שערי תשובה/ג/ריח
|
< הקודם · הבא > |
ריח) ועלייך לדעת כי עונש האויל המליץ אשם איננו זולתי כי יתן דופי באיש ירא חטא אשר יתקפו יצרו ויעבור ואשם, כי מנהגו ודרכו להתחרט על חטאיו, וכל שכן אם נודע הדבר כי חזר בתשובה, אבל האיש אשר תדע ובחנת את דרכו בי אין פחד אלהים לנגד עיניו ותמיד יתיצב על דרך לא טוב, מצוה לספר בגנותו ולגלות על חטאותיו ולהבאיש בעלי עבירות בעיני בני אדם ולמען תגעל נפש השומעים את המעשים הרעים, ונאמר (משלי כט כו) תועבת צדיקים איש עול, ונאמר (שם ח יג) יראת ה' שנאת רע, ואמרו (סנהדרין נב.) רשע בן צדיק מותר לקרותו רשע בן רשע צדיק בן רשע מותר לקרותו צדיק בן צדיק.
והנה כי תראה אדם אשר ידבר דבר או יעשה מעשה ויש לשפוט דברו ומעשהו לצד טובה ולצד הזכות אם האיש ההוא ירא אלהים נתחייבת לדון אותו לכף זכות על דרך אמת גם כי יהיה הדבר קרוב ונוטה יותר אצל הדעת לכף חובה, ואם הוא מן הבינונים אשר יזהרו מן החטא ופעמים יכשלו בו יש עליך להטות הספק ולהכריעו לכף הזכות, כמו שאמרו רז"ל (שבת קכז:) הדן את חברו לכף זכות המקום ידינהו לכף זכות, והיא מצות עשה מן התורה שנאמר (ויקרא יט טו) בצדק תשפוט עמיתך, ואם הדבר נוטה לכף חובה יהיה הדבר אצלך כמו ספק ואל תכריעהו לכף חובה, ואם האיש ההוא רוב מעשיו לרוע או בחנתו כי אין יראת אלהים בלבבו תכריע מעשיו ודבריו לכף חובה, שנאמר (משלי כא יב) משכיל צדיק וגו', וכבר הקדמתי לך פירושו.