463
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
'''ומה''' שרצה ידי"נ הדר"ג לחדש לפי דברי התוס' סנהדרין דף ע"ב דמומר אנו בן ברית, וכיון שכל הטעם דנכרי אינו בן שליחות הוא משום דממעטינן מה אתה בני ברית כו' א"כ במשלח מומר שגם הוא אינו בן ברית שפיר מועיל שליח עכו"ם ושוב הראני במכתבו השני שכבר קדמו בחידוש זה הגאון מוהע"א ז"ל בתשובת חתם סופר חלק או"ח סי' קט"ז. אמינא יישר חילי' בזה כי הוא עצה מושכלת לנידון שלנו. ובעת קראי מכתבו הראשון עלה בדעתי שיש לישב בזה ברייתא דסנהדרין דף קי"א ת"ר יצאו הן ולא שלוחן. שהקשו בזה ל"ל מיעוט זה הא אין שליח לדבר עברה וגם מדוע לא תעשה עיר הנדחת מחמת השלוחין בעצמן ולא מחמת משלחיהם. ועיין בשעה"מ פ"ד מה' עכו"ם ולפי הנחת הדר"ג הדבר נכון. דהא כבר העלו דבמקום שמועיל שליחות עכו"ם לא שייך אין שליח לדבר עברה ועיין מלמ"ל פ"ה מה' מלוה ה' י"ד <ref>'''מלואת אבן:''' כעת צריך לי עיון בזה שכתבו דבמקום דמועיל שליחות נכרי לא שייך אין שליח לדבר עברה מהא דמקשינן בש"ס ב"ק דף נ"א ע"א בור של שני שותפין היכי משכחת לה כו' אי דשוו שליח תרוייהו ואמרי' לי' זיל כרי לן וכו' אין שליח לדבר עברה. והא לשיטת רש"י לחומרא יש שליחות לעכו"ם וא"כ הא שפיר משכחת לה בור של שני שותפין בשוו שליח וכשהשליח עכו"ם דהא בשליח נכרי לא שייך אין שליח לדבר עברה. קצרתי וצ"ע. ויש לפלפל בזה ואכ"מ.</ref> וא"כ בזה שעשה שליח להדיח את ישראל לע"ז הרי הוא מומר בודאי ושפיר משכחת שליח בשליח נכרי ושפיר אצטריך קרא יצאו הן ולא שלוחן ולא קשו עוד הקושית הנ"ל. כן עלה בדעתי לכאורה עפ"י דרכו של הדר"ג: | '''ומה''' שרצה ידי"נ הדר"ג לחדש לפי דברי התוס' סנהדרין דף ע"ב דמומר אנו בן ברית, וכיון שכל הטעם דנכרי אינו בן שליחות הוא משום דממעטינן מה אתה בני ברית כו' א"כ במשלח מומר שגם הוא אינו בן ברית שפיר מועיל שליח עכו"ם ושוב הראני במכתבו השני שכבר קדמו בחידוש זה הגאון מוהע"א ז"ל בתשובת חתם סופר חלק או"ח סי' קט"ז. אמינא יישר חילי' בזה כי הוא עצה מושכלת לנידון שלנו. ובעת קראי מכתבו הראשון עלה בדעתי שיש לישב בזה ברייתא דסנהדרין דף קי"א ת"ר יצאו הן ולא שלוחן. שהקשו בזה ל"ל מיעוט זה הא אין שליח לדבר עברה וגם מדוע לא תעשה עיר הנדחת מחמת השלוחין בעצמן ולא מחמת משלחיהם. ועיין בשעה"מ פ"ד מה' עכו"ם ולפי הנחת הדר"ג הדבר נכון. דהא כבר העלו דבמקום שמועיל שליחות עכו"ם לא שייך אין שליח לדבר עברה ועיין מלמ"ל פ"ה מה' מלוה ה' י"ד <ref>'''מלואת אבן:''' כעת צריך לי עיון בזה שכתבו דבמקום דמועיל שליחות נכרי לא שייך אין שליח לדבר עברה מהא דמקשינן בש"ס ב"ק דף נ"א ע"א בור של שני שותפין היכי משכחת לה כו' אי דשוו שליח תרוייהו ואמרי' לי' זיל כרי לן וכו' אין שליח לדבר עברה. והא לשיטת רש"י לחומרא יש שליחות לעכו"ם וא"כ הא שפיר משכחת לה בור של שני שותפין בשוו שליח וכשהשליח עכו"ם דהא בשליח נכרי לא שייך אין שליח לדבר עברה. קצרתי וצ"ע. ויש לפלפל בזה ואכ"מ.</ref> וא"כ בזה שעשה שליח להדיח את ישראל לע"ז הרי הוא מומר בודאי ושפיר משכחת שליח בשליח נכרי ושפיר אצטריך קרא יצאו הן ולא שלוחן ולא קשו עוד הקושית הנ"ל. כן עלה בדעתי לכאורה עפ"י דרכו של הדר"ג: | ||
'''אולם''' באמת אף שדבר חכמה דבר הדר"ג מ"מ אין לסמוך ע"ז לענין דינא. וחלילה לומר שמומר יכול לעשות עכו"ם שליח. דכל מה שכתבו הפוסקים דמומר הוא כנכרי ואינו בן ברית הוא רק לענין שהוא אינו יכול להעשות שליח, אבל שיעשה הוא לנכרי שליח בודאי אין לנו – וכמו שדחה גם חותנו הגאון רבן של כל ישראל בעל ח"ס דברי הגאון מוהע"א ז"ל מטעמים דידי' – חדא דזה לא ניתן להאמר רק אם נחזיק בשיטת המ"ב דעכו"ם לעכו"ם נעשה שליח וגם בזה רבו החולקים וכמ"ש הב"ש סוף סימן ה'. אולם אף לשיטת המ"ב לא נוכל לומר דמומר יחשב לענין זה אינו בן ברית שיוכל לעשות לעכו"ם שליח. ובפירוש כתבו התוס' ע"ז דף כ"ז ע"א דמומר חשיב בר שמירת ברית. (ופלא על הגאון בעל | '''אולם''' באמת אף שדבר חכמה דבר הדר"ג מ"מ אין לסמוך ע"ז לענין דינא. וחלילה לומר שמומר יכול לעשות עכו"ם שליח. דכל מה שכתבו הפוסקים דמומר הוא כנכרי ואינו בן ברית הוא רק לענין שהוא אינו יכול להעשות שליח, אבל שיעשה הוא לנכרי שליח בודאי אין לנו – וכמו שדחה גם חותנו הגאון רבן של כל ישראל בעל ח"ס דברי הגאון מוהע"א ז"ל מטעמים דידי' – חדא דזה לא ניתן להאמר רק אם נחזיק בשיטת המ"ב דעכו"ם לעכו"ם נעשה שליח וגם בזה רבו החולקים וכמ"ש הב"ש סוף סימן ה'. אולם אף לשיטת המ"ב לא נוכל לומר דמומר יחשב לענין זה אינו בן ברית שיוכל לעשות לעכו"ם שליח. ובפירוש כתבו התוס' ע"ז דף כ"ז ע"א דמומר חשיב בר שמירת ברית. (ופלא על הגאון בעל אבן העוזר שהביא הסוגיא דע"ז שם להוכיח ממנה דמומר חשוב בן ברית ולא הביא דברי התוס' שמבואר אכן להדיא. וכסברת התוס' הלז כתב הט"ז יו"ד סי' ב' סק"א דמומר חשיב בר זביחה כיון שנצטוה בזביחא. ופלא שלא הביא דברי התוס' ע"ז אלו שהם כדבריו ממש. דוק) ועיין עוד תוס' פסחים דף כ"ח ע"ב ד"ה כל ערל כו': | ||
'''וראי'''' לזה נראה לי ממה שקשה הרשב"א בתה"א שער א' לשיטתו דבשוחט לע"ז נעשה מומר לאותה שחיטה עצמה (שלא כדעת התוס' וסיעתייהו) מה דאמר ריש לקיש בחולין דף ל"ט השוחט בהמה על מנת לזרוק דמה לעכו"ם מותרת משום דאין מחשבין מעבודה לעבודה. והקשה דהאיך מתירין הבהמה נהי דאין מחשבין מעבודה לעבודה מ"מ כיון דנעשה מומר בשחיטתו ע"מ לזרוק הדם לעכו"ם הא הוי"ל שחיטת מומר ותירץ דמיירי ששחט ע"מ שיזרוק הנכרי דמה לעכו"ם וע"כ לא הוה שחיטת מומר משום שלא חישב שיזרוק בעצמו הדם לעכו"ם. ואי נימא דמומר יכול לעשות לעכו"ם שליח א"כ הא הדרא קושית הרשב"א לדוכתא הא שפיר הויא שחיטת מומר כיון שבפעם אחד נעשה מומר ואי משום שלא חישב לזרוק בעצמו רק שיזרוק הנכרי מה בכך הא כיון ששלוחו של אדם כמותו והא מומר יכול לעשות את הנכרי שליח וכיון שחישב בשעת שחיטה לצוות להנכרי לזרוק הדם לע"ז הרי הוא כאלו חישב שיזרקהו בעצמו וא"כ מדוע הבהמה מותרת הא הוי"ל שחיטת מומר. אע"כ דגם ממומר אין שליחות לנכרי ודוק היטב: | '''וראי'''' לזה נראה לי ממה שקשה הרשב"א בתה"א שער א' לשיטתו דבשוחט לע"ז נעשה מומר לאותה שחיטה עצמה (שלא כדעת התוס' וסיעתייהו) מה דאמר ריש לקיש בחולין דף ל"ט השוחט בהמה על מנת לזרוק דמה לעכו"ם מותרת משום דאין מחשבין מעבודה לעבודה. והקשה דהאיך מתירין הבהמה נהי דאין מחשבין מעבודה לעבודה מ"מ כיון דנעשה מומר בשחיטתו ע"מ לזרוק הדם לעכו"ם הא הוי"ל שחיטת מומר ותירץ דמיירי ששחט ע"מ שיזרוק הנכרי דמה לעכו"ם וע"כ לא הוה שחיטת מומר משום שלא חישב שיזרוק בעצמו הדם לעכו"ם. ואי נימא דמומר יכול לעשות לעכו"ם שליח א"כ הא הדרא קושית הרשב"א לדוכתא הא שפיר הויא שחיטת מומר כיון שבפעם אחד נעשה מומר ואי משום שלא חישב לזרוק בעצמו רק שיזרוק הנכרי מה בכך הא כיון ששלוחו של אדם כמותו והא מומר יכול לעשות את הנכרי שליח וכיון שחישב בשעת שחיטה לצוות להנכרי לזרוק הדם לע"ז הרי הוא כאלו חישב שיזרקהו בעצמו וא"כ מדוע הבהמה מותרת הא הוי"ל שחיטת מומר. אע"כ דגם ממומר אין שליחות לנכרי ודוק היטב: | ||