שיטה מקובצת/נזיר/כט/א

שיטה מקובצת נזיר כט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואין אשה חייבת בבנה לחנכו. והא דאמר בסוכה מעשה בהילני המלכה שישבה בסוכה ושבעה בניה קטנים עמה ואמרו התם שכל מעשיה על פי חכמים היו. יש לומר דשמא היה להם אב מישראל. אי נמי לרווחא דמלתא עשתה כן.

אי קסבר בנו חייב לחנכו במצות. כדי שיהא מלומד לעשות מצוה כשיגדיל אבל בתו אינה חייבת כל כך במצות שיחייב האב לחנכה. והא דאמר פרק שני אחד התינוק ואחד התינוקת מחנכין אותן להתענות ביום הכפורים. וי"ל דשמא חינוך דתענית שאני דדבר קל הוא לשמור בתו בכך. אבל לשומרה כל ימי הנזירות מטומאה ומיין אין דרך האב לשמור בתו כל כך ולא אטרחוה רבנן. ועוד יש לומר דשאני גבי תענית יום הכפורים שהאשה חייבת כמו האיש ולכך צריך להרגילה כדי לעשות כשתגדיל. תוספי הרא"ש ז"ל:

אפילו נדרים נמי. דנדרים נמי סייג לפרישות. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

לא מיבעיא קאמר. כלומר אין הכי נמי האב מדיר בנו בנדרים. והא דלא תני ליה הכא משום דלא איצטריך אלא נזירות נקט לרבותא דלא מיבעיא נדרים דליכא ניוול אם הוא מקיים רצון אביו. כגון אם מדיר ליתן צדקה שאמר קונם פירות הללו עליך אם אינך עושה סוכה ונוטל לולב ואתרוג ובהא ליכא ניוול. אלא אפילו נזירות דאיכא ניוול אם מקיים רצון אביו מצי מדיר ליה אביו וחייב לחנכו. מנימוקי הר' עזריאל ז"ל:

כל כמינהון קרובים דאמרין לא תגמריה מצות. כלומר למונעו מחינוך המצות. קסבר כל חינוך דלא חשיבה בזיון הוא ולא ניחא ליה. כל חינוך שאין קרובין מחשיבין אותו ביזוי ולא ניחא ליה לנער ולא רצו חכמים לתקן חינוך בזה שמא ישמע לקרוביו ויעבור על נזירותו. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

קסבר כל חינוך דלאו חושביה. שאין קרוביו ואוהביו מסבירין לשבח בזיונא ליה לנער. ולא הטריחוהו חז"ל להטריחו בעינוי כזה. ואית דגרסי כל חינוך לאחשוביה והאי בזיונא הוא ולא ניחא ליה. תוספי הרא"ש ו"ל.

קסבר ריש לקיש כל חינוך דחשיבא בזיונא לא ניחא ליה. הכי גרסינן והכי פירושו. כל חינוך שאינו חשוב שהקרובים אין מחשבין אותן חינוך מצוה כגון של נזירות שאינו אלא מכחיש עצמו ומצטער על פרישתו מן היין. בזיונא הוא ולא ניחא ליה לבן בהאי חינוך. ופירש ר"ת כל חינוך לאחשובי ותיבה אחת היא. והכי קאמר כל חינוך להחשיבו הוא והאי בזיונא הוא ולא ניחא ליה.

בשלמא לר' יוחנן משום הכי מגלח. בהיתר אף על גב דעביד הקפה דהלכה כך היא. אלא לריש לקיש הא קעביד הקפה. כשמגלח ראשו בתער בסוף ימי נזירותו וקעבר גדול המקיפו. הר' עזריאל ז"ל:

הקפת כל הראש לא שמה הקפה. דלא מיקרי הקפה אלא המשוה צדעיו לאחורי אזניו. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

ופרקינן קסבר חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא. פירוש אינו אסור להביאו ולשוחטו בעזרה ולאכלו שם שהכל מותר. וכן מותר להביא לחם עם האיל ולהניף בעזרה. והאמורין של חטאת איכא למימר יעלה לשם עצים והדם יזרוק לשם מים. ועולה ושלמים יעשה לשם נדבה. ובשר אשם ולחם דמייתי יאכל בפדיון שאין בהן אלא קדושת פה. שיטה:

חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא. הלכך בסוף ימי נזירותו דמייתי חטאת עולה ושלמים החטאת דמקטר אימוריו מקטר להו לשם עצים והדם יזרק לשם מים והבשר יאכל. ועולה ושלמים יקריב אותם לשם נדבה. ואם נטמא בנתיים דמייתי אשם האימורין יקטיר לשם עצים והדם יזרוק לשם מים. וחטאת העוף נאכל כו' והדם יזרוק לשם מים. ועולת העוף מקטיר לשם עצים. הר' עזריאל ז"ל:

מנין לחטאת העוף הבאה על הספק שאינה נאכלת. כגון ספק זבה ויולדת. וקצת קשה דמשמע ליה דפשיטא ליה דבאה על הספק אלא דמייתי קרא דאינה נאכלת. וצריך לומר דסיפא דמלתא נקט וכולה אתיא מהך קרא. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

מנין לחטאת העוף הבא על הספק שאינו נאכל שנאמר והזב את זובו לזכר ולנקבה מקיש נקבה לזכר. כלומר שוין הן בזה שכמו שזכר מביא קרבן על הודאי כך נקבה דזיל קרי בי רב הוא. ולכך נקישם יחד מכל וכל ומה זכר מביא קרבן על הספק אף נקבה מביא קרבן על הספק. וקצת קשה מה פשוט לן בזכר יותר מבנקבה. ואי מיירי בחטאת חלב שמביא זכר על הודאי ואשם תלוי על הספק הכי נמי מביאה אותה נקבה. ואי בחטאת העוף ודאי מפורש כאן וכאן וספק אינו מפורש לא בזכר ולא בנקבה. ונראה לר' דמיירי בזכר הבא על ספק זבה ואקשייה אהדדי לומר מה זכר מביא קרבן על הספק אם אינו יודע אם זבה היא אם לאו כשבא עליה מביא אשם תלוי. אף נקבה מביאה על הספק אם אינה יודעת אם זבה היא אם לאו או יולדת ספק ולד הפילה או רוח מביאה חטאת העוף על הספק. ומה זכר ממין שמביא על ודאי כמו שבהמה מביא על חטאת מאותו מין יהא אשם תלוי שמביא על הספק אף נקבה מביאה עוף על הספק כמו שמביאה על הודאי.

אי מה זכר מביא קרבן ונאכל. אשם תלוי שמביא על הספק נאכל. אף נקבה אמרת לא. אמור מעצמך דבר זה לא נקישם יחד שהרי אם אמרת בזכר שכן איסורו איסור חולין בעזרה ואיסור נבלה דמלוקה הלכך מביא ואינו נאכל. והוא הדין זכר יביא על ספק זיבתו חטאת העוף ואינו נאכל דלא גרע מנקבה. הרב עזריאל ז"ל:

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף