אליה רבה/אורח חיים/שמט

אליה רבה ‏ אורח חיים שמט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] יש לו ארבע אמות וכו'. עיין סימן שצ"ו דמרווחת וכן פסק הב"ח כאן וקשה על המגן אברהם שסתם הכא דמצומצמת, ונראה לי דסבירא ליה להחמיר להעביר ברשות הרבים, ובסימן שצ"ו לענין תחומין נאמר וראיה לזה מדלא כתב רמ"א ולבוש הכא, ועוד דבית יוסף מפרש דרמב"ם סובר דבעינן מצומצמת הב"ח כתב ותימא דאם כן היה לפרש, עד כאן, ותימא לתמיהותו דכיון שכמדת אורך אדם כשיפשוט ידו ורגלו ומדה זו הוא מצומצמת כדפירשו רש"י הרי"ף והרא"ש ועוד דהא הבית יוסף ראיה גדולה מדפסק הרמב"ם כרבי מאיר נגד רבי יהודה עיין שם:

ב

[ב] [לבוש] יש איבריו גדולים וכו'. כן כתב הטור ולא הבינותי שאם איבריו גדולים אם כן אמתו גדולה ולשון הש"ס וטור סימן שצ"ו ננס באיבריו ופירש רש"י גדול ואיבריו קטנים:

ג

[ג] [לבוש] ויש אומרים וכו'. וכן הסכימו ב"ח ונחלת צבי:

ד

[ד] וליתנו וכו'. פשוט שזה אינו מועיל אלא לענין טילטול חוץ לארבע אמות ברשות הרבים או בכרמלית אבל להוציא מרשות היחיד לכרמלית לא מהני וכן כתב רש"ל בתשובת סימן נ"א והביא הוכחה לזה, ולי תמוה שהוא פשוט ומשנה מפורשת פרק קמא דשבת עד כאן לשון ט"ז, ולא דק שפיר בתשובת רש"ל דזה פשיטא ליה ולא הביא הוכחה אלא לאסור להוציא מרשות שאינו מעורב עירובי חצירות אפילו מרשות היחיד לרשות הרבים. כתב הט"ז קהילות שנותנין ספר תורה בשבת לבית הכנסת ונושאין אותה על ידי הושטה מאחד לחבירו בפחות מארבע אמות ועושין איסור במה שמוציאין אותה מן הבית לרחוב דלזה לא מהני הושטה ועל ידי כותים אסור דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה, ועיין סימן של"א ס"ק ו':

ה

[ה] כמה מילין וכו'. פירוש בחפצי הפקר עיין סימן ת"א:

ו

[ו] שש אמות וכו'. ולפי מה שכתב רמ"א סימן שצ"ו שהוא באמצען אם כן צריך לומר שיש ביניהם שלושה אמות (מגן אברהם), ולפי זה מה שתמה בסימן שצ"ו על הרי"ף לא קשה מידי דהא לא הזכירו שש אמות ועל הטור פשיטא דלא קשה מידי דהא כתב בית יוסף דלא סבירא ליה לטור דהוא באמצע, ועוד נראה לי דמה שכתב הטור שם והוא באמצען שייך לסוף דבריו דיש לו שמונה אמות וכן משמע בט"ז שם וכן מוכחין דברי לבוש שם שהשמיט בתחילה מה שכתב רמ"א והוא באמצען ודו"ק:

ז

[ז] [לבוש] אסרו חכמים וכו'. היינו אם עומד לפוש תוך ארבע אמות אבל אם עמד לתקן משאוי חייב ועיין סימן רס"ו ס"ק י"ד ועיין סימן ש"א סמ"ב דלדבר מצוה התירו חכמים בעומד לפוש:

ח

[ח] ואפילו בכרמלית וכו'. משמע אפילו בין השמשות והוא בכרמלית אסורה (עולת שבת), אבל הט"ז מתיר דהוי תרתי דרבנן ובאמת הכרמלית לחוד צריך עיון מנא ליה לשולחן ערוך והא דאסרו בין השמשות נראה לי דהיינו משום ספק דאורייתא ובקלות יעבור חוץ לארבע ועל כל פנים לא מצינו לשון קדמון שאוסר בפירוש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.