שו"ת רדב"ז/א'תקעט
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וחמש מאות ושבעים ה- חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן רטו]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(רטו) שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"י מהלכות עדות המלוה בריבית א' המלוה וא' הלוה פסולין לעדות אם רבית קצוצה עשו הרי הם אסורים מן התורה ואם אבק רבית עשו הרי הם פסולין מדבריהם ע"כ ומשמע דכמו שהמלוה אסור ליקח אבק רבית כן הלוה אסור ליתן אבק רבית ובפ' איזהו נשך לא משמע הכי דגרסינן התם בני רב עיליש נפק עלייהו ההוא שטרא דהוה פלגא באגרא פלגא בהפסד אמר רבא כתיב ביה רב עיליש גברא רבה הוה ואיסורא לאינשי לא הוה ספי ומדלא קאמר ואיסורא לא עביד משמע דלוה אינו אסור ליתן אבק רבית:
תשובה איברא דהכי משמע מההיא וכן העלו כל האחרונים נ"נ דלוה אינו אסור ליתן אבק רבית ולפי דבריהם כשר לעדות וז"ל הרשב"א ז"ל מדאמרינן רב עיליש גברא רבה הוה ולא ספי איסורא לאינשי ולא אמרינן ולא עביד איסורא ש"מ דאין איסור אבק רבית אצל הלוה אלא אצל המלוה לפי שאיסור הלוה חדוש הוא ודי במה שחדשה ואסרה עליו תורה ע"כ. וכן העליתי אני ג"כ בתשובה אחרת אלא דאכתי קשה מאי איריא משום דרב עיליש גברא רבה הוה אפי' איניש דעלמא נמי איכא משום ולפני עור לא תתן מכשול. וי"ל דלא אמרינן הכי אלא באיסורי תורה אבל באיסורי דרבנן דוקא רב עיליש דגברא רבה הוא מזדהר בהכי. א"נ דלא עבר משום ולפני עור אלא כגון מושיט יין לנזיר דקאי בתרי עברי נהרא דאי לא מושיט ליה לא מצי שקיל אבל הכא אי לא שקיל מרב עיליש הוה שקיל מאחריני והרא"ש ז"ל כתב דעבר אלפני עור לא תתן מכשול ולדידיה נמי קשה אמאי לא קאמר רב עיליש לא עביד איסורא. וליכא לתרוצי דרבא הוא דקאמר הכי אבל אנן לא קי"ל הכי אלא המלוה והלוה שוין בין ברבית קצוצה בין באבק רבית דהא רבית עצמה חדוש הוא דמדעתיה יהיב ליה ואפ"ה אסרתו תורה והשוה בין מלוה ללוה אבק רבית נמי בדין הוא שיהיו שוין בו שניהם דכיון דלא אשכחנא מאן דפליג עליה לית לן לחדותי פלוגתא מדעתין. ונ"ל לתרץ דרבא ה"ק רב עיליש גברא רבה הוה ופשיטא דלא עביד איסורא דבזמן דאתי לפלוגי פליגי בדינא או תילתא באגרא ופלגא בהפסד או תרי תילתי בהפסד ופלגא באגרא וזה פשיטא דודאי לא עביד איסורא אלא כיון דגברא רבה הוה לא כתב שטרא דאתו למטעי ביה וספי איסורא לאינשי אלא ודאי שטרא בהכשר נכתב וה"פ אי פלגא באגרא תרי תילתי בהפסד אי פלגא בהפסד תרי תלתי באגרא והשתא ניחא נמי דלא עבר אלפני עור לא תתן מכשול וסומך הנותן על חסידותו של רב עיליש שכיון שבחר בלבו באחת מן הדרכים שוב לא יחזור בו דכתיב ודובר אמת בלבבו והשתא ניחא ממה שהקשו בתוספות וכי שוטה היה הנותן לעשוח כזה וכו' כי לא היה שוטה אלא מאמין בחסידותו של רב עיליש:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |