שיירי קרבן/שבת/יג/ג

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png יג TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כיפר ומביא אחרת. לל"ב שפירשתי בקונט' שהוא המחוור לפום פשטא דסוגיין קשה וכי אפשר לקנוס בחטאת שיביא חטאת אם אינו חייב בה דהא קיי"ל אין חטאת באה נדבה ובפשט' דברייתא משמע שמביא אחרת על שגגת שבת הואיל והורצה וכן מפורש בתוספתא פ"ה דפסחים וכ"כ הרמב"ם פ"ב משגגו' והשתא ה"פ דקשי' ליה כיון דהתם חייב בקרבן על שגגת שבת הואיל והורצ' א"כ גם כאן אם היה יוצא ידי קריע' הי' ראוי שיהא חיי' וכיון דתנ' דמתני' פוטרו מקרבן צריכין לומר דלא יצא ידי קריעה כנ"ל נכון:

הוי צורך מימר דר"ש היא. כתבו תוס' בפרקין דף ק"ה ע"ב בד"ה הא ר"י וכו' פי' בקונט' דבהאי שינויי' נמי משני דל"ק מתו אמתו וקשה לר"י דע"כ תרווייהו במת דידי' איירי ולא במת דעלמא כדקתני בברייתא דלעיל יצא ידי קריע' וא"כ הוי מלאכה שצריכה לגופה כיון שהיא צורך מצוה כדמוכח לקמן ונראה לר"י וכו' ובמת דידיה חשיב מתקן וכו' ע"כ ותימא הא בסוגיין מפרש דלר"ש אפי' מתו הוה מלאכ' שאינה צריכה לגופה וכפירש"י דהא ביוצ' ידי קריעה איירי דהיינו מתו ובעיקר קושיית תוס' כבר תירצה הרשב"א ע"ש:

תמן גופה עביר' וכו'. כתבו תוס' בסוכה דף ל' ע"א בד"ה משום דה"ל וכו' וא"ת לקמן דפסלינן לולב של אשרה ושל עיר הנידחת משום דמיכתת משיעורי' תיפוק ליה משום מצוה הבאה בעבירה וי"ל דלא דמי לגזל דמחמת עבירת הגזל באה המצוה שיוצא בו אבל הני אטו מחמת עביר' שנעשית בו מי נפיק ביה פי' לדבריהם שאם לא היה עובד לאשירה היה מקיים המצוה כתקנה ואין הפסול מחמת עצמה אלא שהוא עבר עבירה והיינו כמו שמשני הש"ס כאן ואף הרשב"א בסוכ' האריך להוכיח חילוק זה ותימה שלא הביא דברי הש"ס אלו שהדבר מפורש כמ"ש בפרט שהרשב"א מביא דברי הירוש' כאן בחידושיו:

רבי יונה אמר אין עבירה מצוה. הרב"י בסי' קצ"ו גורס ר' יוסי אמר אין עבירה מצוה וכתב ומשמע דלר"י ור' אילא אפי' [צ"ל בסוף] אינו מברך ע"כ וכתב הי"מ פ"ק דחל' וקשה שהוא ז"ל השמיט דברי ר' יונה ולפי נוסחתינו אם הוא כפירושו דברי רבי יונה סותרי' זא"ז ע"ש ולפמ"ש בקונט' לק"מ וגם אין מכאן ראיה לשום א' מהפוסקי' דר' הושעי' ור"י סוברי' דמברכי' בסוף וגם ברכת נהנין חוץ מברכת מצה ור"י ור' איל' סוברי' שאין מברכין כלל לא בתחל' ולא בסוף ול"ק לא אהרמב"ם ולא אהראב"ד מהכא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף