לאו כלום הוא וה"ה לענין שטר הלואה והרי לענין מה שלא מחל השטר בתקפו ואיך יהיה נאמן לבטל כל השטר ואף דמבואר בחו"מ סי' נ"א דאף שבטל השטר לגבי דבר אחד לא בטל לגבי שאר דברים היינו דוקא כשאין הריעותא בגוף השטר כמ"ש הש"ך שם אבל כאן איכא ריעותא בגוף השטר וע"ז אינו נאמן וגם לשיטת ר"ת דשני שעבודים יש וכל שהמוכר מחל שעבוד הגוף הרי ממילא נפקע שעבוד נכסים גם זה לא שייך בזה דהא מ"מ נשאר שעבוד הגוף על הנשאר ולא נמחל שעבוד נכסי ואפשר דעכ"פ נגד מה שמוחל פקע שעבוד הגוף ופקע שעבוד נכסי ולשיטת הרי"ף דהטעם משום מכירת שטרות דרבנן אפשר דמועיל מחילה אף במקצת דהמכירה אינו רק מדרבנן ויכול למחול וכן יש להסתפק בלא מכר רק מקצת שטר גם כן שייך להסתפק בזה. אך זה נראה לפענ"ד באם ירשו האחים שטר חוב מאביהם דקיי"ל אחים שחלקו לקוחות הן ואח"כ מחל השני חלק חבירו דבזה בודאי לא מועיל מחילתו דלפי הטעם של מקצת מרבוותא פשיטא דלא יוכל לומר עיינתי בחושבנא ולא פש לי גביה ולא מידי דהא זה היה של אב ומנין הוא יודע ואפילו אם טוען ברי שיודע שהשטר מקצתו פרוע איך הוא נאמן נגד האחד דהשני אומר כיון שירשתי המקצת שמכרתי אין אתה נאמן להפסיד חלקי דשמא זהו חלקו באמת וגם לשיטת ר"ת דשיעבוד הגוף יכול למחול וממילא פקע שעבוד נכסי ל"ש כאן דהא יש להסתפק דלמא באמת זה חלקו המגיע משעה ראשונה ונמצא שלא נמחל שעבוד הגוף של אביו דהרי אביו היה לו שעבוד הגוף וכשזה ירש את שעבוד הגוף איך יוכל האחר להפקיע שעבוד הגוף מספק ואף לשיטת הרי"ף דמכירת שטרות אינו רק מדרבנן זה שייך באם מכר השט"ח שהיה שלו אבל כאן זה האחר קנה ג"כ השט"ח וא"כ ב"כ וב"כ היה רק מכירת שטרות ומאי אולמא זה מהאחר כנלפענ"ד. שוב נזכרתי שבשו"ת צמח צדק סי' צ"ז האריך גם כן בזה דל"מ באחין שמכר האחד השט"ח שחלק עם אחיו דהוה כלקוחות ע"ש שהאריך בטעמים ולפענ"ד הדבר פשוט דלכל הטעמים ביורש לא שייך שום אחד מהטעמים וגם לטעם הראב"ד דיוכל הלוה לומר לאו בע"ד דידי את גם כן לא שייך בזה דהא באמת יוכל להיות שהוא באמת בע"ד דידיה שהוא חלקו שזכה משעה ראשונה כנלפענ"ד ברור וראיתי בהגהת הגאון בנו של הצ"ץ דכתב ראיה מהנימוק"י דכתב דשנים שירשו שט"ח אין אחד יכול למחול וכוונתו דאי נימא דאחין שחלקו לקוחות הן א"כ גם קודם חלוקה יש ספק שמא השט"ח שהגיע לחברו הוא שלו ויוכל למחול וז"פ וברור. הארכתי בזה כי התומים סי' ס"ו ס"ק ע"ב כתב דמזה אין ראיה דפשיטא דא"י למחול החצי שהגיע לאחיו בירושה ולא זכיתי להבין דגם שם יש ספק שמא זה השטר שמוחל היא חלקו של זה שמחל רק שנמכר לאחר וע"כ דא"י למחול וז"פ ועיין בר"ן פרק הכותב שם שכתב גם כן כדברי הנימוק"י:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף