בית נתן/ברכות/כח/א: הבדלים בין גרסאות בדף

הושלם בס"ד
אין תקציר עריכה
(הושלם בס"ד)
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{חלקי}}
 
לית לך '''חוורתא אתרחיש''' ליה ניסא '''ואהדרו תמני''' סרי דרי חוורתא '''כבר שבעין שנין והיינו דתנן אראב"ע''' וכו' (ובכ"י ל"ג הא דאיתא קמן ההוא יומא בר תמני סרי הוה ובירושל' שהיה בן י"ו שנה ונתמלא כל ראשו שיבת ובשו"ת מוהרלנ"ח בפסק הסמיכה דשכ"ד ע"ב היה לו נוסחא בירושלמי שהיה בן י"ג שנה ועיין בסדר הדורות דף ע"ט ע"ד שגם הוא הביא ירושלמי הנז' שהיה י"ו ומשם ס' יוחסין שכת' שהיה י"ג שנה וע"ש בסוף מש"כ כשנתמנה היה בן י"ח או ט"ז אך כשדרש לומר יציאת מצרים בלילות היה בן ע' וכו' ע"ש:
לית לך '''חוורתא אתרחיש''' ליה ניסא '''ואהדרו תמני''' סרי דרי חוורתא '''כבר שבעין שנין והיינו דתנן אראב"ע''' וכו' (ובכ"י ל"ג הא דאיתא קמן ההוא יומא בר תמני סרי הוה ובירושל' שהיה בן י"ו שנה ונתמלא כל ראשו שיבת ובשו"ת מוהרלנ"ח בפסק הסמיכה דשכ"ד ע"ב היה לו נוסחא בירושלמי שהיה בן י"ג שנה ועיין בסדר הדורות דף ע"ט ע"ד שגם הוא הביא ירושלמי הנז' שהיה י"ו ומשם ס' יוחסין שכת' שהיה י"ג שנה וע"ש בסוף מש"כ כשנתמנה היה בן י"ח או ט"ז אך כשדרש לומר יציאת מצרים בלילות היה בן ע' וכו' ע"ש:


שורה 24: שורה 24:


אמר כי חלפי '''רבנן איקום''' מקמייהו וכו' נפק '''ואתא''' רב נתן בר טובי א"ל מאן אמר '''בי מדרשא הלכה מתפלל של מנחה ואח"ך מתפלל של מוספין''' אמר ליה '''ר' יוחנן תנא''' וכו' (עיין רש"י ד"ה מאן אמר הלכה בי מדרשא וכו' מי מבני הישיבה אמר בבה"מ שהלכה כר"י וקשה דלפ"ז משמע כי כך שמע שאמרו בבה"מ הלכה כר"י וא"כ איך כשא"ל הכי אמר ר"י אין הלכה כר"י אמר משום דמספקא ליה כריב"ל ופירש"י סבור הייתי שריב"ל אמרה דמשמע דהכי שמע דאין הלכה ונ"ל דצריך להגיה בלשון רש"י שאין הלכה כר"י ומצאתי גרסא נכונה במס' ברכות כ"י והכי כתיב בה מאן אמר הלכה בי מדרשא א"ל ר"י תנא מיניה וכו' ולפי גי' זו ניחא דצודק התי' עם השאלה כל שאלתו לא היתה אלא לידע מי הוא האומר הלכה והשיב בענין ר"י וזאת הגי' הוי סיוע להגהתי בדברי רש"י דגם הוא שמע דאין הלכה הוא שאמר שם האומרה הוא דלא ידע {{ממ|ה' אמר ידיד ד"ה}} ועיין ב[[פני יהושע/{{כאן}}|פ"י]] ובצל"ח שהאריכו בסוגיא זו וגי' הכ"י נכונה מאד ועיין במראה אש מש"כ בדברי רש"י הללו ע"ש):
אמר כי חלפי '''רבנן איקום''' מקמייהו וכו' נפק '''ואתא''' רב נתן בר טובי א"ל מאן אמר '''בי מדרשא הלכה מתפלל של מנחה ואח"ך מתפלל של מוספין''' אמר ליה '''ר' יוחנן תנא''' וכו' (עיין רש"י ד"ה מאן אמר הלכה בי מדרשא וכו' מי מבני הישיבה אמר בבה"מ שהלכה כר"י וקשה דלפ"ז משמע כי כך שמע שאמרו בבה"מ הלכה כר"י וא"כ איך כשא"ל הכי אמר ר"י אין הלכה כר"י אמר משום דמספקא ליה כריב"ל ופירש"י סבור הייתי שריב"ל אמרה דמשמע דהכי שמע דאין הלכה ונ"ל דצריך להגיה בלשון רש"י שאין הלכה כר"י ומצאתי גרסא נכונה במס' ברכות כ"י והכי כתיב בה מאן אמר הלכה בי מדרשא א"ל ר"י תנא מיניה וכו' ולפי גי' זו ניחא דצודק התי' עם השאלה כל שאלתו לא היתה אלא לידע מי הוא האומר הלכה והשיב בענין ר"י וזאת הגי' הוי סיוע להגהתי בדברי רש"י דגם הוא שמע דאין הלכה הוא שאמר שם האומרה הוא דלא ידע {{ממ|ה' אמר ידיד ד"ה}} ועיין ב[[פני יהושע/{{כאן}}|פ"י]] ובצל"ח שהאריכו בסוגיא זו וגי' הכ"י נכונה מאד ועיין במראה אש מש"כ בדברי רש"י הללו ע"ש):
תנא מיניה ארבעין זימנין '''ודמי ליה כמאן דמנח ליה בכיסתיה''':
א"ל חדת הוא לי דמספקא '''לה ניהלי''' בר' '''אלעזר ולא היא''' א"ר '''אלעזר''' (עיין ברי"ף וע"ש עוד שגי' קרוב לגי' הכ"י ול"ג דהאי נוגי לישנא דצערא הוא ע"ש וכן גרס הרא"ש ע"ש ועיין בספר אמר ידיד דף ה' שכתב ובגמ' כ"י ליתא כל האי אלא וכו' וגי' נכונה הוא ולק"מ) כל המתפלל '''תפלת''' שחרית '''לר' יהודה''' לאחר ארבע '''שעות עליו''' הכתוב אומר נוגי ממועד אספתי ממך היו מאי משמע דהאי נוגי לישנא '''דתברא הוא כדמתרגם''' רב יוסף '''תברא על''' תברא '''אייתי''' על שנאיהון '''דישראל''' על דאחרו זמני מועדיא '''דבירושלם רב''' נחמן בר יצחק אמר מהכא בתולותיה נוגות והיא מר '''לה אמר''' ר' יהושע בן לוי כל המתפלל '''תפלת המוספין''' לאחר שבע שעות לר' יהודה עליו הכתוב אומר נוגי ממועד '''אספתי רב''' איויא וכו' (עיין בצל"ח ובמעון ברכות ובמנחת שמואל במ"ב שהרגישו בנוסחתינו דמתחלה אמרי דהאי נוגי לישנא דתברא ואח"ך אמרו דהאי נוגי לשנא דצערי ע"ש בספריהם וכמה נכון גי' כ"י דל"ג זה כלל ועיין ג"כ בס' קהלת יעקב מהג' המחבר שו"ת משכנות יעקב אב"ד דק"ק קערליי ז"ל שגם הוא הקשה קושיא זו ועש"ב ועיין בספר למנצח לדוד במאמר עיסה קושיות דף יו"ד מש"כ בזה):
<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>