שפת אמת/פרשת יתרו/תרנח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת פרשת יתרו תרנח

תרנ"ח

במדרש ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו. כשקרעת לנו הים ואמרנו עזי וזמרת שמעה רחב. כשנתת לנו התורה שנק' עוז בא יתרו. כשמלך שלמה ויתן עוז למלכו באת מ"ש. דאיתא באוה"ח בפסוק והייתם לי סגולה. כי בנ"י צריכין לקרב כל הניצוצי קדושה שנתערב בעולם אל הקדושה. וכשעוסקין בתורה יכולין להתקרב אפי' מרחוק וא"צ להיות בגלות. ע"ש בדבריו. והם עצמם דברי המדרש. כי הן ע"י תורה שבכתב ושבע"פ שנק' עוז. ומעוזי התורה ומלכות שלמה. והן ע"י הצרה כשנגאלין ממנה. מכל זה אליך גוים יבאו. וכמו שהדברים בכלל ישראל. כמו כן בפרט כל איש ישראל נברא לתקן הדברים השייכים אליו. וכל הצרות שבאין לאדם הכל לתקן ולקרב אותן הני"ק השייכים אליו. וכשעוסק בתורה זוכה לקרבם בלי יסורים. ולכן אחז"ל אין לך ב"ח אלא העוסק בתורה שא"צ להיות בגלות וצרה כמ"ש עץ חיים כו' למחזיקים בה. כשאדם אוחז בכל כוחו בתורה. אז התורה שנק' עוז. נותנת לו כח וחיזוק. והסט"א מתכנעת תחתיו. וזה ענין שביתת שבת שנק' יום מנוחה כי כל המלאכות בימי המעשה הכל להוציא הני"ק שבתוך העשי'. וכשאדם עוסק בהם מתדבקין בו. ויש להם עלי' והוא בדרך יגיעה. אבל בשבת כ' אל יצא איש ממקומו. ממילא משמע דבימי המעשה צריך לצאת ממקומו לעסוק במלאכות. ובשבת יום מנוחה שאדם במקומו וממילא מתקרבין הני"ק השייכים אליו. וכן איתא בגמ' ריש ברכות בפסוק ושמתי מקום לעמי כו' ולא יוסיפו בני עולה לענותו. כל הקובע מקום לתורתו. לתפילתו. אויביו נופלים תחתיו ע"ש. וכן הוא בשבת יעשה כולו תורה בקביעות. כמ"ש אל יצא כו' ממקומו בחי' עוזי ומעוזי כנ"ל:

במדרש ומשה עלה כו' עלית למרום כו' נתגששת עם המלאכים. בלקיחה ניתנה לו יכול יתן דמים ת"ל מתנות כו'. כי מרע"ה הי' מוכן לקבל התורה בבחי' לקיחה. והוא במדה"ד. לכן כ' עלה אל האלקים. אבל הקב"ה נתן התורה במתנה. כמ"ש ויקרא אליו ה' במדה"ר. ומן ההר בזכות אבות. לאמר פי' בשביל לאמר לכל הכלל אפי' אותן שאין זוכין לקבל בבחי' לקיחה. רק במתנה. ובזכות אבות. וזה עצמו הב' לשונות כה תאמר כו' ותדבר. כי בית יעקב בבחי' מתנה. ושם ישראל לי ראש בבחי' לקיחה. ובב' הבחינות ניתנה תורה לישראל. לכן מברכין ב' ברכות על התורה אשר קדשנו וצונו לעסוק בד"ת. בבחי' יגעתי ומצאתי לקיחה. ואשר בחר בנו ונתן לנו במתנה. והנה פי' מתנות באדם. דאיתא שהמלאכים לא הניחו ליתן התורה לתחתונים. כי באמת הם קרובים אל התורה. ואית בזה משום דינא דבר מצרא. אבל במתנה ליכא דינא דבר מצרא. משום שרוצה ליתן לזה ולא לאחר. אבל במכירה כל שהמצרן נותן כמו הלוקח הוא קודם. ולכן מרע"ה שכחו יפה כמ"ש נתגששת עם המלאכים. וזכותו רב מזכות העליונים. לכן ניתן לו בלקיחה. וגם הוא עצמו בכלל העליונים כדכ' ומשה עלה ונק' איש האלקים. אבל התחתונים שאין להם זכות כמו מלאכי עליון. לכן מתנות באדם בכח המתנה ניתנה תורה לאדם בארץ. אבל באמת הי' הכוונה שאפי' אותן שאינם ראוים. ע"י התורה ייטיבו מעשיהם. ויהיו אח"כ ראוים לזה. לכן ב' הבחי' לקיחה ומתנה הם אפי' לפשוטי בנ"י רק בתחילה במתנה ואח"כ מביאתן התורה לידי זכות שיהיו ראוין גם בלקיחה. ויתכן לרמוז זה בסיום הפסוק אף סוררים לשכון כי'. פי' שהפסוק מתמיה שהגם שניתנה תורה מתנות באדם. אבל הכוונה הי' כדי שייטיבו אח"כ מעשיהם. אבל לא להיות בקביעות בלי זכות. ולהיות סוררים לשכון:

בפסוק אנכי ה"א אשר הוצאתיך מא"מ. במד' ע"מ כן הוצאתיך שתקבל אלקותי עליך כו'. א"כ יצ"מ תלוי בקבלת עומ"ש כפי מה שמקבלין עול תורה ומצות. כך מעוררין כח יצ"מ. ולזה אמרו אין לך בן חורין אלא העוסק בתורה. שהחירות וגאולת מצרים מתעורר לו. ולכן בק"ש אחר קבלת עול תורה ומצות מזכירין יצ"מ. וכ"כ המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות כו':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.