רב פעלים/א/יורה דעה/ז

רב פעלים ‏ א יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. מרן ז"ל ביו"ד סי' ע"ג סעיף וא"ו כתב, נמצא כבד בעוף, צלי מותר, ואם הוא מבושל צריך ששים כנגד הכבד. וכתב פר"ח ס"ק ך', לדידן ליכא חילוק בין כבד דבוק לאינו דבוק, בכל גוונא דאיכא ששים כנגד הכבד הכל מותר, ואף הכבד עצמו, עכ"ל. מיהו מנהגינו פה עירנו בגדאד יע"א לזרוק הכבד, ואינו אלא חומרא בעלמא ממדת חסידות ולאו מדינא. ברם נסתפקו החכמים הי"ו, אם שכחו ובשלו זה הכבד עם בשר או דברים אחרים, מה דינו, אם אוסר או לאו, דאפשר דם הנשאר בו יוצא ע"י ביטול השני. יורינו ושכמ"ה:

תשובה. כבד זה מאחר שנתבשל בקדרה הראשונה שהיה בה ששים, ונעשה ראוי לאכילה אז דם הנשאר בקרבו נקרש ונתקשה, ושוב אינו פולט דם עוד בתבשיל השני, וכמ"ש הלבוש ז"ל בבשר שנצלה דיכול לבשלו אחר צליה, משום דכיון שנצלה היטב שיהיה ראוי לאכילה נקרש ונתקשה דמו בו, ושוב אינו יוצא ע"י בישול, אבל אם לא נצלה שיהיה ראוי לאכילה, לא נתקשה דמו בתוכו, ויחזור ויצא ע"י בישול ויאסור מה שבקדרה, עכ"ל. וכ"כ בספר איסור והיתר, ושאר אחרונים ז"ל, ואע"ג דד"ז נאמר בבשר שנצלה, מאי שנא בישול מצליה, כמו דמתקשה בזה מתקשה בזה:

וסברא זו נמצאת להגאון הט"ז. ז"ל סי' ע"ג ס"ק ח', שכתב, וכיון דכתבתי דרש"ל מתיר להלכה למעשה הכבד שנתבשלה לבדה, יש לסמוך עליו בזה לכל הפחות, דאין הכבד חוזרת ואוסרת אח"כ דברים אחרים בנתינת טעם, דהיא עצמה אינה אסורה מן הדין אלא מצד חומרא, והיינו בנתבשלה בלא בשר, אבל עם בשר פשיטא שאין לסמוך להקל בזה, עכ"ל. וכונתו הוא דרש"ל התיר הכבד בנתבשלה לבדה בקדרה, ורק בנתבשלה עם בשר הוא דאסור, מפני שבולעת שמנונית הבשר האסור, וכמ"ש הש"ך ס"ק ט, ולכן בהיכא דנתבשלה לבדה, דהכבד מותרת מן הדין אז, אם אח"כ נתבשלה הכבד הזאת בקדרה אחרת עם בשר, או שאר דברים, אינה אוסרת, אבל כבד שנתבשל תחלה עם בשר, שנאסר הכבד הזה מן הדין, אז אם בישלו עם דברים אחרים אין להקל, ובעינן ס' כנגדו, זו היא כונת הט"ז. וא"כ לפ"ד לדידן דקי"ל הכבד מותרת מן הדין, בהיכא דנתבשלה עם בשר ואיכא ששים, הנה אז הכבד הזאת אם נפלה אח"כ לקדרה אחרת אינה אוסרת ולא בעינן ששים כנגדה:

אמנם מצינו להגאון מש"ז, שנתקשה בדברי הט"ז ז"ל הנז' בשתים, כאשר יראה הרואה שם, וגם הגאון חו"ד בביאורים סק"ז נתקשה בשתי קושיות של המש"ז, ולקושיא הראשונה תירץ כי בבישול יוצא כל דמה, ומה שאפשר לצאת יוצא בבישול ראשון, ולא נשאר אלא רק טעם קלוש דהוי כאפשר לסוחטו דהיתרא וכו', ולקושיא השנית ג"כ ישב אותה בדוחק יע"ש. ולפי דברינו שכתבנו לעיל קושיא ראשונה ליתא, דכתבנו דהדם נקרש ונתקשה בתוכו, ואינו יוצא עוד ע"י בישול השני, וכאשר אתמר בצלי, דמאי שנא צליה מבישול, וזהו טעמו של הט"ז, ולכך לא הוצרך לפרש ד"ז בדבריו, מאחר דד"ז ידוע הוא בדין בשר שנצלה ואח"כ מבשלים אותו. וראיתי להרב יד יאודה בפירוש הארוך סוף ס"ק י"ג, שהביא דברי החו"ד הנז', ופקפק על תירוצו הנז'י, משום דאין זה אלא לר"ת וכו'. וסיים וז"ל, וכן הפרי מגדם הניח דברי הט"ז בתימה, ומוטב להניחו בתימה מלהוליד דינים חדשים ולכנוס בדוחקים, עכ"ל ע"ש. ובמה שכתבתי יבואו דברי הט"ז לנכון, ועיין עצי לבונה דגם הוא נתקשה בדברי הט"ז, נהי דאיהי עצמה אינה נאסרת משום דהכבד פולטת ואינה בולעת, אמאי אינה אוסרת אחרים, והביא דברי הפרי מגדים שנתקשה על הט"ז בזה. ומה שכתב בכונת הט"ז ליישב דבריו אין הדעת סובלתו, וכל האחרונים אין גם אחד שחשב כן בדעת הט"ז, כאשר יראה הרואה:

ושו"ר להגאון מהר"י יוזפא ז"ל ביד יוסף, שתירץ לקושיא הראשונה שהקשה פ"מ וחו"ד על הט"ז, משום דאמרינן ע"י בשולו הראשון נפלט כל הדם וכו', ונחה דעתו בזאת הסברא, דאחר דנתבשל שוב אינו אוסר פליטתו בבישול השני. וראיתי עוד להגאון מהר"י דייטש ז"ל, בשו"ת יד יוסף סי' נ"ד, שהביא דברי הט"ז ודברי המש"ז והחו"ד שנתקשו בדבריו, ויצא ליישב, וגם הגאון הנז' סומך בפשיטות על סברא זו, ע"ש:

והנה הרואה יראה בסי' ס"ט בחו"ד בחידושים ס"ק מ"א, בבשר שנתבשל בלא מליחה ונתבטל בששים, דפשיטה ליה דאם נפל לקדרה אחרת אח"כ, דאינו אוסר ע"ש. אך הגאון מש"ז ז"ל שם ס"ק כ"ט כתב, נראה לו לאסור, דאין ברור שלא נשאר דם בחתיכה, ונמצא אח"כ פירש ואוסר קדרה השניה ע"ש. והנה הגאון מש"ז עצמו בסי' ע"ג ס"ק ח' הנז"ל, דן בדעת הט"ז לחלק בין הכבד לבין חתיכת בשר שנתבשלה בלא מליחה, דס"ל כבד קיל מחתיכה, ויש חסרון תיבות בדפוס וכונתו מבוארת לומר דכבד קיל מדין חתיכה הנז', אך הרב עצי לבונה שזכרתיו לעיל אזיל בתר אפכא, דס"ל בדעת הט"ז שגם דין החתיכה שוה בזה לדין הכבד, דאינה אוסרת אחרים אח"כ, ויש לפלפל בזה, וכעת אין פנאי לבאר:

העולה מכל הנז"ל, כבד שנתבשל בקדרה עם בשר, והיה ששים כנגדו, לדידן דקי"ל כמרן ז"ל דאין הכבד נאסר, ורק משום חומרא משליכים אותו, הנה אם חזרו ובשלו הכבד הזה בתבשיל על האש, לדעת הט"ז ודעמיה אינו אוסר עוד בתבשיל השני, אע"ג דליכא ששים בתבשיל השני כגגדו. אך דין זה הוא בפלוגתא דאחרונים, דיש קצת דס"ל אע"פ שהכבד מותרת עכ"ז אוסרת פליטתה, ויש דס"ל דאינה אוסרת כלל בתבשיל השני, על כן כיון דדבר זה הוא בדרבנן, יש לסמוך על דברי המתירין לגמרי דרובא נינהו, ובפרט דמסתמא איכא בזה הפסד מרובה אם תאסור תבשיל השני, וזה ברור. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.