אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/נזיר/יד: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(נזיר עולם מיקל בתער)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
== יום שני ט"ו שבט תשפ"ג - מסכת נזיר דף יד ==
== יום שני ט"ו שבט תשפ"ג - מסכת נזיר דף יד ==
=== נזיר עולם מיקל בתער ===
=== נזיר עולם מיקל בתער ===
;דעת התוספות שנזיר עולם שהפסיק לנזירות סתמא מגלח בסוף שלושים יום
בגמרא בנזיר {{ממ|[[בבלי/נזיר/יג/ב|יג:]]}} מסתפק רבא בדין האומר "הריני נזר לאחר עשרים יום, ומעכשיו מאה יום", מה דינו, האם תתחיל מעתה הנזירות של 'מאה יום' ואחר עשרים יום תיפסק הנזירות לשעה עד השלמת נזרו הראשון שנזר על לאחר עשרים יום, או שכלל לא חלה עליו נזירות מאת הימים אלא אחר גמר הנזירות השניה המתחילה בעוד עשרים יום, כי מאחר ואי אפשר לו לסיים את נזירות מאת הימים קודם בא הנזירות הראשונה שנזר בעוד עשרים יום - ממילא יש לומר שאין דעתו להפסיק באמצע נזירותו ועל כרחך שרצה שלא תחול הנזירות הזו אלא לאחר סיום הנזירות הראשונה.
והגמרא מוסיפה ומסתפקת בכמה ספקות, ובאחד הציורים {{ממ|[[בבלי/נזיר/יד/א|יד.]]}} דנה הגמרא בדינו של האומר "הריני נזיר לאחר עשרים יום, ומעכשיו נזיר לעולם". האם חלה עליו נזירות עולם מעכשיו או שמא לא. ושורש הספק, כי מחד יש לומר שכל מה שאין הנזיר מקפיד אם יצטרך להפסיק לנזירות אחרת, הוא דוקא כשהנזירות המספקת היא מעין אותה נזירות שנוהג בה עכשיו - משא"כ בנידון זה שהנזירות שחלה עתה היא נזירות עולם, והנזירות שתחול עוד עשרים יום היא נזירות בעלמא, אפשר שאינו רוצה להפסיק בניזרות עולם שלו בנזירות מסוג אחר.
ובביאור הצד השני, שגם באופן זה תחול נזירות עולם עתה, ונזירות בעלמא תפסיקנה בעוד עשרים יום, כתבו התוספות: או דילמא, דמכל מקום יחול מהשתא נזיר לעולם, וכי אתו עשרים ימנה נזירות שלשים יום, ומגלח למ"ד נזיר עולם מיקל אחר שלשים יום, או אחר שנה אחת, למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. דחוזר לנזירות עולם שהתחיל, ולא חשיב הפסקת נזירותו וכו', עכ"ד.
;דעת התוספות והרא"ש שנזיר עולם מיקל דוקא
;דעת התוספות והרא"ש שנזיר עולם מיקל דוקא
במשנה בנזיר {{ממ|[[בבלי/נזיר/ד/א|ד.]]}} שנינו: מה בין נזיר עולם לנזיר שמשון, נזיר עולם הכביד שערו מיקל בתער ומביא שלש בהמות וכו'. ופירשו ה[[תוספות/נזיר/ד/א|תוספות]]: נזיר עולם מיקל, ולא מגלח לגמרי, כאבשלום שלא גילח לגמרי שהרי נתלה בשערו. ומביא ג' בהמות, בשעה שמיקל, הלכה למשה מסיני, ואסמכתא מאבשלום דאמר 'אשלם נדרי', חטאת עולה ושלמים כנזיר טהור.
והנה במשנה בנזיר {{ממ|[[בבלי/נזיר/ד/א|ד.]]}} שנינו: מה בין נזיר עולם לנזיר שמשון, נזיר עולם הכביד שערו מיקל בתער ומביא שלש בהמות וכו'. ופירשו ה[[תוספות/נזיר/ד/א|תוספות]]: נזיר עולם מיקל, ולא מגלח לגמרי, כאבשלום שלא גילח לגמרי שהרי נתלה בשערו. ומביא ג' בהמות, בשעה שמיקל, הלכה למשה מסיני, ואסמכתא מאבשלום דאמר 'אשלם נדרי', חטאת עולה ושלמים כנזיר טהור.


והנה מדברי התוספות עולה בפשוטו בביאור דין 'מיקל בתער' – שהוא מגלח את שערו אך אינו חותכו בסמוך לראשו אלא משאיר מקצת משערו, ועל זה הביאו התוספות ראיה מאבשלום שלא גילח לגמרי שהרי נתלה בשערו וע"כ שהשאיר את שערו גדול במקצת. ולפי דבריהם יש להבין מדוע נאמר דין זה בתער, הרי בפשוטו חיתוך בתער הוא כשמגלח סמוך לראשו, ואילו כשמגלח באופן שנשאר מעט שער הדרך לחתוך השער במספריים ולא בתער.
ומדברי התוספות עולה בפשוטו בביאור דין 'מיקל בתער' – שהוא מגלח את שערו אך אינו חותכו בסמוך לראשו אלא משאיר מקצת משערו, ועל זה הביאו התוספות ראיה מאבשלום שלא גילח לגמרי שהרי נתלה בשערו וע"כ שהשאיר את שערו גדול במקצת. ולפי דבריהם יש להבין מדוע נאמר דין זה בתער, הרי בפשוטו חיתוך בתער הוא כשמגלח סמוך לראשו, ואילו כשמגלח באופן שנשאר מעט שער הדרך לחתוך השער במספריים ולא בתער.


והגמרא {{ממ|[[בבלי/נזיר/ה/א|ה.]]}} מביאה כמה דעות בזמן גילוח אבשלום שהיה נזיר עולם, ובכללם דעת רבי יוסי הסובר ש'מגלח מערב שבת לערב שבת שכן מצינו בבני מלכים שמגלחים מערב שבת לערב שבת'. ומקשה הגמרא דאם כן מה בין אבשלום לבין שאר אחיו שאף הם בני מלכים ומגלחים מער"ש לער"ש. ומיישבת, שיש נפק"מ כשחל יום טוב באמצע השבוע, ששאר אחיו מגלחים בערבו של יו"ט ואילו אבשלום לא מגלח. וכן יש נפק"מ בגילוחם ביום שישי, שהם מותרים מבוקר יום שישי, ואילו אבשלום רק בפניא דערב שבת.
והגמרא {{ממ|[[בבלי/נזיר/ה/א|ה.]]}} מביאה כמה דעות בזמן גילוח אבשלום שהיה נזיר עולם, ובכללם דעת רבי יוסי הסובר ש'מגלח מערב שבת לערב שבת שכן מצינו בבני מלכים שמגלחים מערב שבת לערב שבת'. ומקשה הגמרא דאם כן מה בין אבשלום לבין שאר אחיו שאף הם בני מלכים ומגלחים מער"ש לער"ש. ומיישבת, שיש נפק"מ כשחל יום טוב באמצע השבוע, ששאר אחיו מגלחים בערבו של יו"ט ואילו אבשלום לא מגלח. וכן יש נפק"מ בגילוחם ביום שישי, שהם מותרים מבוקר יום שישי, ואילו אבשלום רק בפניא דערב שבת.
שורה 31: שורה 39:


וכעין סברת המנחת חינוך בדעת הרמב"ם, כתב גם החזו"א {{ממ|סימן קלז סק"א}} שלדעת הרמב"ם גדר הדין הוא שמגלח תגלחת מצוה שאר נזירים [ודן שם לגבי נידון המנ"ח אם מותר לו לא לגלח או שחייב להקיל, ותלה זאת במחלוקת התוספות והרמב"ם, שלדעת התוספות אין כאן מצות גילוח והראיה שאינו נוהג כדין תגלחת נזיר, משא"כ לדעת הרמב"ם דינו לגלח תגלחת מצוה כשאר נזירים]. אמנם כבר העירו מהדירי המנ"ח {{ממ|מהדו' מכון י-ם אות יג}} שלשון הרמב"ם בפירוש המשנה 'שמותר לו להקל בתער', ולא משמע שיש עליו חיוב תגלחת כבכל נזיר.
וכעין סברת המנחת חינוך בדעת הרמב"ם, כתב גם החזו"א {{ממ|סימן קלז סק"א}} שלדעת הרמב"ם גדר הדין הוא שמגלח תגלחת מצוה שאר נזירים [ודן שם לגבי נידון המנ"ח אם מותר לו לא לגלח או שחייב להקיל, ותלה זאת במחלוקת התוספות והרמב"ם, שלדעת התוספות אין כאן מצות גילוח והראיה שאינו נוהג כדין תגלחת נזיר, משא"כ לדעת הרמב"ם דינו לגלח תגלחת מצוה כשאר נזירים]. אמנם כבר העירו מהדירי המנ"ח {{ממ|מהדו' מכון י-ם אות יג}} שלשון הרמב"ם בפירוש המשנה 'שמותר לו להקל בתער', ולא משמע שיש עליו חיוב תגלחת כבכל נזיר.
;דעת התוספות שנזיר עולם שהפסיק לנזירות סתמא מגלח בסוף שלושים יום
ובגמרא בנזיר {{ממ|[[בבלי/נזיר/יג/ב|יג:]]}} מסתפק רבא בדין האומר "הריני נזר לאחר עשרים יום, ומעכשיו מאה יום", מה דינו, האם תתחיל מעתה הנזירות של 'מאה יום' ואחר עשרים יום תיפסק הנזירות לשעה עד השלמת נזרו הראשון שנזר על לאחר עשרים יום, או שכלל לא חלה עליו נזירות מאת הימים אלא אחר גמר הנזירות השניה המתחילה בעוד עשרים יום, כי מאחר ואי אפשר לו לסיים את נזירות מאת הימים קודם בא הנזירות הראשונה שנזר בעוד עשרים יום - ממילא יש לומר שאין דעתו להפסיק באמצע נזירותו ועל כרחך שרצה שלא תחול הנזירות הזו אלא לאחר סיום הנזירות הראשונה.
והגמרא מוסיפה ומסתפקת בכמה ספקות, ובאחד הציורים {{ממ|[[בבלי/נזיר/יד/א|יד.]]}} דנה הגמרא בדינו של האומר "הריני נזיר לאחר עשרים יום, ומעכשיו נזיר לעולם". האם חלה עליו נזירות עולם מעכשיו או שמא לא. ושורש הספק, כי מחד יש לומר שכל מה שאין הנזיר מקפיד אם יצטרך להפסיק לנזירות אחרת, הוא דוקא כשהנזירות המספקת היא מעין אותה נזירות שנוהג בה עכשיו - משא"כ בנידון זה שהנזירות שחלה עתה היא נזירות עולם, והנזירות שתחול עוד עשרים יום היא נזירות בעלמא, אפשר שאינו רוצה להפסיק בניזרות עולם שלו בנזירות מסוג אחר.
ובביאור הצד השני, שגם באופן זה תחול נזירות עולם עתה, ונזירות בעלמא תפסיקנה בעוד עשרים יום, כתבו התוספות: או דילמא, דמכל מקום יחול מהשתא נזיר לעולם, וכי אתו עשרים ימנה נזירות שלשים יום, ומגלח למ"ד נזיר עולם מיקל אחר שלשים יום, או אחר שנה אחת, למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. דחוזר לנזירות עולם שהתחיל, ולא חשיב הפסקת נזירותו וכו', עכ"ד.




;תמיהת הקרן אורה שדעת התוספות שנזיר עולם אינו מגלח אלא מיקל
;תמיהת הקרן אורה שדעת התוספות שנזיר עולם אינו מגלח אלא מיקל
ומבואר בדברי התוספות שכשינהג נזירות סתמא באמצע הנזירות עולם, אחר שלושים יום דינו לגלח ואז ממשיך בנזירות עולם שלו. ויש לבאר מהו שכתבו התוספות שאחר שלושים יום 'מגלח', כשלכאורה כוונת התוספות שמגלח כדי לקיים דין תגלחת של הנזירות סתם שנהג בשלושים יום אלו, ולכאורה תמוה כיצד יגלח והלא הוא נזיר עולם, ורק הפסיק לשעה קלה לקיום הנזירות סתמא שקיבל עליו, ונזיר עולם אסור בתגלחת, ומה הועילו תוספות באומרם 'ימנה נזירות שלשים יום ומגלח למ"ד נזיר עולם מיקל אחר שלשים יום' - הלא אינו דומה דין 'נזיר עולם מיקל' שהוא מיקל ולא מגלח, לדין תגלחת הנצרכת לקיום מצות תגלחת נזיר סתם.  
ולעיל הבאנו דברי התוספות בדין נזיר עולם שהופסקה נזירותו בנזירות סתמא, שמבואר בדברי התוספות שאחר שלושים יום דינו לגלח ואז ממשיך בנזירות עולם שלו. ויש לבאר מהו שכתבו התוספות שאחר שלושים יום 'מגלח', כשלכאורה כוונת התוספות שמגלח כדי לקיים דין תגלחת של הנזירות סתם שנהג בשלושים יום אלו, ולכאורה תמוה כיצד יגלח והלא הוא נזיר עולם, ורק הפסיק לשעה קלה לקיום הנזירות סתמא שקיבל עליו, ונזיר עולם אסור בתגלחת, ומה הועילו תוספות באומרם 'ימנה נזירות שלשים יום ומגלח למ"ד נזיר עולם מיקל אחר שלשים יום' - הלא אינו דומה דין 'נזיר עולם מיקל' שהוא מיקל ולא מגלח, לדין תגלחת הנצרכת לקיום מצות תגלחת נזיר סתם.  


והנה לדעת הראשונים שנזיר עולם מגלח בתער ולא רק מיקל, לכאורה מבוארים דברי התוספות כפשוטם שכן אחר ל' יום יכול נזיר עולם לגלח ממש - ובכך נפטר גם מחיוב התגלחת שבנזיר סתם. אמנם תמה ה[[קרן אורה/נדרים/יד/א|קרן אורה]], שהרי בדעת התוספות אי אפשר לפרש כן שהרי התוספות סוברים ש'מיקל' היא תגלחת שאינה גמור, שדי בשארית שערותיו כדי שיתפס בהם אבשלום - ואם כן לשיטתם תמוהים מאד דברי התוספות שמגלח אחר שלושים יום למ"ד נזיר עולם מגלח בשלושים יום.  
והנה לדעת הראשונים שנזיר עולם מגלח בתער ולא רק מיקל, לכאורה מבוארים דברי התוספות כפשוטם שכן אחר ל' יום יכול נזיר עולם לגלח ממש - ובכך נפטר גם מחיוב התגלחת שבנזיר סתם. אמנם תמה ה[[קרן אורה/נדרים/יד/א|קרן אורה]], שהרי בדעת התוספות אי אפשר לפרש כן שהרי התוספות סוברים ש'מיקל' היא תגלחת שאינה גמור, שדי בשארית שערותיו כדי שיתפס בהם אבשלום - ואם כן לשיטתם תמוהים מאד דברי התוספות שמגלח אחר שלושים יום למ"ד נזיר עולם מגלח בשלושים יום.