רש"י/מנחות/מה/א

גרסה מ־09:22, 13 בספטמבר 2022 מאת אויצרניק (שיחה | תרומות) (לע"נ מאב"ן זצ"ל)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רשב"א
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש

ילקוט אוצר הספרים
שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png מנחות TriangleArrow-Left.png מה TriangleArrow-Left.png א

דהני. דר"ח ועצרת שכתובים בחומש הפקודים:

אלא דעצר' גריד' קתני מת"כ דכתיב באמור אל הכהנים אילים שנים והקרבתם על הלחם ז' כבשים ואילים שנים והנך דת"כ לאו נינהו הנך דחומש הפקודים כדלקמן:

כתיב בהו. יהיו עולה (ויקרא כג) וכל הויה עיכובא:

לא דת"כ. הבאים בגלל שתי הלחם שנאמר והקרבתם על הלחם:

מעכבי לאיל דחומש הפקודים. הבא בגלל מוסף ולאו אאיל דלחם קאי:

וקפריך הש"ס היכא פלגא לתנא הכי גבי אילים מוקמת דאילים מעכבין זה את זה וגבי פרים וכבשים אפילו דהדדי לא מעכבי הנך דחומש הפקודים זה את זה:

מילי מילי. וכדפרישנא:

וביום החדש. פסוק הוא ביחזקאל:

פר מה ת"ל. כלומר הרי כתובה בתור' להביא פר בראש חדש:

לפי שנאמר בתורה. בר"ח כבשים בני שנה שבעה (במדבר כח):

ומנין שמעכבין זה את זה. אם יש להם פרים שנים או כבשים שבעה דאין יכולין להקריב זה בלא זה:

ת"ל יהיו. וששת כבשים ואילים תמימים יהיו (יחזקאל מו):

חטאת. בתמיה אמאי כתיב וחטאת דמשמע חטאת הא עולה הוו פרים דר"ח כדכתיב (במדבר כח) ובראשי חדשיכם תקריבו עולה וגו':

פרשה זו. דיחזקאל:

אליהו עתיד לדורשה. דעד שיבא אליהו ויפרשנה לנו אין אנו יודעים לדורשה:

רב אשי אמר. אני אפרשנה מילואים הקריבו והך נבואה דיחזקאל על בית שני נתנבאה שהקריבו מילואים וכי היכי דהקריבו מילואים דמשה בשמיני דידהו דהוה ר"ח כדאמרי' במס' שבת (דף פז.) בראשון באחד לחדש ותנא אותו היום נטל עשר עטרות כו' והקריב עגל בן בקר לחטאת הכא נמי הקריב פר בר"ח:

אלו שבעה שבטים. והכי משמע וכן תעשה (וגבי פר) כי היכי דכתיב לעיל מיניה תקח פר בן בקר כן תעשה בשבעה שבטים פר העלם דבר אם חדשו שום הוראת איסור ואמרו חלב מותר מאיש שוגה ששגגו על פיהם ואכלו חלב בשוגג מביאין פר:

ואע"פ שאין. בז' שבטים הללו רובן של ישראל ואיכא למימר כיחידים דמו ויביא כל אחד כשבה או שעירה אפ"ה הואיל ורוב שבטים הם חשיבי רובא ויביאו פר:

העלם דבר. שנעלם דבר מסנהדרין והורו שחלב מותר:

עם שגגת מעשה. שאכלו ציבור חלב שוגג על פיהם:

דבריו סותרין דברי תורה. כגון כל הנך דאמרי' לעיל דקרי לפר דר"ח חטאת וכן אותן דלעיל:

שלש מאות גרבי שמן. לנרות להדליק בלילה ולדרשו:

וכי מדת פרים ואילים אחת. והלא מנחת פרים שלשה עשרונים ומנחת אלים שני עשרונים (במדבר טו) ולא בא הכתוב אלא להודיעך שמוטב להביא איל אחד עם איפתו מדה הראויה לו מלהביא [אילים מרובין בלא מנחתם[1]]:

[2]שאם היו להם פרים מרובים. כלומר דמים לקנות פרים ואילים כדי צרכן:

ולא היו להם נסכים. כלומר אם יקנו מן הדמים אילים ופרים לא יהא בידם דמים לקנות נסכים:

יביאו פר אחד ונסכים כו':




שולי הגליון


  1. נוסף מרש"י בסוף הסוגיא לפי הערת מדפיסי וילנא (זו לשונם: קודם זה הדיבור צ"ל אילים מרובים בלא מנחתם שבשורה ד' והוא שייך לדיבור דלעיל וכי צדת פרים וכו' ונמחק לקמן ד"ה אילים כו')
  2. בדפוסים נדפסו דיבורים אלו בעמוד ב' וכאן הצגנום במקומם.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף