אליה רבה/אורח חיים/רצה

אליה רבה ‏ אורח חיים רצה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] לפי שהוא וכו'. והקמת המשכן היה בו ביום שמיני מטה משה. פסוק ויהי נועם יאמרו מעומד (כתבים), ובבית האבל מתחילין יושב בסתר (שיירי כנסת הגדולה), וכתב בתשובת בנימין זאב סימן רי"ט ומעשה ידינו כוננהו אנו מתפללין שיבוא מעשה ידינו ביושר ולא נבוא לידי עבירה כדי שלא נידון בגיהנום. ונוהגין לכפול וכו', וכן כשאומרים מזמור זה בשבת ויום טוב או בקריאת שמע שעל מטתו או כשחוזרין מבית הקברות (פסקי תוס'), ועיין יו"ד סימן שע"ו בסעיף ד' שיכפיל כל המזמור מיהו מי שטרוד בעסקיו או בלימודו כתב פסקי תוס' שדי באמירת המזמור שלושה פעמים. ואחר תפילת הדרך יאמר כל המזמור שבעה פעמים:

ב

[ב] [לבוש] שעד כאן נשלם השם וכו'. כדי להזכיר שם של ד' יודין בישועתי (מטה משה), ותשב"ץ כתב שיש בו ק"ל תיבות (דהיינו עם אמירת המזמור) כמנין הכהנים שכהני חשמונאי אמרו אותו שבע פעמים במלחמה ונוצחין ולכך נעלם זי"ן בויהי נועם שכל האומרו שבע פעמים ניצול מכלי זיין, ובתניא כתב לפי שתיבות ויהי נועם הן כנגד תיבות שבקריאת שמע חסר ה' תיבות לכך כופלין אורך ימים שהן ה' תיבות, עד כאן, וצריך עיון שאינם כל כך, ואבודרהם כתב שיש בו קכ"ד תיבות וכשתכפלם יהיו רמ"ח וראוי לכפול כל המזמור לשמירת רמ"ח איברים אלא מפני טורח ציבור תיקנו לכפול פסוק ראשון ואחרון בלבד ויחשוב כאילו כפלו כולו:

ג

[ג] [לבוש] גם כן סדר וכו'. נראה נמי הטעם כדלעיל ריש סימן רצ"ב, עוד טעם באבודרהם שאין דרך לברך התלמיד שלא יתברך רבו עמו ולכך כשאין אומרים ויהי נועם שאין מברך התלמיד אין אומרים ואתה קדוש, ועוד דעל ידי הקמת המשכן השרה שכינתו ואתה קדוש וכו' הוא כנגד השראת השכינה:

ד

[ד] [לבוש] ואם חל יום טוב וכו'. אבל אם חל יום טוב בשבת הבאה אומרים אותו (מנהגים):

ה

[ה] [לבוש] דאין שייך ומעשה וכו'. שאילו היה מזכיר פעם אחת היינו אומרים כשהם רוב ששת ימי השבוע של חול אבל כיון שאומרים שתי פעמים ומעשה ידינו וכו' אנו צריכין שיהיו הששת ימים כולם של חול (אבודרהם). עוד כתב אף על פי שבתפילה להבדלה אומר ובין יום השביעי לששת ימי המעשה אף אם יבוא יום טוב באותו השבוע הא אומרים פרק ערבי פסחים הסדר הבדלות הוא מונה אבל כשאומר באלקינו ואלקי אבותינו החל עלינו את ששת ימי המעשה הבאים לקראתינו וכו' אין להזכיר ששת אלא ימי המעשה בלבד:

ו

[ו] [לבוש] ומבדיל וכו'. מבואר דמבדיל אחר ויתן לך והכי נהיגין ובמנהגים משמע דמבדילין קודם ויתן לך וכן בכלבו:

ז

[ז] [לבוש] וכשבאין לבית וכו'. עיין באבודרהם שקדמונים פירשו אומרים אותו בבית הכנסת. כתב בתוספת שבת ואומר אליהו הנביא ק"ל פעמים כמנין אליהו הנביא עם עשרה אותיות ויאמר אחר כך יברכך ה' וכו' שיר למעלות אשא וכו' ופרשת וישלח עד מאה קשיטה ופיטום הקטורת שהוא סימן להצלחה ואחר כך יבדיל, ואחר הבדלה אנא וכו' רבונו של עולם החל וכו' ויש נוהגין אחר כך תיכף לקרות כל הפרשה של שבוע, עד כאן. ופסקי תוס' כתב המדקדקים יאמרו גם החרוזת להפיוטים שנזכר בהם אליהו וגם לומר שאר פזמונים ושירים כאשר הם מצויים אצלינו, עד כאן. וראוי ליזהר לומר רבונו של עולם וכו' החל וכו' כי הוא בירושלמי וטור סימן רצ"ט ופוסקים וכן כתב בלבוש שם:

ח

[ח] [לבוש] וכל שכן בשבת וכו'. לא דק בסוגיא דעירובין דקיימא לן דאין תחומין למעלה מעשרה ויכול לבוא ע"ש, והוא לא דק דמסיק הש"ס דף מ"ג דספוקי מספקי ליה אי יש תחומין למעלה אי לא וכן מבואר לקמן סימן ת"ר ולכך אי אפשר להתפלל שיבוא דילמא יש תחומין למעלה וכן לשון הטור כיון שעבר השבת ויכול לבוא משמע דבשבת לא היה יכול לבוא:

ט

[ט] [לבוש] ועל כו וכו'. ועוד דבכל מוצאי שבת נכנס אליהו לגן ויושב תחת עץ החיים וכותב זכותן של ישראל. ובאבודרהם כתב עוד טעם שתיקנו לומר אליהו בהבדלה כי כמו שהבדלה הוא סימן להבדיל בין קודש לחול, כן אליהו כשיבוא יבדיל בין כשרים לפסולים שבישראל:

י

[י] [לבוש] ויום טוב עצמו וכו'. והא דלא מזכירין במוצאי יום טוב משום שכבר הזכירו במוצאי שבת ועוד מפני שאנו עושין שני ימים והואיל ונדחה נדחה ועיין מטה משה, ועיין סוף סימן רצ"ט דטעמא משום שכחה, אם כן שייך דוקא להתחלת ימי השבוע:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.