כף החיים/אורח חיים/קי

כף החיים ‏ אורח חיים קי

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] בשעת הדחק וכו'. וה"ה אם השעה עוברת, כנה"ג הגב"י, עו"ת או' ג' יכתב דהיינו בימות החמה, מ"א סק"א, א"ר או' ב' סו"ב או' א' ר"ז או' א' ח"א כלל כ"ד או' ל"א חס"ל או' א' והטעם כתב בא"א או' א' מפני שצריך לגמור כל התפלה בזמנה, וכ"כ הפתה"ד או' ג' דצריך לגמור כל התפלה בזמנה וכתב דלא כס' בתי כנסיות בסי' פ"ט שנסתפק בזה יעו"ש:

ב

ב) שם, בשעת הדחק וכו'. או שקצרה לשונו מהתפלל הרמב"ם פ"ב מה"ת דין ב' מ"א סק"ב, סו"ב שם, שת"ז או' ג':

ג

ג) שם, בשעת הדחק וכו'. ואם התפלל בדיעבד שלא בשעת הדחק כתב העו"ת או' א' דיצא וא"צ לחזור ולהתפלל יעו"ש, והא"ר או' א' השיג עליו וכתב דלא יצא, וכ"כ הרב לחם יהודה בפ"ב מה"ת דין ב' דלא יצא אבל המאמ"ר או' א' כתב דיצא דברוב דברים מצינו דדיעבד ושעת הדחק כי הדדי נינהו וכתב על דברי הא"ר דאינו מוכרע יעו"ש, וכ"כ החק"ל בא"ח סי' ד"ן דצ"ב ע"א דיצא בדיעבד ומ"ש שם החק"ל שלא מצאתי חידוש זה בשום פוסק אישתמיט מניה דברי העו"ת וא"ר הנז' דאיפליגו בזה, וכ"כ ח"ע על מ"א סק"א דיצא בדיעבד ודברי א"ר אינן מוכרחין יעו"ש:

ד

ד) שם, וירא שיפסיקוהו, קאי ג"כ אדלעיל כשהוא בדרך וירא שיפסיקוהו אבל בלא"ה מתפלל מהלך או מיושב כע"ש סי' צ"ד ס"ד וס"ו וכ"כ הב"ח בשם התו' מ"א סק"ב, ר"ז או' א':

ה

ה) שם, מתפלל אחר ג' ראשונות הביננו וכו'. והיא ברכה כוללת כל ברכות האמצעיות, ובעניין ברכה זו יש כמה נוסחאות כיעו"ש בגמרא ברכות דף כ"ט ע"א ובהרמב"ם פ"ב מה"ת דין ג' ובטור סי' זה ולבוש ובברכ"י או' א' ובשיו"ב או' א' ונראה שמפני זה אין נוהגין להתפלל הביננו בזה"ז, ועיין לקמן או' ח':

ו

ו) שם, וצריך לאומרה מעומד, דכיון דקצרה היא לא יטרד בעמידתו משא"כ בשאר תפלות, מ"א סק"ג, א"ר או' ג' ר"ז או' א' מאמ"ר או' ג' וכתב דלא כהפר"ח שכתב בדרך אומרה אפי' כשהוא מהלך יעו"ש:

ז

ז) שם, ואינו מתפלל הביננו בימות הגשמים וכו'. מפני שצ"ל ותן טל ומטר, ובמו"ש ויו"ט צ"ל הבדלה, וכל מה שאומר בהביננו במילות קצרות הוא מעין ברכות י"ח והבדלה אינה ברכה בפ"א ע"כ אין מזכירה, טור וב"י ולבוש, ט"ז סק"א ר"ז שם. ואם עבר והתפלל הביננו בימות הגשמים או במ"ש ויו"ט בדיעבד יצא, מש"ז או' א':

ח

ח) שם, ואינו מתפלל הביננו בימות הגשמים וכו'. וכתב הר' מנוח דבגמרא פריך בין אימות הגשמים בין אמ"ש וי"ט וליכלליה מכלל ומשני דילמא אתי לאיטרודי משמע שאם מובטח דלא אתי לאיטרודי רשאי כדאמרינן גבי נשיאות כפים עכ"ל, והביאו מרן ז"ל בכ"מ פ"ב מה"ת דין ד' וכתב עליו ובקשתי לו חבר ולא מצאתי עכ"ל, והב"ד מ"א בזה הסי' סק"ד, וכ"פ הפר"ח או' א' דאפי' מובטח לו דלא מיטריד יתפלל י"ח שלימות יעו"ש, מיהו החס"ל או' א' כתב דאם כתוב לפניו דלא מיטריד ודחיקא ליה שעתא טובא שאם לא יאמר זאת לא יתפלל כלל יכול לאומרה אפי' בימות הגשמים ויזכיר מטר יעו"ש, אבל לפי מש"ל דמרן ז"ל כתב על דברי הר"מ דלא מצא לו חבר וכ"פ הפר"ת נראה דקשה הדבר להתיר אפי' בשעת הדחק וכו' אלא יזרז עצמו להתפלל תפלה בזמנה כראוי וא"ל נשאר זמן וכגון שטעה או נאנס יתפלל תשלומין בתפלה שאחריה כמ"ש בסי' ק"ח יעו"ש ובלא"ה כבר כתבנו לעיל אות ה' דאין נוהגין להתפלל הביננו בזמה"ז ואפי' בדרך ובשעת הדחק אלא מזרזין עצמן להתפלל בזמנה ובישוב הדעת אם הם טרודים ואם נאנסו ולא נשאר זמן משלימין בתפלה שאחריה:

ט

ט) שם ואינו מתפלל הביננו בימות הגשמים וכו'. אלא מתפלל י"ח, ואם הפסיקוהו עיין לעיל סי' ק"ד סעי' ה' ובדברינו לשם בס"ד:

י

י) [סעיף ב'] והאידנא אין דרך להקפיד וכו'. ממ"ש הב"י והלבוש ומתפללין כשאר כל אדם משמע דהולכין ג"כ לביהכ"נ להתפלל בעשרה, וכ"כ הל"ח פ' היה קורא אות נ"ב. וכ"כ הפר"ח סוף אות ב' דהאידנא אין דרך להקפיד בכך וחייבין לירד לפני התיבה ולישא את כפיהם דאדעתא דהכי משכירין אותם עכ"ד, והמ"א סק"ז כתב והיכא דנהוג נהוג, וכ"כ א"ר אות ה' ר"ז אות ב':

יא

יא) [סעיף ג'] ההולך במקום גדודי וכו'. מתפלל צרכי עמך וכו' וזה נוסחה צרכי עמך ישראל מרובין ודעתן קצרה יר"מ ה' אלהי שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה והטוב בעיניך עשה בא"י שומע תפלה, זהו נוסחת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור והוא מהגמרא ברכות כ"ט ע"ב, והלבוש כתב דיאמר בתחלתה רבון העולמים צרכי עמך וכו', והביאו הל"ח בפ' תפה"ש אות נ"ג וכתב עליו והוא נכון שהיאך מתחיל לבקש רחמים מלפניו ית' ולא הזכירו עדיין, ועוד הרי ארז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל מנלן ממשה וכו' פ"ק דע"ז סוף דף ז' עכ"ד, וכ"כ הסו"ב במק"ת אות ב' דיאמר בתחלתה רבון העולמים, וכ"כ הא"ר אות ו' בשם האבודרהם יעו"ש:

יב

יב) שם, חוזר ומתפלל וכו'. אעפ"י שהתפלל אותה מעומד. מ"א סק"ח, ה"ב אות א' ר"ז אות ג':

יג

יג) שם הגהה, ואם לא חזר וכו'. היינו דוקא שלא חזר והתפלל בשוגג או מחמת שכחה או שלא היה יודע שחייב לחזור ולהתפלל, וה"ה אם כלה הזמן בדרך ולה היה יכול להתפלל אבל אם במזיד לא התפלל הרי הוא מעוות לא יוכל לתקון, וכתב הב"י דאם עבר זמן ב' תפילות שאין תשלומין לתפלה א' כלומר שעבר זמן ב' תפילות בדרך והוצרך להתפלל תפלה קצרה אין תשלומין לתפלה א' יעו"ש, עו"ת או' ה':

יג) [סעיף ד'] היוצא לדרך יתפלל יה"ר וכו'. מסיים בחתימה בא"י שומע תפלה כמבואר בב"י בסי' זה ובש"ע סי' ר"ל ור"ד וכל הפוסקים ראשונים ואחרונים חוץ מהרמב"ם ז"ל שכבר תמה עליו מרן ז"ל בב"י ודברי הפר"ח בזה בטילים לגבי כל הפו' וכ"ה בכל הסידורים בחתימה ונכון היא מאמ"ר אות ז' ועיין לקמן אות מ"ז וזה נוסחה, יר"מ ה' או"א שתוליכנו לשלום ותצעידנו לשלום ותסמיכנו לשלים ותביאנו למחוז, חפצינו לשלום ותצילנו מכף כל אויב ואורב בדרך ותנני (כ"כ מ"א סק"י בשם ס' הבנה ע"פ הסו' דמלת ותנני יאמר ב"ל יחיד יעו"ש והביאו א"ר אות ט' סו"ב אות ג') לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואנו כי אתה שומע תפלות עמך ישראל ברחמים בא"י שומע תפלה, טור, לבוש, והגם דהרא"ש כתב לומר ותחזירני לביתי לשלום י"ל דזה נכנס במ"ש ותביאנו למחוז חפצינו לשלום וע"כ לא כתב הטור כלשון אביו הרא"ש ז"ל דזה יותר טוב, ועיין א"ר אות ח':

יד

יד) שם היוצא לדרך יתפלל וכו'. וה"ה אם הוא מפרש בים שיאמר תפלת הים בחתימה פעם ראשונה כדין ההולך בדרך ברכ"י אות ב' בי"ע בדיני תפלת הים אות א' חס"ל אות ב' ועי"ש בבי"ע נוסח תפלת הים, ועוד עיין לקמן אות מ"ז:

טו

טו) שם היוצא לדרך יתפלל וכו'. וישתדל שיעשו לו נוייה שכל המתלווה אפי' ד"א בעיר אינו ניזוק כמ"ש במסכת סוטה דמ"ו ע"ב והביאו א"ר אות ט"ו ברכ"י אות ד' זכ"ל אות ל' בי"ע בדיני תפלת הדרך אות ג' שע"ת אות ואו, וכופין ללוייה כמ"ש הרמב"ם פי"ד דין ג' מה' אבל והביאו ברכ"י שם זכ"ל שם, בי"ע שם, שע"ת שם, ועי"ש ברמב"ם דיני לוייה והביאום אחרונים בח"מ סי' תכ"ז יעו"ש, ומ"ש שם בגמרא והביאו הרמב"ם. שם דשיעור לוייה הרב לתלמיד עד עיבורה של עיר והאיש לחבירו עד תחום שבת וכו' כתב הד"מ שם בח"מ סי' תכ"ו בשם ילקוט מהר"ש דהאידנא אין נוהגין ללוות תלמיד לרבו עד פרסה משום דבזה"ז מוחלין על כבודם ויש לילך עמו או עם חבירו עד לפני שער העיר או לכל הפחות ד"א עכ"ל והביאו הסמ"ע שם ובאה"ג שם או ל"ו וא"ר בסי' רל"א אות ב' ועיין בשל"ה שהפליג מאד במצות צדה לדרך ובמצות לוייה והביאו א"ר בזה הסי' או' ט"ו, לוי"ה ר"ת לחיים ולשלום ילך האורח, ולמפרע המלו' ילך וישוב לחיים, קמת סולת אות י"א חס"ל אות ה':

טז

טז) כתב בחזקוני פ' שופטים ועינינו לא ראו מכאן למלוה חבירו שצריך לעמוד במקומו עד שיתעלם מעיניו, א"ר שם, חס"ל אות ה':

יז

טוב) מ"כ בגליון ש"ע דמה שנוהגים ליטול רשות מגדולים כשהולכים בדרכם ומתברכין מהם סמך מפ"ק דברכות דף ג' ע"ב דנמלכין בסנהדרין ופי' רש"י נוטלין רשות כדי שיתפללו עליהם ע"כ, א"ר שם, סו"ב אות ז' עט"ז אות א' חס"ל שם כף החיים סי' ז' או' ז':

יח

חי) קבלה שלא יאמר הנוסע למלוין אותו שיחזרו ממנו שמירת הנפש אות נ"א בשם ס' דרכי צדק, והביאו זב"צ סי' קט"ז אות ק"א:

יט

יט) יזהר שלא יפרד מחבירו מתוך הבכיה כי היא סכנה גדולה, ואם א"א לעצור יבכה מקודם הפרדס ס' הנ"ז אות נ"ג משם ס' הזכירה משם המקובלים זב"צ שם אות ק"ג, חס"ל שם:

כ

ך) לא יעבור עם מומר בספינה ועם גוי מותר דשטנא בתרי אומי לא שליט, ס' הנז' אות נ"ט משם מ"א ססי' קנ"ו, זב"צ שם אות ק"ו:

כא

כא) לא ילך אדם מביתו לדרך ויחזור לביתו אם שכח איזה דבר רק יעמוד לפני הבית לשאול מה שצריך, צוואת רבי יהודה חסיד אות מ"ג זב"צ שם אות ק"ד, חס"ל שם:

כב

כב) לא ימשח אדם מנעליו ביום שדעתו לילך לדרך צוואת רי"ח אות מ"ד:

כג

כג) יכין לדרך נוד מלא מים לצימאון וכדי שיהיו ידיו טהורים ונקיים בכל עת, וגם יהא מצוי אצלי רצועות של תפילין וחוטין לציצית וחוטי כנפות א"ר שם, חס"ל שם, יולך עמו כזית אפיקומן, חס"ל שם:

כד

כד) כשיוצא לדרך טוב ליתן צדקה שנאמר צדק לפניו יהלך וכו' וטוב שילמוד ג"כ קודם יציאתו א"ר אות ח' בשם עמק ברכה חס"ל שם ולא יעבור מליתן או להפריש צדקה בכל יום קודם החזיקו בדרך כי גדולה צדקה וכתיב צדק לפניו יהלך וכו' חס"ל שם:

כה

כה) נוהגים בעת כשיוצאין לדרך ליקח ג' אנשים מאוהביו ולעמוד אצל המזוזה ולהניח ידיו עליה ויקרא פ' שמע ישראל עד ובשעריך, ואח"כ יאמר שיר למעלית אשא עיני וכו' עד עושה שמים וארץ, והם אומרים אל יתן למוט רגליך וכו' עד סוף המזמור, וכן יעשו ג"פ, ואח"כ אומר ויהי נועם וכו' עד אבטח בו, והם אומרים כי הוא יצילך מפח יקוש וכו' עד ושלומת רשעים תראה, והוא חוזר ואומר כי אתה ה' מחסי וכו' והם חוזרים ואומרים לא תאונה אליך רעה וכו' עד סוף המזמור וכן יעשו ג"כ ג"פ וכשאומרים כי מלאכיו יצוה לך יכוונו בשם יוה"ך כי הוא מועיל לשמירה, ואח"כ אומר פ' ברכת כהנים מן וידבר עד אמור להם והם אומרים יברכך וכו' עד סוף הפ', וכן יעשו ג"כ ג"פ ואח"כ אומרים פסוק הנה אנכי שולח מלאך לעניך זכו' ג"כ ג"פ ור"ת אלו למעלות ויהי יברכך הגה הם לוים ואל יאמר אדם לחבירו לך בשלום אלא לך לשלום, ברבית ס"ד ע"א ע"ק כ"ט ע"א מ"א סק"ט ועיין יפ"ל או' ה' לא יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו עירובין דף ס"ד ברכ"י אות ה' בי"ע אות ד' שע"ת אות ו':

כו

כו) יש נוהגים בצאתם מפתח העיר לומר בית יעקב לכו ונלכה באור ה' כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו בשם ה' אלהינו לעולם ועד א"ר אות ח' חס"ל שם:

כז

זך) ישתדל ההולך שיעשהו שליח מצוה או יקח בעצמו איזה מטבע ויעשה בו סי' ויאמר לכשאבא למקום פלוני בלא נדר אתן זה לצדקה לעילוי נשמת ר"מ בע"ה קמח סולת ס"ק י"ב חס"ל שם:

כח

כח) יצא אדם בכי טוב ויכנס בכי טוב שנאמר הבקר אור והאנשים שלחו. תענית דף יו"ד ע"ב ופסחים דף ב' ע"א ופי' רש"י ז"ל היוצא לדרך יכנס ערבית לבית מלון בעוד החמה זורחת ולמחר ימתין עד הנץ החמה ויצא ואז טוב לו שהאור טוב לו שנאמר באור כי טוב ומה היא טובתו מפני החיות ומפני הלסטים עכ"ל, ובתענית כתב עוד טעמים אחרים שלא יפול בבורות ובקעים שבעיר ושלא יעלילו עליו עלילות מרגל או גנב, ולפי טעמים אלו משמע דאפי' אם הוא אינו הולך יחידי וסמיך לעירו נמי צריך ליזהר, ועיין תוספות ריש מסכת פסחים ומ"א סק"י ומחה"ש ודו"ק.

כט

כט) ועוד אמרו שם בתענית המהלך בדרך אל יאכל יותר משני רעבון מאי טעמא הכא תרגימו משום מעיינא במערבא אמרי משום מזוני מאי בינייהו איכא בינייהו דיתיב בארבא אי נמי דקאזיל מאוונא לאוונא ע"כ, ופי' רש"י ז"ל משים מעיינא שלא יתחלחלי מעיו של אדם ברוב אכילתו מפני טורח הדרך ויש אומרים יהיו מעיו של אדם שופכין זל"ז כעין מעיין, משום מזוני שמא לא יהיה לו אח"כ איכא בינייהו דיתיב בארבא, שהולך בספינה משים מזוני איכא משום מעיינא ליכא, מאוונא לאוונא מקום מלון התרגום מכפר לכפר דמשתכחי מזוני וליכא למיחש למזוני למענייא איכא למיחש עכ"ל, וא"כ אם הולך בספינה או בעגלה ע"ד הכפרים שמצוי מזינות ליכא למיחש למידי.

ל

ל) ישתדל לצאת ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב ואם יוצא בבקר קודם חצות מה טוב, קמח, סולת או' ב' חס"ל שם,

לא

לא) אחר שיצא מן העיר יאמר הרני מקבל עלי בלי נדר כשאגיע למקום פלוני אומר נשמת כל חי, קמח סולת או' ד' חס"ל שם,

לב

לב) כשנכנס בספינה יאמר ט"פ פ' כי תעבור במים אתך אני ונהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך, וכשיכנס ישים רגל הימין תחלה קמ"ס שם, חס"ל שם,

לג

לג) יזהר מאד שלא להבריח מן המכס שלא להתחייב בנפשו וכתיב השמר לך ושמור נפשך מאד, קמ"ס שם, חס"ל שם,

לד

לד) יזהר בדרך שלא לישן תחת אילן אגוז, ומי שהולך ברגליו והוה עוף טוב למשוח תחת רגליו חלב צבי חם ועי"ז יהיה עורו עב ולא יגע ומי שנתחב לו קוץ ברגלו ישים עליו צואת אווזא, קמ"ס שם. חס"ל שם,

לה

לה) עגלות שהולכות בדרך א' ביחד ועגלה אחת נצרכה לתקן בה איזה דבר או איזו תיקון לצורך הסוסים צריכין להמתין ולא יניחוהו יחידי וכ"ש רוכבין על סוסים וא' מהם נפל מן הסוס או שהסוס רובץ תחת משאו שצריכין להמתין עליו ולסייעו, וכן אם בהמתו של אחת מהם היא רעועה או חלושה ואינה יכולה לילך כ"כ במהירות אין רשאין ליפרד ממנו ולהניחו יחידי, קמ"ס שם, חס"ל שם.

לו

לו) כל האומר מזמור למנצח בנגינות מזמור שיר בצורת המנורה ז"פ כשיוצא לדרך ויכוון בו ילך לשלום ולהצלחה, וטוב שכל אדם יסתכל בו קודם צאתו לדרך ובדרך יתפלל אותו, שבט מוסר פ' ל"א פת"ע או' ט"ז.

לז

לז) בראותך אויבך אמור אוריאל ז"פ בנשימה אחת או נוריאל בבואך לדין זכור אוריאל ותצליח, שבילי אמונה נתיב ד' פת"ע שם.

לח

לח) שם וצריך לאומרה בלשון רבים, שמתוך כך תפלתו נשמעת ב"י בשם רש"י ט"ז סק"ג ודוקא תפלה הקבועה לרבים כמ"ש סי' תקס"ה סס"א אבל תפלה שאינה קבועה לרבים י"ל בלשון יחיד, מ"א ומחה"ש סק"י ואע"פי שהולך יחידי מ"מ אומר בלשון רבים משום דא"א שלא יהיה אחד בסוף העולם שהולך ג"כ בדרך, מ"א סי' תקס"ה סק"א א"א ומחה"ש בזה הסי' סק"י, ואם חמרה בלשון יחיד יצא, עו"ת או' ז' א"ר או' ט'.

לט

לט) שם, וצריך לאומרה בלשון רבים, עיקר תפלת הדרך נוסחה ר"ת לוי"ה, לישועתך קויתי ה' ל"פ, ויהי נועם ו"פ. יהי רצון וכו' הנה אנכי שולח מלאך לפניך וכו' ה"פ. וי"א תחת יה"ר יברכך ה' וכו' או יוה"ך ישמרני וכו' ואומרים תפלת הדרך לעצמה מעבר יבק שפת אמת מאמר ב' פ' כ"ו, פת"ע או' ט"ז.

מ

מ) ויעסוק בתורה בדרך אבל לא יעיין בהלכה דילמא אתי לאטרודי תענית דף יו"ד ע"ב מ"א סק"י וכתב שם המ"א דביושב בעגלה ואיש אחר מנהיג הסוסים שרי אפי' עיון, וכ"כ הא"ר או' ח' והשל"ה דף קפ"ה כתב דחיוב גדול על המהלך בדרך שיעסוק בתורה וכו' וע"כ לא יזוז מלהרהר בד"ת לקיים מ"ש בהתהלכך תנחה אותך וילמוד בע"פ מה שיוכל או יעסוק באיזה מזמורים או מאמרים לפרשם וכיוצא בזה הרבה רק לא יזוז מחשבתו מהרהור התורה או תיקון מע"ט וכיוצא בזה עכ"ל והביאו א"ר שם, וקבלתי שילמוד בכל יום קצת מזמורי תהלים בכונה והכנעה וטוב לו, ברכ"י או' ג' זכ"ל או' ד' בי"ע או' ב' שע"ת או' ו' חס"ל או' ה'.

מא

מא) כשהולך בדרך ואיכא סכנה לישראל באותן הדרכים טפי מלעכו"ם יכול לשנות מלבושו ובלבד שלא ילבש כלאים וכן נהגו רוב הסוחרים והולכי דרכים, ב"ח ביו"ד סי' זק"ן והביאו הש"ך שם ס"ק י"ט וכתב דהאידנא נהגו כן בכל הדרכים משום דכל הדרכים בחזקת סכנה הם יעו"ש, ועוד עיין ברכ"י יו"ד סי' קע"ח או' ב':

מב

מב) אם החתן מותר לצאת מביתי לסחורה כל שנתו עיין זכ"ל ח"ב חלק אה"ע סוף או' ח. ופ"ת באה"ע סי' ס"ד או' ב' די"א ברשות אשתו מותר וכ"כ הרו"ח באה"ע סי' ס"ה או' ג' בשם דברי מרדכי קרישפין סי' ג' ועיין בתשו' ח"ס אה"ע ח"ב סי' קנ"ה ויפ"ל ח"ד סי' ס"ד או' א' רב פעלים ח"ג סי' ט':

מג

מג) שם ואם אפשר יעמוד וכו'. דאמר רב ששת מהיות טוב אל תקרי רע ופי' רש"י הואיל ואני יכול להתפלל מעומד שהרי חבורתי עומדת לא אקרא רע להתפלל מהלך ואע"פי שמותר, ב"י. ט"ז סק"ד ר"ז או' ד' ואם עיכוב עמידתו טרדתו יאמר כשהוא מהלך וה"ה יושב ומיהו למצוה מעומד רוקח סי' שד"מ א"ר או' יו"ד

מד

מד) שם ואם היה רוכב א"צ לירד דלא עדיפא מתפלת י"ח דאמרינן דלא ירד ב"י בשם ה"ר יונה. מיהו אם אפשר לו יעמיד הבהמה דק"ל רוכב כמהלך דמי מ"א ס"ק י"א בשם ש"ג. סו"ב או' ד' ר"ז שם ובמקום שאם יעכב הבהמה יסתכן בנפשו מפני הליסטים אין לחוש לזה וכן הוא מנהג העולם כנ"הג בהגה"ט. סו"ב שם א"ר או' י"א.

מה

מה) שם א"צ לירד, וה"ה ליושב בעגלה שא"צ לירד אלא להעמיד הסוסים אם אפשר לו, ר"ז שם וה"ה אם יוכל לעמוד על העגלה יאמרנה מעומד עיין לעיל אות מ"ג:

מו

מו) [סעיף ה'] א"צ לומר אותה אלא פעם אחת ביום וכו'. ומיהו בכל יום צריך לומר אותה כשאוחז הדרך, ב"ח, ט"ז סק"ה, שכנה"ג בהגב"י אות ז' עו"ת אות יו"ד א"ר אות י"ב, סו"ב אות ה' ר"ז אות ה' מיהו הפר"ח אות ה' נחלק על דין זה ועל מ"ש הש"ע דאם נמלך מברך שנית וכתב דנראה לו דא"צ לאומרה אלא ביום ראשון לבד יעו"ש אבל המאמ"ר אות ח' כתב עליו וז"ל ואין דבריו נראין ואין לחוש להם דאין בהם כדאי לדחות דברי הפו' והראיה שהביא מפרש"י ז"ל בקל יש לדחותה דלא דמיא כלל ועוד דלא ק"ל כפי' רש"י כמבואר לקמן ס"ז עכ"ל, וכ"כ המש"ז אות ה' דאנו אין לנו אלא פסק המחבר ובשם בא"י ש"ת ובלא שם יכול לומר כמה פעמים עכ"ד וכבר כתבנו בכ"מ דכנגד סברה יחידה ודחויה לא אמרינן סב"ל ועיין באות שאח"ז:

מז

מז) אם לן במקום ישוב שחייב להתפלל שם י"ח כשיצא למחר לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך דהוי כאלו עתה יוצא בתחלה ואם לא לן במקום ישוב או שהיו הולכין ביום ובלילה פעם ראשונה יברך ויחתום ובשאר הימים יברך ולא יחתום הרדב"ז בתש"ו כ"י סי' ב' אלפים קע"ו והביאו הברכ"י אות ט' בי"ע אות ו' קיצור ש"ע סי' ס"ח אות ה' וכתב שם הברכ"י ולפ"ז ביורדי הים לא יברכו בחתימה אלא יומא קמא ובשאר ימים מספק יברכו בלא חתימה, והביאו חס"ל אות ב' שע"ת אות ח':

מח

מח) שם אבל אם דעתו ללון בעיר וכו'. היינו דוקא כשהיה דעתו מעיקרא ללון בעיר ואח"כ נמלך לעבור חוצה לה או לחזור לביתו אבל אם מתחלה כשבירך היה דעתו לעבור חוצה לה ואח"כ אירעו אונס או כיוצא והיה בדעתו ללון שם ואחר זמן מה נמלך לעבור חוצה לה וללון בעיר שחשב בה מתחלה בזה כל אפיא שוין דאין לברך פעם ב' שהרי מתחלה בירך ע"ד לילך שם היום אלא יאמר אותה בלא חתימה מאמ"ר אות ט' ונ"ל דה"ה אם היה הולך בשיירה וא"כ מיכרח הוא ללכת עד המקום אשר ילינו בו בני השיירה ולא ידע בבקר בעת הברכה את דעת בעל השיירה עד איזה מקום ילכו היום וילינו ובחצי היום באו למקום ישוב ע"ד ללין שם ואח"כ חזרו ללכת דאין לומר אותה בחתימה דשמא בעל השיירה מן הבוקר היה דעתו ללכת אל המקום אשר לנו בו הלילה:

מט

מט) [סעיף ו'] הר"מ מרוטנבורג כשהיה יוצא לדרך בבקר וכו'. פי' כשהיה יוצא בבקר קודם תפלה היה אומרה אחר יה"ר כדי להסמיכה וכו' דהא אין לומר תפלת הדרך אלא אחר שהחזיק בדרך כמ"ש סעי' ז' באר שבע דף ק"ט, שכנה"ג בהגה"ט אות ב' עו"ת או' י"ג מ"א ס"ק י"ב, פר"ח או' ו' מיהו הט"ז סק"ז כתב דיכול לאומרה אפי' בעיר קודם שיצא לדרך ומ"ש שיחזיק בדרך פי' שיהיה מוחזק בודאי לילך יעו"ש והב"ד הסו"ב או' ז' וכ"כ העט"ז או' ד' והחיד"א כתב בס' שער יוספ דף כ"ה דיכול לברך כל שיצא מפתח ביתו ללכת לדרך אף כי עודנו עומד בעיר יעו"ש, והביאו בברכ"י או' יו"ד ובמאב"ר או' א' וכתב שם במחב"ר דגם המו"ק מסיק הכי יעו"ש, והא"ר סופ או' י"ד כתב דבדיעבד אם אמרה כשהוא בעיר יצא ועיין מאמ"ר או' י"ד מ"ש על דברי הט"ז והא"ר ומסיק שלא לברך אלא אחר צאתו מן העיר ומעיבורה וכמ"ש מ"א ס"ק י"ד יעו"ש וא"כ כיון שיש פלוגתא בזה ועוד יש חששא אחרת דכל זמן שהוא בעיר או סמוך לה אפשר שיולד לו איזה סיבה ויחזור בו מלילך ואם יברך באותו עת תהיה ברכתו לבטלה אח"כ ע"כ אין לברך אותה לכתחלה עד שיצא מן העיר ומעיבורה ואם הוא הולך באניה או בספינה לא יברך אותה עד שתתרחק האניה או הספינה אעיבורה של עיר רק בדיעבד אם כבר בירך אותה כשהוא בעיר יצא כמ"ש הא"ר, ועיבורה של עיר יתבאר לקמן או' ב"ן.

נ

נ) שם. כדי להסמיכה וכו'. מפני שאינה פותחת בברוך והר' יונה כתב בר"ש ברכות דלמה הטעם תפלת הדרך אינה פותחת בברוך משום דכל ברכה שבמקומה היא סמוכה לחברתה כשאומר אותה בפ"ע אומרה כמו שהיא במקומה שחותמת ואינה פותחת ותפלת הדרך נמי כיון שבתפלת י"ח ברכות שומע תפלה סמוכה לחברתה אם עכשיו אינה סמוכה לחבירתה לא חיישינן להכי עכ"ד והביאו ב"י ולבוש מחה"ש ס"ק י"ג:

נא

אנ) שם כדי להסמיכה וכו'. ואם הולך באמצע היום יסמיכנה לברכה אחרת כגון שיאכל או ישתה דבר ויברך ברכה אחרונה או יטיל מים ויאמר אשר יצר עו"ת אות י"ב מ"א ס"ק י"ג בשם של"ה ונ"ץ ואגודה, א"ר ס"ק י"ג ומ"ש הב"ש דאם אינו יוצא לדרך עד אחר התפלה יניח ברכה אחת מן הברכות דאשר נותן לשכוי בינה כדי לאומרה עם תפלת הדרך והביאו שכנה"ג בהגה"ט או' ב' וא"ר שם לפי דברי המק"ו אין נכון לעשות כן דהא כל ברה"ש מן ענ"י עד ברכת התורה כולם יש להם טעם בסוד וצריכות להיות על הסדר דוקא וקודם תפלה כמבואר בדברינו לעיל סי' מ"ו אות ט' ואות ח"י ואות מ"ט יעו"ש, אלא יסמיכה לברכת א"י או לברכה אחרת של אכילה או שתייה כמ"ש בשם המ"א ודעמיה:

נב

בנ) [סעיף ז'] אומר אותה אחר שהחזיק בדרך, ולא יאמרנה בתוך עיבורה של עיר דהיינו בתוך ע' אמה ושירים מן העיר דעיבורה דמתא כמתא כדאמרינן בנדרים דף נ"ו ע"ב והשירים הם שני שלישי אמה והיינו ד' טפחים, ואם יש בית עומד רחוק מן העיר תוך ע' אמה ושירים וכן עומד בית אחר תוך ע' ושירים של בית אחד וכן בית שלישי תוך ע' אמה ושירים של בית שני וכן לעולם הכל נחשב תוך עיבורה של עיר עד אחר ע' אמה ושירים של בית אחרון, וכדלקמן סי' שצ"ח, מ"א ומחה"ש ס"ק י"ד, ר"ז אות ו' ח"א כלל ס"ד אות א' קיצור ש"ע סי' ס"ח אות א' ואם יש עליו אימת הדרך תוך ע' יכול לאומרה ה"ב אות ב' ועיין לעיל אות מ"ט ולקמן אות נ"ו:

נג

גנ) שם אחר שהחזיק בדרך והיינו דוקא ביום הראשון אבל אח"כ לכ"ע נקרא החזיק בדרך אף במלון א"ר סופ או' י"ד מחב"ר אז' ב' א"א או' י"ד זכ"ל או' ת' ד"מ בהגה"ט או' ז' ר"ז שם סי' בי"ע או' יו"ד קיצור ש"ע שם חס"ל או' ב' שע"ת או' ט' ודלא כהמאמ"ר או' י"א ומה שכתב להביא ראיה מדברי הב"מ יש לדחותו בקל ואצ"ל.

נד

דנ) שם אא"כ יש לו לילך פרסה פי' ח' אלפים אמה מ"א ס"ק ט"ו א"ר אות ט"ו א"א אות ט"ו ועיין לקמן סי' רס"א סעי' ב':

נה

הנ) שם אא"כ יש לו לילך פרסה וכו'. זהו פי' בה"ג אבל רש"י פי' שיאמרה דוקא תוך פרסם ראשונה ולא לאחר שהלך פרסה כמ"ש בב"י וע"כ כתב בהגהה דלכתחלה יאמר אותה בפרסה ראשונה דר"ל דלכתחלה יש להחמיר גם כפירש"י וכ"כ המחה"ש ס"ק י"ד ר"ז או' ח' אבל אם שכח מלאומרה יאמר אותה כ"ז שהוא בדרך ובלבד שלא הגיע לתוך פרסה הסמוכה לעיר שרוצה ללין בה ר"ז שם בי"ע או' ח' קיצור ש"ע שם או' ב':

נו

ונ) שם אבל פחות מפרסה וכו'. דכמו שהוא בעיר דיינינן ליה, ואם הולך במקום סכנה יש להתפלל תפלת הדרך אפי' בפחות מפרסה, ט"ז סק"ו, וכ"כ העו"ת אות י"ד, ה"ב אות ב' א"ר אות ט"ו, סו"ב אות ח' מש"ז אות ו' ר"ז אות ח' ח"א כלל ס"ד אות ג' שת"ז אות כ"א, ועיין לקמן סי' רי"ט סעי' ז':

נז

זנ) שם אבל פחות מפרסה וכו'. ואין חילוק בין הולך בספינה להולך ביבשה, א"ר שם בשם הכלבו והאגודה, ויש נוהגים שהבא מדרך תוך פרסה אין נותנין לו שלום, וכן הבאים בשבת מחוץ לתחום אפי' ע"י עירוב אין נותנים להם שלום דעכ"פ ליכא יותר מחצי פרסה ואין זה מקרי בא מן הדרך דהא אינו אומר תפלת הדרך תשו' נ"ש סי' ע"ד, והביאו א"ר שם, פת"ע אות כ"ד:

נח

חנ) שם ובלבד שלא הגיע תוך פרסה וכו'. ומ"ש תפארת שמואל על הרא"ש פ' תפה"ש אות יו"ד והביאו הברכ"י אות יו"ד דאפי' הגיע תוך פרסה צריך לאומרו ודלא כהטור אנו אין לנו אלא דברי הטור וש"ע ובפרט שבס"ל, וכ"כ שע"ת אות ט' דקשה להקל ולברך נגד הטור, ועיין בסי' ר"ל סעי' א' מה שצ"ל כשנכנס לכרך וכשיוצא יעו"ש:

נט

טנ) [סעיף ח'] הנכנס לבית המדרש יתפלל וכו'. וזה נוסחה, יר"מ ה' או"א שלא אכשל בדבר הלכה (וישמחו בי חבירי) ושלא אומר על טהור טמא ולא על טמא טהור ולא על המותר אסור ולא על האסור מותר (ולא יכשלו חבירי בדבר הלכה ואשמח בהם) גמרא ברכות דכ"ח ע"ב וטור ולבוש ואם הוא לומד לבדו לא יאמר וישמחו בי חבירי וגם לא יאמר ולא יכשלו חבירי בדבר הלכה ואשמח בהם:

טנ) ובציאתו יאמר, מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי עם יושבי בית המדרש ולא שמת חלקי עם יושבי קרנות שאני משכים והם משכימים אני משכים לד"ת והם משכימים לדברים בטלים אני עמל והם עמלים אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר אני רץ והם רצים אני רץ לחיי העוה"ב והם רצים לבאר שחת, גמרא שם וטור ולבוש. ועל מ"ש אני רץ והם רצים וכו' כתב הר' יונה וא"ת למה הוצרך לחזור זה והלא הוא בכלל מ"ש תחלה אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר, י"ל שהוא דבר בפ"ע ור"ל כשאני רואה שעוברים הימים והזמנים אני מרגיש בעצמי שאני רץ בכל יום ומתקרב למיחה ומפני זה אני מכין צידה לדרך כדי שאזכה לחיי העוה"ב אבל הם אינם מרגישים במיתתם כלל ואינם מכינים צדה לדרכם עכ"ד, והביאו ב"י א"ר אות י"ז מש"ז אות ח' ולא יאמר נוסח אחר כי כל דברי הגמרא הם מסודרים ע"פ הסוד:

ס

ס) שם הנכנס לביהמ"ד וכו'. והאר"י ז"ל היה אומר תפלה זו כשהיה לומד עם חבירי הישיבה אפי' כשהיו לומדים בביתו, ואחר תפלה זו היה אומר פסוק כי ה' יתן חכמה וכו' ופסוק גל עיני ואביטה וכו' ואח"כ היה מתחיל לעסוק בתורה כמ"ש בשה"מ פ' ואתחנן וכ"כ מ"א ס"ק ט"ז, וכתב שם המ"א דתפלת מודה אני וכו' יאמר בכל ערב כל העוסק בתורה כל היום, וכ"כ י"א בהגה"ט, א"ר אות י"ז ור"ל בלילה כשפוסק מלימודו ורוצה לישן, מחה"ש, ואם אינו לומד כל היום יאמר אותה אחר שיסיים לימודו:

סא

סא) שם הנכנס לביהמ"ד וכו'. כתב הרמב"ם בפי' המשנה אלו שתי תפילות חובה ויש לו להתפלל יושב או עומד כמו שיזדמן לו ולא יחזר פניו למזרח ולא למערב ולא יעשה השתחויה ולא נפילת אפים, וקרא שמה תפלה על מנהג כלשון שהוא מכנה כל בקשה תפלה א"ר שם:

סב

סב) קודם שיתחיל האדם ללמוד יהרהר בתשובה ואח"כ יקבל עליו למסור נפשו על קדושת השם בד' מיתות ב"ד סקילה שריפה הרג וחנק (ויכוין לחבר ד' אותיות הוי"ה בד' אותיות אדנ"י ע"י ד' אותיות אהי"ה וד' שמות עסמ"ב) כדי שעי"ז יתכפרו לו עונותיו ויוכל לעלות לימודו למקום עליון כמש"ל סי' ס"א אות כ"ח, ואח"כ יאמר, לשם יחוד קבה"ו (ו"ה יאהדונהי) בדחילו ורחימו (י"ה, יאההויהה) ורחימו ודחילו (איההיוהה) ליחדא שם י"ה בו"ה ביחודא שלים (יהוה) בשם כל ישראל, ובשם כל נפש רוח נשמה חיה יחידה, המתיחסים אל שורשי נפשינו רוחנו נשמתינו חייתינו יחידתינו ומלבושיהם והקרובים אליהם והנלוים להם. שמכללות אצילות בריאה יצירה עשיה. ומכל פרטי אבי"ע דכל פרצוף וספירה דפרטי אבי"ע, הריני בא לקיים מ"ע של לימוד תורה וכמש"ה והגית בו יומם ולילה והריני לומד תורה לשמה (ויכוין לשם ה' שהיא בחי' לאה ולהמשיך הארה מיסוד דאבא אל בחי' לאה כדי להמתיק דינים) כדי לקשר את שורשי נפשינו לייחדה ולהדביקה עם שורשה למעלה, ולהשלים ולתקן איל"ן (ג' יאהדונה"י) העליון ואדם (גי' יו"ד ה"א וא"ו ה"א) העליון, ויהי נועם וכו' גל עיני ואביטה וכו' כי ה' יתן חכמה וכו' ועיין שער רוה"ק דף י"ב ובחדש דף יו"ד ע"ב ובשה"מ פ' ואתחנן ותבין:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---