שרשי הים/מלכים/י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שרשי הים ‏ מלכים י

ז

שורש מצוה שנאמרה לב"ן אי לזה ולזה נאמרה

יצא זרעו של ישמעאל כו'. גרסי' בסנהדרין דנ"ט כל מצוה שנאמרה לבני נח ונשנית בסיני לזה ולזה נאמרה והק' והרי מילה שנאמרה לבני נח דכתיב ואתה את בריתי תשמור ונשנית בסיני דכתיב וביום השמיני ימול בשר ערלתו ולישראל נאמרה ולא לבני נח ותירצו ההוא למשרי שבת הוא דאתא ביום ואפילו בשבת כו' וכתב הרא"ם בפ' בראשית ד"ה שנצטוו בה ישראל כו' י"ל דפי' נשנית דהכא בכתיבה קמיירי וה"ק כל מצוה שנכתבה לבני נח דהיינו קודם בואם בהר סיני וחזרה ונכתבה אחר בואם בהר סיני לזה ולזה נאמרה וכל מצוה שנכתבה לבני נח ולא חזרה ונכתבה אחר בואם בהר סיני ומצות גיד הנשה אליבא דר"י אע"פ שחזרה ונאמרה לכל ישראל בסיני כדנפקא לן מקרא דאלה המצות לישראל נאמרה ולא לבני נח ע"כ ועיין למוהראנ"ח בדרשותיו בפרשת וירא ובפ' בא ובמה שנתקשה עליו הרב כנ"הג בלשונות הרא"ם ועיין להרב מ"ל ז"ל בפרקין במה שכתב ע"ד הרב כנסת הגדולה ז"ל וז"ל ודבריו תמוהים בעיני הרבה חדא דאיך נולדה לו קושיא זו במה שפי' הרא"ם נשנית בכתיבה דהא אפילו תימ' דפי' נשנית הוי באמירה דג"ה לר"י לא נאמרה בה"ס ואפי"ה אנו מצווי' משום דישראל כשקבלו את התורה לא יצאו מכלל מצות הראשונות עדיין קושייתו במקומה עומדת דע"כ דמצות שחזרה ונאמרה בסיני לזה ולזה נאמרה דאלת"ה אלא לישראל דוקא א"כ למה נאמרה כמו שבמצות ג"ה אע"פ שלא נאמר' בסיני אנו מצווים עליה ה"נ שאר מצות אלא ודאי מדחזרו ונאמרו בסיני השינוי הורה לנו שלזה ולזה נאמרה. תו ק"ל במה שתיר' דאי לאו שנכתבה היינו אומרים דלא נאמרה לישראל בסיני אפילו ע"פ כו' דא"כ ג"ה לר"י מנלן שנאמרה ע"פ אלא עכ"ל דההכרח הוא משום דליכא מידי דלישראל שרי ולבני נח אסיר וא"כ הדרא קושיין לדוכתי' דע"כ אותו שנשנית לזה ולזה נאמרה דאם איתא דלישראל דוקא נאמרה למה נשנית באמירה דוקא לחוד סגי דומה דמצות ג"ה עכ"ל.
ולפק"ד אף הרב כנ"הג אזיל ומודה בהכי דלר' יהודה דאיכא מצוה שנאמרה לב"נ ולא נשני' בסיני כמצות ג"ה אין מקום להק' לא לדברי הרא"ם ולא בפשט השמועה וכמ"ש הרמ"ל ועיקר קושייתו של הכנ"הג הוא מהא דפריך סתמא בגמ' דמשמע דאף לרבנן דר"י פריך הכי ולפי דברי הרא"ם ז"ל לרבנן דר"י ל"ק ולא מידי דאיכא למימר מדכתבה ולא נאמרה בע"פ לבד ש"מ לזה ולזה נאמרה דהשת' לדידהו ליכא למימר ג"ה יוכיח דהא לא נאמרה לב"נ ולא נשנית בסיני ולהכי בפשט השמועה לא ק"ל מידי דמה שינוי איכא כדי שנאמר לזה ולזה נאמרה אבל לדברי הרא"ם ק"ל שפיר ואף שהרב סייע דבריו מג"ה לא כתב כן אלא לדמיון בעלמא דכי היכי דבג"ה באמירה לחוד דיו לר"י ה"נ לרבנן נמי בשאר מצות די והשיב דלדידהו אכתי הוה אפשר לומר שלא נאמרה מעיקרא מהר סיני דלדידהו ליכא הוכחה לומר שנאמרה כמ"ש הרמ"ל ודוק. ועוד י"ל דבפשט לק"מ דלהכי חזרה ונאמרה דאי לא חזרה ונאמרה הו"א דבני נח דוקא מצווים בה ולא תיקשי מי איכא מידי כו' כיון דאיכא הרבה מצות שנאמרו לבני נח דוקא ובכל הנך הו"א שבני נח מצווים בה ולא ישראל ותלמודא לא משני מי איכא מידי כו' אלא לבתר דאשכחן בשאר מצוות ב"ן דמצווים בהם ב"ן וישראל ג"כ משא"כ לפום מאי דפריך לזה ולזה נאמרה אדרבא כו' דמצוה ג"ה אין הכרח מזה לומר דאי לישראל נאמרה די באמירת בני נח לבד דאז הו"א שאף ג"ה לב"ן נאמרה ולא לישראל ודוק.

·

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.