כף החיים/אורח חיים/תקפ

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקפ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אעריכה

א) [סעיף א'] אלו הימים וכו'. כתב התניא נשאלו הגאונים על התעניות אלו והשיבו לא ידענו מי תקנם ולכן אין להתענות בר"ח וכ"כ הש"ל. וב"י כתב לא ראיתי מעולם ולא שמעתי מי שנהג להתענות בהם ע"כ. אבל אני ראיתים כתובים בס' מגילת תענית א"כ נתקנה בימי חכמי התלמוד וגם בה"ג כתבם שכל דבריו דברי קבלה לכן כל בעל נפש יחמיר לעצמו אם אפשר לו. מ"א ריש הסי':

בעריכה

ב) וכתב בשל"ה דף ר"א ע"א התעניות הללו נמצאו בג' ספרים בטור ובכלבו ובה"ג ויש נוסחאות חולקות והמנהג לילך אחר רוב הנוסחאות עכ"ל. ואני ראיתי בס' מגילת תענית קצת נוסחאות אחרות ונ"ל לילך אחריהם כי משם יצאו שורש הדברים ואף שבס' מגילת תענית שנדפסו מחדש באמשטרדם כתוב בצדו נ"א זהו תו' שהוסיף המפרש ולקח אותו מדברי הש"ע אבל בספרים הישנים לא נמצא נ"א. ונראה דמי שאינו רגיל להתענות תעניות אלו ואירע לו איזה צרה ב"מ ורוצה להתענות בר"ח ניסן על צרתו אסור כיון שהוא נוהג בו איסור תענית. מ"א שם. מ"ב או' א':

געריכה

ג) לבנה לוקה סי' רע לשונאיהם של ישראל לפיכך צריך להתענות. ס"ח סי' ר"ל. כנה"ג בהגה"ט. מ"א שם. מ"ב או' ב' ומיהו המאמ"ר או' ה' כתב להקשות דמהו הטעם לזה התענית כיון דליקוי השמש והירח הוא דבר הכרחי לפי סדר מהלך ותנועת הגלגלים וכו' וכתב ליישב דמ"מ כיון שהוא צער לעולם ראוי להתענות יעו"ש. וכן הרב עיון יעקב בחי' לסוכה שם תמה בזה וכתב ליישב יעו"ש והב"ד היפ"ל ח"ב או' י"ב יעוש"ב. ועוד עיין במ"ש אני הדל בחי' למס' סוכה דף כ"ט ע"א יעו"ש:

דעריכה

ד) שם. וראוי להתענות בהם. וכל המתענה בהם מובטח שהוא בן עוה"ב. כלבו. א"ר או' א':

העריכה

ה) שם. יש מי שאומר וכו' בב"י תמה על מי שתיקן תעניות אלו היאך תיקן קצתן להתענות בר"ח ומשו"ה כתב פה בשם יש מי שאומר. ועיין ב"ח שכתב ליישב ואין דבריו מוכרחים. מאמ"ר או' ב':

ועריכה

ו) שם הגה. וטוב שלא להשלים בר"ח. לפי שי"א שאין להתענות בר"ח כמ"ש או' א':

זעריכה

ז) שם הגה. וטוב שלא להשלים בר"ח. והיינו עד זמן מנחה גדולה. ועיין לעיל סי' תקס"ב או' ז' וכן נוהגין בק"ק וורמישא להתענות משום גזירת תתנ"ו עד אחר חצות בכל ר"ח סיון כמ"ש בתשו' שבו"י ח"ב סי' ו' יעו"ש. והב"ד עיקרי הד"ט סי' י"א או' ז' יפ"ל ח"ג או' א':

חעריכה

ח) [סעיף ב'] בעשרה בו מתה מרים. ונ"ל שאין נכון להתענות בו בשביל זה כי בספ"ר ראיתי כתוב שמתה בא' בניסן. עמודי שמים ח"ב דף ט"ו ע"ב. יפ"ל ח"ב או' ג':

טעריכה

ט) שם. בכ"ו בו מת יהושע בן נון. כ"ה בטור. והכלבו כתב בכ"ח בו ונ"ל עיקר כהטור כי כ"ה במגלת תענית. א"ר או' ג':

יעריכה

י) שם. בכ"ח בו מת שמואל הנביא. ובמגלת תענית כתוב בכ"ט באייר מת שמואל. מ"א סק"א. והרו"ח או' א' והיפ"ל ח"ב או' ד' כתבו דמפירש"י בשמואל א' כ"ה פסוק ח' ופסוק ל"ח משמע שהיה בערב ר"ה. וכתב שם הרו"ח דבקושטא יע"א עושין הילולא בכ"ח אייר כמו יום ל"ג לעומר ועבדי יומא טבא לרבנן יעו"ש. ומ"ש בש"ע בכ"ז בסיון נשרף ר"ח בן תרדיון וכו' בס' מדרש תלפיות דק"ל ע"ב ודקל"ה ע"ב כתב שהיה ביום כ"א ואחריו הרגו לר' ישבב הסופר יעו"ש. יפ"ל ח"ג או' ד'. ועיין מה שכתבתי בזה בסה"ק ישמח ישראל דרוש עה"ת פ' וישלח ופ' וישב משם האר"י ז"ל בענין גלגול הרוגי מלוכה שהיו מבני יעקב. וגם הטעם שהושיבו את בתו של ר"ח ב"ת בקובה של זונות יעו"ש:

יאעריכה

יא) שם. בא' באב מת אהרן הכהן. ורלב"ג כתב באחד בשבט. יפ"ל ח"ב או' ו' יעו"ש:

יבעריכה

יב) שם. בי"ח בו כבה נר מערבי וכו' במגלת תענית נ"א י"ז וכ"ה בבה"ג. מיהו אותו נ"א כתב המ"א שהוא ממפרש לכן נ"ל עיקר י"ח וכ"כ צל"ד וכלבו. א"ר שם. ובכלבו חשיב נמי י"ט אב נלכדה עיר ונהרגו יהודים. וכ"כ בשכנה"ג בשם מחזור רומניא. א"ר שם. וגם אנחנו נאמר כי בשנת התרפ"ט י"ז אב קמו הישמעאלים על היהודים יושבי א"י והרגו כמה אנשים ונשים ושרפו בתים וספרים וס"ת ובפרט ביושבי חברון יום י"ח הנז' עשו נקמות במיתות משונות ושאירית הפליטה גלו לירושלים מפחדם שם. וחשבו לאבד את כל יושבי א"י ח"ו לולי ה' שהיה לנו שומר ישראל שהפיר עצת גוים וכו':

יגעריכה

יג) שם. בי"ז באלול מתו מוציאי דבת הארץ. במגלת תענית ובכלבו ובה"ג גרסינן בשבעה באלול מתו מוציאי וכו' וכ"ה בתשו' הרא"ש ובב"י לכן צ"ל דט"ס נפל בש"ע. מ"א סק"א. וכ"כ א"ר שם ועיין באה"ג דיש ט"ס דבמקום ז' כתוב י"ז:

ידעריכה

יד) שם. בי"ז באלול מתו מוציאי וכו' וקשה הא כתיב באבוד רשעים רנה ושמא מפני שלא זכו שתתקבל תשובתם מצטערינן דמסתמא שבו ולא נתקבלו. ב"י. ובשל"ה כתב שהיו צדיקים יעו"ש. מ"א סק"ב. ועיין מה שתירץ עוד הב"ח אלא שהמאמ"ר הקשה על תירוץ הב"ח וגם על תירוץ השל"ה כתב צ"ע יעו"ש:

טועריכה

טו) שם. בה' בתשרי מתו וכו' ונחבש ר' עקיבא. בטור כתוב ונחבש ר"ע ומת. וכ"כ באו"ח ובכלבו. ומשמע דגם ר"ע מת בה' בתשרי, אמנם בילקוט משלי סי' ט' רמז תתקע"ט מבואר שר"ע מת בערב יוה"כ שהוא בט' בתשרי יעו"ש והב"ד היפ"ל ח"ב או ח' יעו"ש:

טזעריכה

טז) שם. בז' בו נגזרה גזירה וכו' ובכלבו כתב בששה בתשרי נגזר על אבותינו שימותו ובשבעה בו מתו עושי העגל וכ"כ בשכנה"ג בשם מחזור רומניא. א"ר או' ג' עוד חשוב בכלבו ובסידור רומניא הביאו השכנה"ג שם כי בי"ז בתשרי נהרג בן החכם ר' יהונתן ז"ל. א"ר שם:

יזעריכה

טוב) שם. מפני מעשה העגל. קשה דהא מ' ימים האחרונים היו ימי רצון ואפשר דהקב"ה נתרצה להם שלא ימותו מיד רק שיהא העון שמור לדורות. מ"א סק"ג. ובפסוק סלחתי כדבריך היינו חוזר על מה דהזכיר פוקד עון אבות וכו' שיהא שמור לדורות ואין לך פקידה שלא יהא בה חטא העגל. א"א או ג' וז"ש ג"כ וביום פקדי ופקדתי וכו':

יחעריכה

חי) שם. בז' במרחשון עורו וכו' במגלת תענית ובכלבו ובה"ג גרסי' בששה בחשון עורו וכו' מ"א סק"ד. וכן עיקר. א"ר שם:

יטעריכה

יט) שם. בכ"ח בכסליו שרף וכו' במגלת תענית כתב בז' בכסליו ובה"ג כתב בח' ובכלבו כתב בה' וכתב בשל"ה דאף המחמיר להתענות בכולן לא יתענה בחנוכה. מ"א סק"ח. א"ר שם:

כעריכה

ך) שם. בט' בו לא נודע וכו' ובסליחות שלנו איתא שמת עזרא הסופר. ט"ז סק"א. מ"א סק"ו. וכ"ה בס' או"ח ובכלבו ובה"ג שכתבו שבו מתו עזרא הכהן ונחמיה בן חכליה וכ"כ הרב יעב"ץ בסידורו עמודי שמים ח"ב דף קמ"ט סוף ע"ב יעו"ש. והשו"ג או' ג' כתב צ"ל שמת בעשרה בטבת כמ"ש בשלשלת הקבלה והביאו הרב ב"ד סי' שט"ו ומה שקדמו להתענות בט' בטבת מפני שבעשרה כבר מתענים בשביל שסמך מלך בבל את ירושלים וכדי שיהא היכר שמתענים בשביל עזרא יעו"ש:

כאעריכה

כא) שם. בה' בשבט מתו הזקנים וכו' במגלת תענית גרסי' בשמנה בשבט. מ"א סק"ז. אבל בכה"ג ובכלבו וצד"ל הוא בה' כטור וכן עיקר. א"ר או' ג':

כבעריכה

כב) שם. בז' באדר מת משה רע"ה וכו' ובשנת העיבור מתענין באדר הראשון. תה"ד סס"י רצ"ד. וכ"כ בתשו' מהרי"ל סי' ל"א. וכ"כ בתשו' מהר"י מברונא סי' קצ"ג דנוהגין להתענות באדר הראשון אלא שכתב אי לדידי צייתי יתענו גם בשני יעו"ש. ועיין בליקוטי יהושע דף ד' ע"ב דאיכא מ"ד שהיתה מעוברת ומת באדר ראשון וחד אמר שמת בז' בשבט יעו"ש. מ"א סק"ח. א"ר או' ו' ובהלק"ט ח"ב סי' קע"ג כתב דיש להתענות בשני יעו"ש. וכ"כ בתשו' אגורה באהליך דיתענה באדר ב' יעו"ש. וכן הסכים בתשו' חת"ס חאו"ח סי' קס"ג להתענות בשני. ובשאילת יעב"ץ סי' ק"ז כתב בשם אביו הרב ח"צ לקובעו בשני והוא הכריע דשני הדיעות יש להם על מה שיסמוכו וסוגיין דעלמא להתענות בראשון יעו"ש. וע"כ מי שאפשר לו יש להתענות בשניהם כמ"ש לעיל סי' תקס"ח סעי' ז' בהגה יעו"ש. ומי שקשה עליו התענית להתענית בשניהם אז יש לילך אחר המנהג:

כגעריכה

כג) ויש נוהגין לעסוק בתורה בליל ז' באדר מתחלת הלילה עד סופה כדי לעשות תיקון כרת ואם השנה מעוברת עושין בשניהם:

כדעריכה

כד) ובימים של מיתת הצדיקים שיש בהם וידוי צריך להתוודות בנוסח הוידוי שיאמר באו' ג' גרמגו מיתת הצדיקים או באו' ט' בוידוי טפלנו שקר ומרמה וגרמנו מיתת הצדיקים מטעם שכתבו המקו' ז"ל כי בדבור שקר גורם מיתת הצדיק כמ"ש בס' תנופת חיים ס' משפטים או' ז"ך. יפ"ל ח"ג או' ב':

כהעריכה

כה) [סעיף ג'] יש מי שאומר וכו'. בב"י לא הביא פלוגתא בזה אלא שזהו מדברי הטור ודרכו של ב"י סברא שלא מצאה כ"א בפוסק אחד כותב אותה גם כן בשם יש מי שאומר כנודע:

כועריכה

כו) שם. שיהיו מתענים בכל שני וכו' הב"י בסי' תכ"ט כתב שמתענים ב' וה' אף בניסן ולא נהגו כן מ"א סק"ט. ועיין בדברינו לשם או' כ"ז ואו' כ"ח:

כזעריכה

כז) שם. שיהו מתענים בכל שני וכו' מנהג הראשונים שלא היו יכולין להתענות לא היו אוכלין רק פת במלח והיו אומרים שזה עולה בתענית. ס' אור הישר סי' ח' או' ד' יפ"ל ח"ב או י"א:

כחעריכה

כח) שם. שיהיו מתענים בכל שני וכו' ומי שאינו יכול להתענות עכ"פ יתפלל בב' וה' על דברים הללו מ"א סק"ט. מ"ב או' ט"ז:

כטעריכה

כט) יש מתענין ב' וה' מבשר ויין וגם בלילה שלפניו ונ"ל דבימות הקיץ שאוכלים קודם הלילה א"צ להחמיר אם לא שקבלו עליהם לחושבו כלילה אחר שהתפללו תפלת ערבית. ויש נוהגין בלילה שאחריהם שלא לאכול בשר ויין ואין טעם להתענות בלילה שלאחריהם דכבר פנה היום מ"א שם ועי"ש שהשיג על היש"ש שנתן טעם לזה יעו"ש. ועיין לעיל סי' קל"ד או' ט':

לעריכה

ל) שם. על חורבן הבית ועל התורה וכו' ואיתא בכתבים שראוי לכל בר ישראל לבכות על שריפת התורה שמכח זה נמסרה התורה לקליפות. מ"א שם. א"ר או' ח' מ"ב שם. ועיין לעיל סי' א' או' י"ט:

לאעריכה

לא) כתב התניא ביום הששי פ' חקת נהגו יחידים להתענות שבאותו היום נשרפו ך' קרונות מלאים ספרים בצרפת ולא קבעו אותו בימי החדש מפני שמתוך שאלת חלום נודע להם שיום הפ' גורם גזירת התורה זאת חקת התורה מתרגמינן דא גזירת אוריתא. וגם בשנת ת"ח נחרבו ב' קהילות באותו היום כמ"ש בסליחות שחבר בעל שפתי כהן. גם נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין ונהרא נהרא ופשטיה. מ"א שם. א"ר שם. מ"ב שם ומ"ש שנוהגין להתענות ך' סיון עיין במ"א לעיל סי' תקס"ח (ובדברינו לשם או' מ"ה) שכתב שפעם א' חל ך' סיון בע"ש והיה ברית וצוה שילכו אל הסעודה שלא ימצא מי שילך בלילה משמע דבלא"ה חייבין להשלים אף בע"ש ומקרוב התחילו קצת להקל בע"ש שלא להשלים ולכן נראה שאף אם יש עשרה שמשלימין כשחל בע"ש אין לקרות ויחל במנחה ואע"ג דלעיל סי' תק"ן כתב כשחל יו"ד בטבת בע"ש קורין ויחל אף במנחה היינו ביו"ד בטבת שהוא תענית קבוע משא"כ בזה כיין שיש מקילין היום שלא להשלים אין לקרות ויחל. ומ"מ נראה דשפיר יכול לומר ענינו כמ"ש לעיל סי' תק"ן ביא"פ שם לענין יו"ד בטבת דלענין ענינו אין נראה לחלק כ"כ כיון שבאמת יש כאן יו"ד שמתענים ומשלימים. ועיין בא"ר ס' תקס"ו שכתב בשם מי"ט שבשנת ת"ב היה ך' סיון ביום ב' שהוא תענית שגזרו ד' ארצות וקבעו לדורות והורו למעשה לקרות ויחל אף בשחרית ודוקא בזה היום שיחול עוד כן וכו' וכן בא"ר שם כתב לקרות ויחל אף שחל ביום ב' וכמ"ש הט"ז יעו"ש. ושמעתי בימי חרפי שנכתב בפנקס הארצות שהגזירה היא לבן י"ח בזכר ולבת ט"ו בנקבה ואח"כ ראיתי במ"א סי' תקע"ו (ובדברינו לשם או ס') שנן נוהגין שאין גוזרין על פחות מי"ח וכו' והביאו בא"ר שם ג"כ. ומה שקבעוהו בך' בסיון אעפ"י שהיה עת צרה תכופה ב' ימים וגם אחר כך לפי שבשנים קדמונים שנת תתקל"א היה ג"כ עת צרה ליעקב ביום זה כמ"ש בסליחות (בסידור אשכנז) וגם בסוף שבט יהודה בתוך הצעת רוע הגזירה שהיתה אז אשר כתב זכרון בספר הגאון בעל ש"כ ז"ל ושם כתוב שבחייו ביום זה שאינו חל בשבת יעו"ש שע"ת או' ט':

לבעריכה

לב) כל עשירי יהיה קודש ויתחיל מר"ה ויוה"כ הוא יו"ד לחדש וממחרת יוה"כ יתחיל לספור יו"ד ימים וככה יעשה בכל שנה ובסוף השנה הימים שאחר יום עשירי האחרון כלם קדושים באופן שיתחיל תמיד החשבון מר"ה וכל יום העשירי יהיה יום תשובה ואף שלא יכול להתענות כגון שחל בשבת ויו"ט מ"מ יהיה לו יום תשו' וכן אם חל ביום ת"צ יוסיף בתשובה ככה ינהג עולמית. של"ה. פת"ע או' ח' והעיקר היא שיהיה תורה עם התשובה ולעסוק תמיד בתורת חיים:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון