אור שמח/טומאת צרעת/ד
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אעריכה
אבל אם היה הפשיון מראה בוהק כו'.
נ"ב תו"כ צרעת היא פרט לספחת ולבוהק וגירסת רבינו בפירוש המשנה פ"י משנה ו' פרט לשפשתה לבוהק, וכן גרס הגר"א:
געריכה
אבל בהרת שפשתה (לבוהק) [לתוך הבוהק].
נ"ב משנה ערוכה פ"ו משנה ו' סימן פשיון לפנימית לפירוש רבינו עיי"ש:
העריכה
נתמעטה בתוך ימי הסגר כו'.
משנה פרק ד' כנסה ופשתה פשתה וכנסה רע"ק מטמא וחכמים מטהרין, ופירש הרע"ב בתוך ימי הסגר אם פשתה ג"כ טמא, ובתרה תני בהרת כגריס ופשתה כחצי גריס והלך מן האום כחצי גריס רע"ק אומר תראה בתחלה אע"ג דהוי פשתה וכנסה ומטמא לעיל, דתמן מיירי שהאום נשארה רק הפשיון כנסה ולכך טמא, אבל בבא ב' דהאום כנסה ודאי אינו טמא לרע"ק רק דסבר דהוי כנגע חדשה, ומסולק בזה תלונת הראב"ד בהשגות ודוק ועיין תוי"ט שם:
טעריכה
בהרת שכנסה אחר הפ[י]טור ופש[ת]ה לכמות שהיתה כו' הרי הוא בטהרתו.
בהשגות הקשה ממשנה דפרק ט' דמי שעלתה תוך ידו בהרת כו' ומקומה צרבת השחין דיסגיר שמא תכנוס ותפשה ויעוין שם, ואינו מובן לי דכאן כיון שפטרו בסוף ימי הסגר והיה הנגע [לדמיון] כסלע אם נתמעטה אחר הפטור ופשתה שנית לכמו שהיתה הרי הוא בטהרתו, אבל תמן פירושו דיסגיר שמא תכניס בסוף ימי ההסגר, ונמצא דכי פוטרו הכהן הוא קטן כגריס ואם תפשה אח"כ ותחזור לכמות שהיתה הוי פשיון לאחר הפטור וטמא מוחלט ודוק:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |