הון עשיר/שקלים/ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשיר ‏ שקלים ה

א

פתחיה על הקינין . ז"ל הרמב"ם בפ"ז מה' כלי המקדש (ה"ט), הממונה שעל הקינין, הוא שפוסקין עמו שימכור הקינין לקרבנות כך וכך בסלע וכל מי שהוא חייב תורין או שני בני יונה יביא דמיהם למקדש, וזה הממונה נותן הקינין לבעלי הקרבנות ועושה חשבון עם הגזברים ונותנים לו, עכ"ל. ובזה אתי שפיר דלא היה יחיד ממונה על דבר שבממון, כי הוא דומה לאחיה שעל הנסכים שהיה צריך לחשב עם יוחנן בן פנחס שעל החותמות, ובזה נחה תמיהת התי"ט שתמא במשנה דלקמן בד"ה חוץ דלפי' הרב סלקא בתימא:

בן אחיה על חולי מעים . פי' הר"ב, לומר לכהנים איזה הסם טוב למעים. והכי איתא בירושלמי (ה"א כא:), ויש לתמוה דמאי דבר שבממון שייך ביה דקחשיב ליה בהדי אלעזר שעל הפרוכת דהוי יחיד ממונה על דבר שבממון במשנה דלקמן, אבל הרמב"ם בחבורו (שם הי"ד) כתב מבקר אותם ומרפא כל תחלואהן, עכ"ל. דמשמע דהיה ממציא להם הסמנים הצריכים לרפואתם ונוטל הוצאותיו, או משירי הלשכה על כי לב ב"ד מתנה עליה שיטלו צורך רפואתם מן החולי הבא להם מרוב עבודת הקדש, או מהכהנים בלי שיאמר להם מה הם הסמים אלא שיאמר להם כך הוצאתי, ובזה אתי שפיר שהיה ממונה על דבר שבממון, אבל מ"מ תמהני דלא נזכר דבר זה בירושלמי, דגרסינן התם ע"י שהיו הכהנים הולכים יחפים וכו' באין לידי חולי מעים, והוה ידע אי דין חמר טב למעיין ואי דין חמר עכר מעיים. ותו לא:

בית גרמו . נמנת משפחתו יחידה בעל כרחו על הצבור, שלא נמצא בקי כמותה והיא לא רצתה ללמד מעשיה לשום אדם, וכן בית אבטינס, משום הכי לא נמנו במתניתין דלקמן בהדי בן אחיה ואלעזר, והיינו טעמא שהיו מרחיקים עצמם מן החשד כל כך כמה ששנינו בש"ס (שם כב.), משא"כ באלעזר שעל הפרכות שלא נזכר בש"ס שיהיה הוא מרחיק עצמו מן החשד, דלא היה חושש שיחשדוהו כיון שהאמינוהו אותו יחיד עליהם:

ופינחס המלביש . כך היא גרסת הר"ב שפירש שהיה ממונה להלביש הכהנים, והכי מפרשו לה בירושלמי (שם:). ובזה אתי שפיר דלא נקרא יחיד ממונה על דבר שבממון כבן אחיה ואלעזר, דהא לא היה כי אם שומר הבגדים שנמסרו בידו בחשבון כמ"ש הר"ב. אבל להרמב"ם דכתב בחבורו (שם ה"כ) דהיה ממונה על מעשיהם ואריגתם ושמתחת ידו נעשה הכל. יש לתמוה חדא דלא כן משמע בירושלמי. ועוד דלפי זה מנויו הוא כמנוי אלעזר שעל הפרכות ממש, ולמה לא נמנה עמו כי הוא יחיד ממונה על דבר שבממון, ואם לא קבלו אותו הצבור עליהם כמהו איך נמנה יחיד על דבר שבממון. אבל הקושיא השניה יש לישבה באמור דממונה זה היה מוליך האומנים אצל הגזברים אחר שעשו הבגדים על פיו ועושים חשבון עמהם, וכה"ג יש לפרש על נחוניא חופר שיחין דתמה התי"ט עליו בד"ה חוץ במשנה דלקמן דאף הוא היה יחיד ממונה על דבר שבממון. דייקא נמי דלא תנן על השיחין ועל המלבוש, כדתנן על חולי מעים ועל הפרכות, אבל בפתחיה על הקינין דקתני על אין לתמוה, דאילו לא קתני על היה צריך להאריך התנא בלשונו משא"כ באלו:

ב

אין פוחתין וכו' . כתב הר"ב, דיש עוד מעלה אחרת והם הקיתלוקין. הכי איתא בירושלמי (ה"ב כב:). והואיל ואיכא נמי סגן וכ"ג דאין פוחתין מלמנותם איכא למימר תנא ושייר. ואפשר עוד לומר דלא קא חשיב התנא אלא אותם שהיה ממון ההקדש תחת ידם ממש והם היו הנושאים והנותנים, אבל הקיתלוק דומה לכ"ג וסגן, דהמנוי שלהם על הממון לא היה כי אם מנוי שרר' לחתום:

ג

חוטא משמש עם נסכי ג' בהמות של מצורעים . ומצורע חוטא היה, כי הוציא שם רע לכך נענש בצרעת כמשאז"ל (עי' ערכין טו: ויק"ר פט"ז):

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.