ערך/תענית אסתר
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
תענית אסתר
גדר התעניתעריכה
תענית אסתר אינה זכר לפורענות אלא זכר לקרבת ה' אלינו בעת שווענו אליו [שאילתות דרב אחאי פ' ויקהל]. ומש"ה כשחלה תענית בשבת מקדימים להתענות משא"כ שאר תעניות דאקדומי פרוענותא לא מקדמינן (מגילה ה.). וע"ע קונטרס חנוכה ומגילה (סימן א).
אם היא מעיקר התקנה או מנהג בעלמאעריכה
הרא"ש (מגילה פ"א ס"א) הביא דעת ר"ת שמה שכתוב בגמרא "י"ג זמן קהילה לכל היא" הוא מאחר שביום זה מתענין תענית אסתר. אך דעת הרמב"ם (תעניות פ"ה ה"ה) שאין זה אלא מנהג בעלמא. ותחילה היו מתענין ג' ימים כנגד ג' ימי הצום שקבעה אסתר, ולבסוף בטלו ב' ימים שכנגדם כבר נתקנו ימי הפורים.
הטעם שלא מתענים בניסןעריכה
הטעם שלא קבעו את תענית אסתר בניסן אף שבחודש זה התענתה אסתר, לפי שבחודש זה נגאלו ישראל. מסכת סופרים (פכ"א הלכות א-ב).
תענית בלילהעריכה
כתב המגן אברהם[1] (סימן תרפו סק"ב): "מתענין בשלשה עשר. ויש מתענין לילה ויום (כנסת הגדולה)". ועיין בכנסת הגדולה (הגהות הטור, בסופו) שכתב את זה למי שהיו מתענים ג' ימים.