תשובה מאהבה/ל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בעה"י צום העשירי תקסזיי"ן ל' צום העשירי יהפך לששון ויתרון יהי' לבעל הלשון ה"נ ראש וראשון מחות' וידידי ורעי הרב הגאון המופלא מוה' אלעזר נ"י ראב"ד ד"ק יע"א.

תמול עיינתי בהשאלה אשר שאל אותו ידידנו הרב המופל' המובהק מו"ה בצלאל נ"י. ואם אגיד האמת לא רויתי נחת כי כל הדברים סובבים על קוטב אחד אם יש לחלק בין תענית שקבלו עליהם הצבור מעצמם עכצש"ת או בד"צ ומי יכול לדון את מי שהתקיף ממנו בעל ברכי יוסף ודעמי' הרב מוהר"מ ב"ח אף שמסתמיות כל דברי הפוסקי' ראשונים ואחרונים לא משמע כן אך להראות לרום ידידי הגאון נ"י כי חביבים עלי דבריו כגופאי וגם אין בהמ"ד בלא חידוש אשתעשע אתו קצת בענין שהקשה בתחלת דבריו על דברי הכ"מ פי"ג מה"ל הפלה הל' ו' אשר רצה הכ"מ לתרץ הרמב"ם דמשכחת לה שהיו עשרה בבה"כ ויוצא אחד מהן והקשה מעלתו נר"ו מאי ארי' ח' פסוקי' הא בכל דוכתי הדין כן ובאמת הדבר תמיה לכל רואה נ"ל לחומר הנושא דהכי כוונתו דודאי בכ"מ אם התחילו בעשרה ויוצא אחד מהן בתוך הקריאה או התפלה גומר אותם תפלה או הקריאה אבל להתחיל בלתי עשרה אסור כמבואר מלשון הרמב"ם פ"ח מהל' תפלה ה"ו שם אבל איירי הכ"מ דאפי' להתחיל מותר והיינו אם יצא א' בין גברא לגברא דהיינו שהי' א' קורא עד וימת משה שהוא התחלת שמנה פסוקים וכאשר סיים פסוק האחרון ובירך ברכה אחרונה כנהוג בזמן הגמרא יצא א' מן העשרה אז רשאי לעלות אחר ולקרות אף שלא נשארו עשרה משא"כ בשארי פרשיות שהתחלת הקריאה לכל אחד ואחד מן העולם צ"ל בעשרה ואף שהתוספות במגלה כ"א ע"ב סד"ה תנא כתבו להדי' שהקריאה מתחלת מן ויעל משה שהוא התחלת הפרשה ולא מן וימת משה ולפ"ז קשה איך יש למצוא הדבר דהא בתחלת הקריאה היום מן ויעל ה"ל עשרה דזולת זה אסור לקרות הני פסוקים מן ויעל עד וימת משה דהא דוקא התירו שמנה פסוקים היינו מן וימת משה עד גמירא וכפי שכתב הרמב"ם הטעם שנשתנו אלו מכל התורה לפי שנראין כאלו כתבן אחר, אחר פטירת משה רבינו ע"ה ואם יצא בנתיים היינו לאחר שקרא הקורא פסוקי ויעל והתחיל וימת משה א"כ הדר' קושי' מעלתו נ"י לדוכתי' מאי ארי' שמנה פסוקים הא הדין בכ"מ אם התחילו אין מפסיקין מ"מ מדברי תוספות במנחות דף למ"ד ע"א בד"ה שמנה לא משמע כן דכתבו וז"ל אלא כן עיקר כמו שפי' הקונטרס לאפוקי כו' אותם ח' פסוקי' כגון זה ד' וזה ד' או זה ה' וזה ג' ואם הוי ס"ל דמתחילין מן ויעל משה הלא אינו כן אלא הוי לקורא א' יותר מן ד' או ה' פסוקים וא"כ תוס' ס"ל לפי פרושם זה נמי הכי, דודאי מתחילין לקרוא הפרשה מתחלה מן ויעל משה וא' קורא ויעל משה ומסיים ושמה לא תעבור ואח"כ עולה אחר וקורא מן וימת משה וזה שכתבו ולא זה שמתחיל וימת משה מפסיק בנתיים וקורא ד' או ה' פסוקים וכוונת תוס' במגלה שהבאנו לעיל בסה"ד שם שכתבו וז"ל ולכך נראה כפירש"י כו' ולא יהיו שנים מפסיקין וקוראין ואותן שמנה פסוקי' שמתחילין מויעל משה לפי שהוא תחלת הפרשה באמת צריך ביאור דמאי האי שסמכו זה שמתחילין מן ויעל דהא נמי אם מתחילין מן וימת משה נמי י"ל הפי' כפירש"י דהא אפשר להפסיק ולקרות לשנים לזה ד' ולזה ד' או לזה ה' ולזה ג' כאשר מפרשו התוספות במנחות עכ"פ היוצא דלהרמב"ם נמי נאמר כן לפי פרושו לאחר שקרא הקורא מן ויעל משה שהוא התחלת הפרשה וקרא עד ושמה לא תעבור וסיים בזה יצא א' מן העשרה ולא נשיירו רק חי"ת גברי מ"מ מותר לאחד להתחיל לקרות מן פסוק וימת משה משא"כ בשאר פרשיות אם יצא אחד ונשארו רק טי"ת אסור להקורא להתחיל דזה בכלל ונקדשת' שכתב הרמב"ם כן נראה לי והבוחר יבחר.

ומ"ש רו"מ נ"י בשאר דבריו והראה חזותי' לרבים בעיוני בפוסקי' הראשוני' הנה בצדק אמרי פי הרב מוהר"ב נ"י במכתב השני וכי כ"ז אינו מועיל לדחות דברי הרב ברכי יוסף כי מכל הלין אין ראי' די"ל דהמה רק מתענית צבור שקבלו הצבור מעצמן דוברים אבל לא בד"צ וכבר אמרתי שכל הפלפול סובב על קוטב זה ואין בו נחת אך מכוונת המג"א שהביא מעלתו נ"י מסי' תקס"ו ס"ק ה' ואמת בפי מעלתו נר"ו בכוונת מג"א ולא ידעתי לסבב כוונתו לדבר אחר משמע קצת כדעת הברכי יוסף דדוקא בת"צ איירי הש"ע דהא איהו אמר שצ"ל שם יו"ד שמתענין אבל אם יש א' שאינו משלים לא יאמרו עננו והרי כוונתו אף שבעת התפלה עדיין מתענה אלא אח"כ לא ישלים תעניתו מ"מ לא יאמר עננו וקשיא מי יודע עתידות אם ישלים אח"כ או לא והלא מסתמא ישלים דהא כל תענית שלא שקעה עליו חמה אינו תענית וע"כ דהמג"א הי' סובר בפשטות דהמחבר איירי רק בת"צ שקבלו עליהם עכצש"ת דאל"כ צריך לומר עננו אף שאין כאן יו"ד שמתענין אלא רק רוב מתענין וע"ז שפיר אמר המג"א נ"ל דאם יש בהם א' שאינו משלים והיינו כיון שמעצמן קבלו אפשר שיש א' בתוכן שלא קבל עליו תענית אלא להתענות שעות ולא רוצה להשלים וה"א כיון שעתה בשעת התפלה מתענה מותר לומר עננו קמ"ל דלא ועיין לעיל סי' תקס"ב סעיף ה' וסעיף יו"ד והי' זה שלום מאת

אוה"נ כ"ד ה"ק ברוך.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >