ערך/ערבות: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 56 בתים ,  20 ביולי 2020
שורה 21: שורה 21:


==ערבות בדרבנן==
==ערבות בדרבנן==
בטו"א (ר"ה כט) כתב דאע"פ שיצ"מ לא נאמר כי אם בדרבנן אבל לא בדאוריי'. וכ"כ בשאג"א (ס"ס יג). אולם בשו"ת סמא דחיי (או"ח יג יד, הובא בפתי"כ לפמ"ג ח"ב טז) וזרע אברהם (הובא בברכ"י קכד סק"ד) כתבו איפכא דבדרבנן ל"ש ערבות. וכ"כ המהרש"ם (ח"ו מח) בדעת הרמב"ם שהשמיט דין תוכחה אדרבנן. וע"ע יום תרועה (כט. ד"ה תנא) דאיכא ערבות בדרבנן, אך שם (ד"ה הלל ומגילה) כתב דליכא ערבות. ובצל"ח בברכות (מח. ד"ה ומדקטל) כתב הסברא, דרק בדאוריי' שייך ערבות, לפי שהוא דבר קצוב – כלומר תרי"ג מצוות, משא"כ דרבנן הכל לפי ראות עיניהם. ויעויין ברכ"י (שם) וכת"ס (או"ח כט) ואמ"ב (שבת יא) שהקשו עליו מגמ' ר"ה הנ"ל דאיירי בברכת המצוות שאינם אלא מדרבנן. אך בפמ"ג וברכ"י שם תירצו דבהמ"צ שאני דאזלו בתר המצוה וממילא נחשבים כדאוריי'.
בטורי אבן (ר"ה כט) כתב ש"יצא מוציא" נאמר רק בדרבנן ולא בדאורייתא. וכתב כן גם בשאג"א (ס"ס יג). אולם בשו"ת סמא דחיי (או"ח יג יד, הובא בפתי"כ לפמ"ג ח"ב טז) וזרע אברהם (הובא בברכ"י קכד סק"ד) כתבו להיפך דבדרבנן לא שייך ערבות. וכ"כ המהרש"ם (ח"ו מח) בדעת הרמב"ם שהשמיט דין תוכחה אדרבנן. וע"ע יום תרועה (כט. ד"ה תנא) דאיכא ערבות בדרבנן, אך שם (ד"ה הלל ומגילה) כתב דליכא ערבות. ובצל"ח בברכות (מח. ד"ה ומדקטל) כתב הסברא, דרק בדאורייתא שייך ערבות, לפי שהוא דבר קצוב – כלומר תרי"ג מצוות, משא"כ דרבנן הכל לפי ראות עיניהם. והאחרונים הקשו עליו מגמ' ר"ה הנ"ל דאיירי בברכת המצוות שהם מדרבנן.{{הערה|ברכי יוסף (שם) וכת"ס (או"ח כט) ואמרי בינה (שבת יא)}} אך בפמ"ג וברכ"י שם תירצו דברכת המצוות שאני דאזלו בתר המצוה וממילא נחשבים כדאורייתא.


==האם ערבות בברכות היא דוקא לשאינו בקי==
==האם ערבות בברכות היא דוקא לשאינו בקי==
244

עריכות