שו"ת חתם סופר/ד/עא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גרסי' ביבמות ק"ד ע"א חליצה בשמאל פסולה ור"א מכשיר והגאון מופת הדור כבוד מו"ה אפרים זלמן מרגליות נ"י מצא בראב"ן והוא בדף קכ"ג ע"א וז"ל ואם חלצה משמאל בדיעבד כשר וכן בלילה בדיעבד עכ"ל ולהיות דבריו תמוהים הא מסתמא קיי"ל כת"ק לגבי ר"א שמותי ע"כ כ' הגאון ליישב בחדא מתרי טעמי א' דר"י אמר מוחלפת השיטה ויש פוסקים ס"ל דמאביי ורבא ואילך אמרינן הלכה כבתראי ולא אביי ורבא עצמן נמצא הלכה כר"י ומוחלפת דת"ק מכשיר ור"א פוסל והלכה כת"ק הא חדא וזאת שנית אפי' לרבא טעמי' דת"ק משום דמופנה מצד א' למדין ואין משיבי' ובנדה פ' המפלת כ"ב ע"ב וכ"ג ע"א לשני הלשונות שם הוא פלוגתא דלר' ישמעאל למדין ואין משיבי' ולרבנן למידין ומשיבין ומסתמא הלכה כחכמים:

שוב מצא הגאון נ"י דברי הגאון נב"י מ"ת סי' קנ"ו דנהי דלא ראה הראב"ן מיהו רצה להעמיס כן ברמב"ם שלא הזכיר פסול שמאל אלא בנקטע ימינו משמע שאין פסולו אלא מטעם דכתיב ועמד ואמר בעי' עמידה על רגל הימין כפירש"י ס"פ ואלו מומין אפסוק לעמוד לשרת אבל כשיש לו ימין וחולץ בשמאל כשר ע"כ היינו מטעם דהרמב"ם פוסק כר' יוחנן מוחלפת וכמ"ש כ"מ פ"ח מנדרים הלכה ו' בדעת הרמב"ם שאין הלכה כרבא נגד קמאי אלא כר' יוחנן דאמ' מוחלפת השיטה וע"כ שיטה דמתני' מחליפי' דאי שיטה דברייתא א"א דלא אשכחן שום תנא שיסבור אין שמאל כשר לרציעה וע"כ שיטה דמתני' אלו דברי נב"י ז"ל והנה מה שרצה להעמיס בדעת הרמב"ם כן דחה הגאון מהרא"ז מרגליות בראיות ברורות ומ"ש שטעם פסול שמאל משו' דכתיב ועמד ואמר יבואר לקמן אי"ה ומ"ש נב"י דא"א להחליף שיטת הברייתא דהרי לא אשכחן שום תנא דמכשיר רציעה באזן שמאל דחה הגאון אכתי תיקשי אי מהפכת למתני' אכתי צ"ל דרבנן דמתני' ס"ל להכשיר אזן שמאל לרציעה והוא תמי' על הגאון נב"י ז"ל ומ"מ נסתייע הגאון מהרא"ז מרגליות נ"י דאחר שמצא להדי' בראב"ן דמכשיר שמאל או דס"ל הלכה כר"י מוחלפת השיטה דמתני' או אפי' לרבא ואנן קיי"ל למידין ומשיבי' ויען מבואר פ"ק דנדה כדי הוא ר"א לסמוך עליו בשעת הדחק ה"נ רצה לצרף חליצת שמאל להתירי' אחרים וחשש עיגון וענוותו הרבני להציע הדבר לפני ומה מני יהלוך נגד האר"ז בלבנון ומ"מ לא אשא פנים בהלכה ואכתוב מה שנלע"ד וה' יתמכני ויורני ועל האמת יעמידני:

אענה חלקי גם אני מ"ש הגאון נב"י ז"ל דא"א להחליף שיטת ברייתא דלא אשכחן תנא דמכשיר רציעה בשמאל ותמה הגאון א"כ כי מוחלפת שיטת מתני' נמי ס"ל לרבנן דרציעת שמאל כשר אומר אני אי משום הא לא ארי' אדרבא בקדושי' ט"ו ע"א משמע כן דלא פליגי רבנן להכשיר רציעת שמאל בשום אופן ומשו"ה נדחק שם ומסיק דפליגי בעבד העבד אבל לא בהכשר רציעת שמאל ואמנם אי מהפכת שיטת מתני' נ"ל רבנן דמכשרי רגל שמאל לחליצה משום דס"ל למידין ומשיבי' משא"כ אזן ס"ל לר' יוחנן כס"ד דש"ס בקידושי' דטעמא דרבנן דמוכר עצמו אינו נרצע משום דלא ילפי' שכיר שכיר ואייתר אזנו ברציעה וה"ל מופנה משני צדדין ור"א ס"ל אפי' מצד א' אין משיבי' כר' ישמעאל פ' המפלת ולית הלכתא כוותי' והא דמחליף ר"י השיטה ולא תי' כרבא דר"א ס"ל לחלק בין מופנה מצד א' לב' צדדים היינו משום דניחא לי' לר' יוחנן לאוקמי רבנן דמתני' כרבנן דברייתא דהמפלת דמופנה מצד א' משיבין כן י"ל דברי הגאון נב"י ז"ל דלא ליהוי תמיה כל כך:

אמנם נוראות נפלאתי על הגאונים הגדולים האלו שלא ראו דברי ירושלמי ביבמות במקומו דגם שם הקשה ר"י ר"א דרגל אדר"א דאזן ומסיק תרי תנאי אליבא דר"א מאן דפוסל באוזן פוסל ברגל ומאן דמכשר ברגל מכשר באזן והיינו מוחלפת השיטה דברייתא ודלא כהגאוני' הנ"ל ותו אי נימא דמחליף מתני' א"כ לא אשכחת בשום דוכתא דס"ל לר"א מופנה מצ"א למידין ומשיבין אדרבא הכא שמעי' לי' דלמידין ואמ"ש א"כ הא דפריך ש"ס בפשיטות בשבת קל"א ע"א וביבמות ר"פ הערל דשמעי' לי' לר"א דלמידין ומשיבין קאי סתמא דתלמודא אליבא דרבא בהני תרי דוכתא ואית לן למיפסק כוותי' דרבא ולא כר' יוחנן ותו מ"ש נב"י דאין הלכה כרבא נגד קמאי ומייתי מכ"מ פ"ח דנדרים הלכה וי"ו איברא שכ"כ ג"כ הרא"ש פ"ד דנדרים סי' ח' אך משמע היינו נגד רבה רבי' דאין הלכה כתלמיד נגד רבו ממש אבל נגד ר"י שהי' דור שלפניו כ' הרא"ש על שם הרמב"ם פ"ק דעירובי' סי' יו"ד דהלכה כרבא אפילו נגד רבו של רב ע"ש וה"ה נגד ר' יוחנן. ומ"ש הגאון מהא"ז מרגליות דקיי"ל כרבנן דר"י דפ' המפלת דלמידין ומשיבי' יפה כ' לפי הגירסא שלפנינו שם בנדה אבל לפי המבואר בתוס' נזיר מ"ח ריש ע"ב מבואר דגירסתם הי' מהופך דר' ישמעאל ס"ל למידין ומשיבין ור"ע ס"ל למידין ואין משיבין וכן מבואר עוד שם ד"ה ולאחותו בסוף הדיבור וא"כ הלכה למידין ואין מושיבין והיינו כסתם משנה דיבמות דחלצה בשמאל פסולה האמת שמצאתי בשיטה מקובצת דנזיר בשם תוספי הרא"ש נדחק קצת ליישב לפי גי' שלפנינו בנדה אבל אין נ"ל לסמוך על זה בשגם דעכ"פ ר"ע דנזיר ס"ל אין משיבי' ואיכא ר"ע ור' ישמעאל וסתמא דמשנת יבמות דאין משיבין מה"ת לסמוך ארבנן דברייתא דנדה:

אמנם מה שנלע"ד בדעת הראב"ן דהרי במשנה פי"ד דמס' נגעים משנה ט' פליגי במי שאין לו בהן יד ורגל ואזן ימין וס"ל לר"ש נותן על שמאל ויוצא וכן מייתי ש"ס בסנהדרין מ"ה ע"ב ופ"ח וביומא ס"א ע"ב אך בנזיר מ"ו ע"ב הגי' דרבנן ס"ל נותן על שמאל וכ' תוס' בסנהדרי' דהוא מסוגי' הפוכו' בש"ס וכ"כ הר"ש בנגעים שם ע"ש ונראה לראב"ן דוחק לומר דוקא באין לו ימין הוא דמכשר שמאל דאז הוה שמאל ימין דתינח ביד אבל באזן כ' סמ"ג ומייתי לי' ב"י א"ע סי' קס"ט דלא שייך שום שינוי בין ימין לשמאל ומשו"ה כ' דאיטור חולץ בימין דעלמא כי היכי דבאזן לא שייך איטור ה"נ ברגל ע"ש וא"כ באזן ליכא למימר כיון דלית לי' ימין הוה השמאל ימין וגם ברגל נ"ל דאפי' לית לי' רגל ימין מ"מ לא נעשה שמאל דיליה ימין כי כח ימינתו נשאר ביריכו וכשהולך על קב הקיטע שלו פושט ימינו תחלה ואפ"ה ס"ל אם אין לו יד ורגל ואזן ימין נותנו על שמאלו ש"מ לאו דוקא אין לו אלא אפי' יש לו מכשר שמאל במצורע וה"ה וכ"ש בחליצה דאתי' מיני' דאם במצורע לא נאמרה לעכב מכש"כ בחליצה ואע"ג דרק בסוגי' א' דנזיר ס"ל לרבנן הכי משא"כ בג' סוגיו' סנהדרי' מ"ה ופ"ח ויומא ס"א פליגי רבנן אהא מ"מ יש להוכיח דגם הסוגי' דזבחים כ"ד ודמנחות יו"ד ס"ל כסוגי' דנזיר דר"ש פוסל שמאל במצורע ורבנן מכשרי דבלא"ה אין מקום לכל השקלא וטרי' שם ע"ש וכיון דרבנן מכשרי במצורע וס"ל דימנית למצוה ולא לעכב א"כ כש"כ בחליצה ועוד י"ל במאי פליגי דלכאורה י"ל רבנן ס"ל כמ"ד במנחות ל"ו סתם יד בכל התורה הוא שמאל וא"כ אצטריך הכא ימני' להכשיר ימני' אבל לא לפסול עיי' כי האי גוני במנחו' ט' ע"ב גבי כפו השמאלית ור"ש דפליגס"ל שינה עליו הכתוב לעכב היינו בדם ובשמן דעשיר משו"ה מעכב ולפ"ז אין כאן אפי' מופנה מצ"א דפרשה דעני משום דבר שנתחדש בה נישני' וכל שאין מופנה כלל לכ"ע למידין ומשיבין נמצא ממ"נ אין רגל ימין מעכב בחליצה אי נימא במצורע גופי' לא נאמרה ימני' אלא למצוה וילפי' גז"ש מיני' לרגל חליצה ה"נ אינו אלא למצוה ואי נימא במצורע שינה לעכב א"כ תו לית לן שום הפנאה אפי' מצ"א ולכ"ע משיבין ומיהו תנא דמשנת יבמות דפוסל חליצת שמאל י"ל חדא מתרתי או דס"ל דסתם יד בעלמא אינינו שמאל דוקא וכר' יוסי החורם במנחות ל"ו ע"א ותפילין גופיה הוה ילפי' יד יד לגז"ש ממצורע דבעי' ימין אי לאו דכתי' להדיא יד כהה [ואביאהו לקמן אי"ה אלא שלא להפסיק פה] וא"כ במצורע בפ"א ימני' סגי ליד ולכולה וא"כ אייתר ימני' דשמן לגז"ש וס"ל אין משיבי' או ס"ל כמ"ד בשבועות ט' ע"א דלא אמרי' כל פרשה שנאמרה ונשנית משו' דבר שנתחדש בה ע"ש ומשו"ה אייתר דפרשת עני' לאיפנוי' אבל למאי דקיי"ל משום דבר שנתחדש בה נישני' י"ל כשר בדיעבד:

ובזה ארווח לן ליישב סתירת רש"י דר"פ הערל פירש"י בהמקשין אליבא דר"א דמפרשת עשיר ילפי' גז"ש וכן הוא בהדי' במנחות יו"ד ע"א אמנם ביבמות ק"ד ע"א ובשבת קל"א ע"א ובקידושי' ט"ו ע"א פירש"י בתלתא דוכתי דהגז"ש הוא מהפנאה דעני וצ"ע ולהנ"ל ניחא דלעולא בשבועות י"ח ע"ב וי"ט ע"א הנ"ל פליג ר"א אהך דר' ישמעאל דכל פרשה שנאמרה ונישנית נמצא לר"א מיותר גם ימני' דעני והשתא אי ס"ד דגם פרשת עשיר מופנה לר"א מכדי שמעי' לי' גבי תושב ושכיר ר"פ הערל שדי חד אלמד וחד אמלמד והוי לי' מופנה משני צדדים והכי נמי הו"ל מופנה משני צדדים אע"כ מוכח דסבירא לי' לר"א דהך דעשיר אינו מופנה דצריכא לגופי' לעכב ולא אייתר רק דעני להפנאה ואיידי דכתי' בעשיר בדם ושמן כ' נמי בעני בתרווייהו ולא חשיב הפנאה למשדי אלמד ומלמד משו"ה פירש"י בכל הני תלתא דוכתא לר"א דקאי רק אהפנאה דעני משא"כ ר"פ הערל בהמקשין דלא ידע מסברת שדי חד אלמד וחד אמלמד שפיר פירש"י דעשיר מופנה דהשתא אפי' נימא נמי דעני מופנה מ"מ אינו נחשב אלא למופנה מצד א' דעדיין לא ידע דשדי חד אלמד וחד אמלמד והנה במג"א סי' כ"ז ס"ק מייתי דברי ספרי והוא פ' ואתחנן ובמכילתא פ' בא דר' יוסי התורם מסיים א"כ למה נאמר ידך לרבות גידם שנותן על ימינו ומג"א נדחק בפירוש ספרי והמכילתא דהלא פלא מאי א"כ למה נאמר ידך דקאמר דמאי הל"ל ותו איך יליף מידך ימין הלא ר' יוסי מודה דמשמעות ידך הוא בין ימין ובין שמאל אלא בתפילין גלי קרא שהוא שמאל וא"כ מנ"ל לרבות גידם בנקטעה ידו והנה התוס' הקשו שם במנחות נילף תפילין יד יד ממצורע שיהי' בימין וראיתי להגאון מהרא"ז מרגליות נ"י שכ' ליישב קו' זו דלקמיצה ליכא פירכא דטעונה נמי מינים יין וסלת ושמן ותנופה ומשא"כ תפילין לכן ילפי' לקמיצה דליכא פירכא ולא לתפילין משום דאיכא למיפרך מה למצורע שכן טעונין עץ ארז ואזוב ושני תולעת והאריך בחריפות והעלה דעיקור ילפותא הוא ממלואים שהוא לשעה ולא לדורות ועפ"י מ"ש תוס' מנחות י"ט ע"ב ודפח"ח ואני עני לא כן עמדי דיש להשיב על כל הדברים מ"ש דקמיצה נמי בעי סולת ויין ושמן ותנופה והגשה מה דקחשיב תנופה והגשה אינו ענין לכאן דאנו בעינן ג' או ד' מינים ולא מעשיות הנפה והגשה גם בתפילין בעי' הנחה על הראש ויד וקשירה וכדומה ועיקור פירכא זו היא בשבת קל"א ע"ב דלר"א איצטרך קרא בעומר ושתי הלחם דמכשיריו דוחה שבת ולא ילפי' משום דאיכא למפרך מה ללולב שכן טעון ד' מינים והקשו בתוס' הא עומר ושתי הלחם נמי טעונים ד' מינים יין ושמן וסלת וכבשים ותי' תוס' דבעי' מינים המעכבי' זא"ז מה שא"כ כבשי עצרת אינם מעכבי' הלחם וכן בהיפוך יע"ש והיא בעצמה אותה פרכא שבכאן מה למצורע שטעון ג' מינים עץ ארז ואזוב ותולעת והנה במשנת הקומץ ג' מינים שבמצורע מעכבים זא"ז אמנם במנחות אינו מעכב אלא השמן והסלת ולא היין נמצא הפירכא כראי מוצק מה למצורע שטעון ג' מינים שמעכבים משא"כ קמיצה ואדרבא תפילין תנן ד' פרשיות שבתפילין מעכבי' זא"ז ואתפילין ליכא למיפרך משא"כ אקמיצה:

גם מ"ש הגאון והאריך דהוה שעה מדורות איברא שכ"כ תוס' במנחות י"ט ע"ב אבל אני שמעתי ולא אבין דע"כ צריכי' לומר דכי היכי דילפי' כפו דמילואי' מיד משום דהיינו כף היינו יד דזו היא ישיבה זו היא ביאה ה"נ קמיצה דכתי' לדורות נמי היינו קומץ היינו יד דאלת"ה א"כ מנ"ל קמיצה בימין מכפו אע"כ היינו כפו היינו קומצו היינו יד ואם כן למה לן למילף כפו דלשעה מיד נילף קומצו דלדורות מיד מיהו אהתוס' דמנחות ל"ה ע"ב דנקטי כפו לק"מ אשגירת לישנא בעלמא הוא דר' ירמי' במנחות ט' ע"ב בעי למילף מכפו השמאלית והתם כפו דוקא קאמר ועלה מסיק רב יד יד לגז"ש כ' תוס' אכפו סמיך וה"ה אמקומצת ואין קפידא דהרי לעולם לא דמי ליד ואפ"ה ילפי' כפו או קומצו מיני' מכש"כ דה"ל למילף תפילין יד מיד ממש זו היא כוונת התוס' שם ולא נחתי לדקדק בכך אבל במנחות י"ט ע"ב דבריהם צ"ע לכאורה מה הקשו דילפי' שעה מדורות מאן לימא לן הא דלמא קמיצה דלדורות ילפי' מיד ולא כפו דלשעה וי"ל ולומר דאה"נ דילפי' גם קמיצה אבל עכ"פ אמת הוא דגם במילואים בעי' יד ימינו דגם כפו ילפינן וקשה איך ילפינן מילואים דשעה מיד דלדורות ודוחק קצת בלשון התוס' אבל מ"מ האמת מה שכתבתי דאין כאן ילפותא שעה מלדורות ומ"מ קו' תוס' דמנחות עצומה דה"ל למילף יד דתפילין דדמי טפי בלישנא וגם ליכא למיפריך דהא ד' פרשיות מעכבים משום קמיצה דנהי דשמן והסלת מעכבים היין אינו מעכב וקו' גדולה היא ותי' תוס' דחוק מאוד:

והנלע"ד בישוב קו' תוס' בפשיטות ואפשר שאינו רחוק מכוונת תוס' דעכ"פ כיון דלת"ק סתם יד הוא שמאל וכאלו כתי' שמאל בהדיא ולא אתי גז"ש ועוקר קרא לגמרי ממשמעתי' כיון דעכ"פ הגז"ש נצרכה ג"כ למילתא אחריתי לקמיצה שהוא עכ"פ גבוה מצורך גבוה ויד בלי זרוע מיד בלי זרוע ואיכא לאוקמא גז"ש אהתם אף על גב דמצינו למילף מיני' עוד כמה דברים מכל מקום הכא כיון שעוקרת קרא ממשמעותי' לגמרי לא דרשי' גז"ש כיון שכבר נצרכה כנ"ל ובזה ניחא לן דר"י החורם ס"ל מצינו ימין שנקרא יד ופי' תוס' דסמיכתו על ויתמוך יד אביו אע"ג דקאי אימין דלעיל מ"מ מבואר מזה דאין סתם יד כאלו כתי' שמאל בהדיא אלא סובל פירושו לפי ענינא דקרא וא"כ שפיר י"ל יד יד ממצורע שיהי' תפילין בימין משו"ה הוצרך ילפותא אחריתא או וקשרתם וכתבתם או יד כהה והא"ש לשון ספרי דס"ל לר"י השתא נמי דכתי' קרא דתפילין בשמאל מ"מ אהני גז"ש יד יד שהוא ימין ונפקא מיני' לגידם שיניח בימין וא"ש נמי דקאמר רב אשי דר"י החורם מידכה מפיק לי' ומנ"ל דלא ס"ל כר"נ נלע"ד דמרדכי החליט דלמ"ד ידכה בודאי איטור מניח בשמאל דילי' שהוא כהה שלו משא"כ למ"ד וקשרתם וכתבתם אפשר דבתר ימיני' אזלי' ומניח בשמאל דעלמא וכדמשמע מפירש"י דרוב עולם כותבי' בימין ע"ש וסמ"ג כ' דלענין מצורע וכל דאתי' מיני' בודאי איטור בתר דעלמא אזיל דומי' דאזן דלא שייך בי' חילוק בין ימין לשמאל והנה כי כן קשה מנ"ל לר"י החורם דידך אתי לאורוי אגידם שיניח תפילין בימין שהוא דבר חידוש דלמא אהני גז"ש לאיטר דמוקשרתם וכתבתם ה"א שיניח בשמאל דעלמא שהוא ימין דילי' קמ"ל ידך מה להלן ימין דעלמא אף כאן על ימין דעלמא שהוא שמאל דילי' ומנ"ל לר"י לרבות שיניח על הימין אע"כ ר"י מידכה נפקא לי' ושם א"א לפרש בענין אחר אלא שיניח על שמאל שלו שהוא ימין דעלמא וא"כ ע"כ גז"ש ידך אהני לגידם:

והנה דעת הטור א"ע דאיטור חולץ בימין דילי' דומי' דתפילין דאזלינן בתר שמאל דילי' ולא בשל עולם ומהרש"ל ביש"ש הקשה אהטור ב' קושי' חדא מה ראי' מתפילין דשם לא נאמר שמאל אלא יד כהה והאי ימין דילי' הוא כהה שלו משא"כ במצורע וחליצה שם נאמר ימין וי"ל ימין דעלמא ותו הא לרמב"ם מפורש דקיטע אפילו שחלץ בשמאל חליצתו פסולה וקיטע שמאל היא ימין דילי' ואפ"ה פסולה והגאון מהא"ז נ"י כ' ליישב דעת הטור דה"נ ידו הימנית ורגלו הימנית משמע החזקה כמו דכהה משמע החלושה וא"כ כי היכי דבתפילין אמרי' בתר כהה שלו ה"נ בתר חזקה שלו ולק"מ אהטור מיהו מבואר מהיש"ש דאי אזלינן בתר דיליה הו"ל להכשיר חליצת שמאל בגידם שהרי היא ימין וחזקה שלו כמ"ש יש"ש וא"כ למאי דס"ל להטור וסיעתו מגדולי אחרוני' דאיטור חולץ בימין דידי' ואנחנו נוהגי' להחמיר לחלוץ בשניהם א"כ יש סניף להרמב"ן הנ"ל דעכ"פ קיטע יחלוץ בשמאל שהוא ימין דילי' אלו דברי הגאון נ"י ודפח"ח:

מ"ש לדחות קו' מהרש"ל אהטור יפה כ' כי כן כ' רמב"ן פ' וישלח ואביו קרא לו בנימין ר"ל בן ימין החזק והכח מלשון און כי אמו קראתו בן אוני והיפך הדבר לפרשו לטובה בן הכח והחוזק וכן פירש"י פרשת ואתחנן ידך החזקה היא ימינו אך מ"ש מדחיישי' להטור לחלוץ איטר בשמאל שהוא ימין שלו א"כ ה"נ קיטע דשמאלו הוה ימינו וגם כל מ"ש הגאון והאריך עוד מדנקט סמ"ג ראי' מאזן ש"מ דברגל יש לחלק בין ימין דבריאה טפי משמאל וכן מוכח בס"פ אלו מומין דגם ברגל בריאותא וכחישותא הוא אמת כן הוא אבל מ"מ חילוק גדול יש בין יד לרגל דביד אי נקטע ימני' כל כחו ומלאכתו בשמאלי' ונעשית ימין משא"כ רגל אע"ג שהרגל הימין נקטע עד יריכו ממש והולך ונשען על קב הקיטע שלו מ"מ כל כח גופו הוא בימינו ונשען על ירך הימינו והוא נשען על קב שלו והירך הימין עוקר קבו הימיני תחלה ואח"כ רגלו השמאלי נמצא כחו ועוז בימינו אלא שאין לו רגל ובשמאל יש לו רגל ואין בו כח ומשו"ה לא הביא הסמ"ג ראי' אלא מאזן משום דמרגל אין ראי' דודאי מי שיש לו ב' רגלים והוא אטר כחו בשמאל גופו ועוקר שמאלו תחלה משא"כ באזן והיינו נמי דאמרינן סוף פרק אלו מומין דגם אטר דרגל בריאותא וכחישותא הוא אבל מי שאינו איטר רק נקטע ימינו נשאר כחו בימינו אלא שאין לו רגל ורגלו השמאלית אין לו כח ומשו"ה אינו חולץ אבל באטר אפשר צדקו דברי טור דחולץ בימין דילי' כמו תפילין:

ויש לי עיון בדברי רמב"ן שכ' איטור אינו חולץ כלל כמו כהן איטר שאינו עובד כלל דאין נראה לו טעם משום מומא דאין זה מום דהרי יש לו שמאל וימין ואם המה מהופכי' אין זה מום זהו תוכן כוונת רמב"ן ולכאורה אי נניח כהסמ"ג דלעולם אזלינן בתר ימין דעלמא דומי' דאזן א"כ י"ל שאני כהן ממ"נ יעבוד עבודה בימין דילי' הא בעי' ימין דעלמא דומי' דמצורע דבעי' דומי' דאזן ואי יעבוד בימין דעלמא שהוא שמאל דילי' הקרבהו נא לפחתך דשביק יד שבכח שעובד בה כל עבודת צרכיו ועובד עבודת הקודש ביד חלושה וכהה משו"ה פסול לעבודה אבל חולץ י"ל שפיר דיחלוץ בימין דעלמא ומ"ט כ' רמב"ן שלא יחלוץ כלל אלא מוכח דס"ל לרמב"ן נמי בפשיטות דלא כסמ"ג אלא כהטור דלעולם אית לן למיזל בתר דידי' דילפי' מתפילין וא"כ הי' ראוי שהכהן יעבוד בימין דידי' ואפ"ה איטר פסול ש"מ משום שאין לו ימין כלל והה"נ שאינו חולץ ושאני תפילין דלא כתי' לא ימין ולא שמאל אלא יד כהה אבל היכי דקפיד אשמא ימין איטר אין לו ימין זהו נ"ל בדעת רמב"ן:

ועדיין צ"ע א"כ שולט בשתי ידיו לא יניח תפילין כלל ומ"ט אזלינן בתר כהה דעלמא י"ל היכי דיתבטל המצוה לגמרי אזלינן בתר שמאל דעלמא אבל בחליצה הרי יכול לייבם וכן בכהן יתקיים ע"י כהן אחר משא"כ בתפילין שא"א לקיים ויתבטל המצוה לגמרי לכן בשולט בשתי ידיו אזלינן בתר עלמא ובזה ארוח לן מה שצע"ג לפמ"ש רשב"א פג"ה דהאי דאיבעי' לן התם איתי לי' לבהמה ולא עגיל לעוף ועגיל בתר דידי' אזלינן או בתר מיני' אזלי' ואמאי לא נילף מתפילין דאזלינן בתר דידי' ותו דודאי בכל התורה אית לן למיזל בתר דידי' אך בג"ה דאירע ע"י מעשה ועבדינן זכר ליעקב י"ל דבעי' דומי' דיעקב ממש שהי' לו ולכל מינו כף עגיל וצלע"ג תינח עוף ועגיל י"ל אע"ג בכל התורה בתר דידי' אזלינן הכא בעי' דומי' דיעקב שיהי' גם למינו עגיל אבל בהמה ולא עגיל מאי קאמיבעי' לי' הא לית לה לדידה מה לי שיש למינה הא בכל התורה אזלי' בתר דידי' כמו בתפילין ואי ניזל בתר דמיון דיעקב פשיטא דבעי' בדידי' עגיל וצ"ע ולפי הנ"ל י"ל דעכ"פ שלא יתבטל איסור ג"ה לגמרי מבהמה זו אית לן למיזל בתר דעלמא כמו בתפילין השולט בשתי ידיו אין לו לא ימין ולא שמאל ואפ"ה כדי שלא תתבטל מצות תפילין לגמרי אזלינן בתר מיני' ה"נ אפשר דניזיל בתר מיני' דבהמה או דלמא דומי' דיעקב בעי' כנ"ל לפרש מכל הלין מוכח כהטור ודלא כיש"ש הנ"ל:

וראיתי בנב"י מ"ת סימן קנ"ו הנ"ל שכ' דכי היכי דפירש"י ס"פ ואלו מומין דכהן בעבודה פסול באיטור רגל משום דכתי' לעמוד לשרת ובעי' עמידה כדעמדי אינשי על רגל ימין עיקור ה"נ בחליצה ע"ש ואם כדבריו כן הוא אע"ג דנימא דלכתחלה הוא דבעי' ועמד ואמר אבל בדיעבד אין עמידה מעכב מ"מ מיירי קרא מרגלו הימני' דבי' שייך ועמד ואמר ועלה קאי וחלצה נעלו מעל רגלו היינו רגל ימין שנזכר לעיל ועמד ואמר ואפשר דממילא פסול רגל שמאל נהי ועמד ואמר אין קפידא בדיעבד מ"מ רגלו הוה עיכובא ולא ה"ל לש"ס למימר דפליגי בגז"ש רגל רגל אע"כ לומר דאין זה דומה לקרא דלעמוד לשרת דהתם העמידה היא מן השירות וכשם שהשירות ביד מה דצריך למיעבד ביד ה"נ השירות ברגל בעמידה כדכתי' לעמוד לשרת ובעי' עמידה כדעמדי אינשי משא"כ הכא ועמד ואמר אין הקפידא על העמידה אלא שלא ישב ולאפוקי ישיבה קאמר ועמד ואמר משום דחליצה כגמר דין בעי' עמידה לפני הדיינים והיינו לאפוקי ישיבה ואין העמידה מן המצוה דנימא שיעמוד ויסמוך על ימינו וע"ד צחות יש להעמיס זה בלשון הראב"ן הנ"ל במ"ש ואם חלצה משמאל כשר בדיעבד וכן בלילה בדיעבד ולשון זה מגומגם טובא דתלי לילה בשמאל וכ' וכן בלילה הא כשרות דלילה פשיטא טפי מכשרותא דשמאל ולהנ"ל י"ל בלילה כשר משום דדומה לגמר דין ובעי' ועמד ואמר לאפוקי ישיבה כגמר דין וממילא אין לפסול חליצה בשמאל מדכתי' רגלו וסמיך על ועמד שהוא בימין דז"א דועמד אינינו אלא שלילת הישיבה וכנ"ל:

והנה מה שנתלבט הגאון מהורא"ז מרגליות נ"י בדברי ר"א פ"ג דגיטין דחליצה בשמאל פסולה ופוסלת דתיקשי לראב"ן לפע"ד לק"מ דר' אלעזר אליבא דמאן דס"ל הכי קאמר אבל לדינא אפשר כהראב"ן וכ"כ להדיא תוס' בגטין שם דשמואל בקטן אליבא דר"מ קאי ולי' לא ס"ל ה"נ ר"א אליבא דמאן דפוסל קאי ולי' לא ס"ל הנה כתבתי לאשר ולקיים דברי ראב"ן ואמנם לא מצינו לו שום חבר בשום אחד מהפוסקים כאשר בררנו בעז"ה:

וכ' הגאון מהא"ז מרגליות נ"י וז"ל בנדה ו' אמרי' מעשה ועשה ר' כר"א לאחר שנזכר אמר כדאי הוא ר"א לסמוך עליו בשעת הדחק והש"ך בי"ד סי' רמ"ב הבי' דברי הב"ח דס"ל דהרשב"א מתיר אפי' באי' דאורי' והש"ך השיג עליו דוקא באי' דרבנן וכו' ע"ש ונראה דהיכי דאיכא רבי' נגד רבי' גם הש"ך מודה דשפיר אמרינן כדאי הם המתירי' לסמוך עליו בשעת הדחק אף בדאורי' אשכחן כה"ג בדוכתא טובא ולפ"ז נראה דגם הראב"ן שכ' להתיר בדיעבד אין הכוונה בדיעבד שכבר חלץ ובלי דוחק כלל אלא כוונתו בדיעבד שלא בענין אחר שפיר דמי לסמוך על חליצת שמאל דבכה"ג אמרי' שפיר כדאי הוא ר"א לסמוך עליו בשעת הדחק כיון דאיכא רבנן דבמס' נדה מסייעא לי' לר"א וגם שי"ל דרבנן דיבמות ס"ל כר"א וכר' יוחנן דאמר מוחלפת השיטה שפיר יש לסמוך על חליצת שמאל להתיר בדיעבד אם א"א בענין אחר נלע"ד דעת הראב"ן ז"ל עכ"ל הגאון הנ"ל:

והנה מ"ש דלר"י דאמר מוחלפת השיטה רבנן היינו ר"א כבר כתבתי לעיל למידין ומשיבי' כבר כתבתי דלפי הסוגי' דנזיר מ"ח ע"ב ליתא להא מילתא ועוד אפשר דלרבנן אין זו תשובה לפירכא משום דוקא לר"א הך פירכא מוכרחת היא כדמוכח מן התורה לר"א בשבת קל"א ע"ב דאיכא למפרך מה ללולב שכן טעון ד' מיני' וה"ה הכא מה למצורע שכן טעון ג' מינים עץ ארז ואזוב ושני תולעת אבל לרבנן מאן לימא לן דחשיב להו פירכא ומ"מ דברי הג' נ"י לפמ"ש אני עני דהראב"ן סמוך אמתני' דנגעים דמתיר בשמאל בדיעבד ומאן דפליג הוא ר"י החורם דפ' הקומץ ל"ו ע"א ופשיטא דסמיך הראב"ן בדיעבד ושעת הדחק על האמור לעיל אפי' להקל בדאורי' אך אנן מה נענה נהי דהראב"ן ס"ל הכי כבר כתבתי לעיל שאפי' בנקטע הימני' אין ראי' משום א' מהפוסקי' שיסבור כוותי' והוא יחיד במקום רבי' שאפי' בדרבנן להקל אם לסמוך עליו תלי' באשלי רברבי לרשב"א בתשובה סמכי' עליו אך בעי תרי מילי למעליותא שעת הדחק וגם הפ"מ כמ"ש רמ"א בח"מ סי' כ"ה סעיף ב' וביארו יפה בש"ך י"ד סי' רמ"ב ריש הנהגת או"ה שלו והנה בנדה וי"ו ע"ב הנ"ל הקשו תוס' אפירש"י דשעת הדחק היינו בצורת הלא בבצורת מודו רבנן לר"א בלא"ה כדלקמן ע' ע"ב מבעובדא דהיתלו וכן הקשו בעירובי' ס"ו ע"א ולע"ד לק"מ דודאי אין שום סברא לחלק בין דחק והפ"מ לא נתנו חכמים גזירותם וסייגיהם לריעותי' אא"כ איכא עכ"פ דעת יחיד דפליג דמעיקרא התנו כך תקנותיהם דבשעת הדחק יש לסמוך על היחיד שהי' דעתו להתיר לגמרי נוכל לסמוך עליו בשעת הדחק מיהת אבל בלי שום דיעה להתיר לא עלה על דעת מעולם להתיר שום אי' דרבנן ואפי' מקמי גזירה לא עקרי' תקנתא דרבנן א"כ צריך להבין בעובדא דהיתלו מה השיבו לר"א שעת הדחק הי' מה בכך ועל מי סמכו להתיר איסור בשעת הדחק בשלומא רבי סמוך על ר"א שדעתו להקל אפי' בלי דחק אבל בהיתלו על מי סמכו ע"כ נלע"ד כי אז בעובדא דהיתלו שהי' רבותיו של ר"א ורבנן ואז עדיין הי' מחלוקות הראשונה שמאי אמר כל הנשים דיין שעתן וחכמים ס"ל מעל"ע ואירע עובדא בילדה שפסקה ג' עונות ופסקו דיין שעתן ולמאי דלא ידע ר"א שהי' שעת הדחק הי' סבור משום שעברה עלי' ג' עונות התירו ואמרו לו שעת הדחק וסמכו על היחיד דעת שמאי הזקן דכל הנשים דיין שעתן ולפמ"ש רשב"א עפ"י הבנת רמ"א וש"ך הנ"ל דבעי' תרתי למעליותא דחק והפ"מ והכא אמרי' תרי לישני או שנת בצורת או אפי' בטהרות י"ל הכא הי' בלא"ה מעליותא אחריתי שעברו עליה ג' עונות וסמכו בשעת הדחק על דעת שמאי יחיד במקום רבי' בדרבנן וכל זה בעובדא דהיתלו אך בימי רבי כבר נתבטלו דברי שמאי והלכה רווחת בישראל כל הנשים בעו מעל"ע ורק בפסקה ג' עונות פליגי יחיד ורבי' אין לעשות שוב שום סמיכה מדברי שמאי ושוב הוה דעת ר"א בפסקה ג' עונות כדעת שמאי בעובדא דהיתלו וסמיך עליו רבי בשעת הדחק היינו שני בצורת ומיהו לכתחלה לא הוה עביד עובדא אע"ג דבהיתלו עבדו לכתחלה משום שהי' תרתי למעליותא שעת הדחק וגם פסקה ג' עונות אבל הכא ליכא אלא חדא למעליותא שעת הדחק אין לסמוך על היחיד לכתחלה בלי הפ"מ אלא בדיעבד כבר עביד עובדא ואיכא משום כבוד החכם שהורה כבר להתיר וכבודו הוה כמו הפ"מ וכבר הארכתי בזה במקום אחר ומיושב קו' התוס' נדה וי"ו ע"ב הנ"ל וכל דברי רשב"א מבוארי' בעזה"י מ"מ לדעת הרשב"א באיס' דרבנן סמכי' איחיד במקום רבי' כי כן התנו רבנן אך נגד גדול לרמב"ם ס"פ א' מה' ממרים ס"ל דוקא יחיד נגד רבי' אמרי' הכי אבל קטן נגד גדול לעולם בשל סופרים אחר המיקל ובדאורי' אחר המחמיר וס"ל ר"י בן קרחה במס' ע"ז ז' ע"א אכל דברי ת"ק פליג כמ"ש כ"מ וש"ך שם ובאמת צל"ע דהא מתחלה קודם ב"ק הוה ספק אי הלכה כב"ש דמחדדי אע"ג דרבה הוי רובא מ"מ ב"ש רבתי בדיעות ונהי דנפיק ב"ק דרביה ממש עדיפא מרבתי בדיעות מ"מ בשני המספרי' שוים במנין ויחיד נגד יחיד פשיטא דהגדול בחכמה ה"ל כמו רוב נגד יחיד וכיון דפשיט דהלכה כרבי' בין בדאורי' ובין בדרבנן בין להקל בין להחמיר ה"ה בגדול נגד קטן ואיך נאמר דר"י בן קרחה פליג ארישא דמילתא דת"ק וצ"ע מ"מ פלוגתא זו בדרבנן אבל בדאורי' לית דין ולית דיין דאין לסמוך על היחיד במקום שרבי' חולקים הגם מה דמייתי ש"ך שם מרוב סנהדרין י"ל כמ"ש בתומים בקונטרס תקפו כהן ס"ק קכ"ו יע"ש מ"מ גם הוא העלה דאין שום הפ"מ ודחק מועיל באי' דאוריי' לסמוך על יחיד נגד רבים:

האמנם הרמ"א בח"מ סי' כ"ה הנ"ל כ' דאם נמצא דברי גאון ולא עלה זכרונו על ספר אם נראה לנו דעתו וסברתו נוכל לתלות אלו ידעו האחרונים סברתו הי' פוסקי' כוותי' ואי הוו שמיעא להו הוה הדרי בהו ואני מצאתי כן בירושלמי פ"ק דמגלה סוף הלכה ד' פליגי אמוראי איכא מ"ד סתם במתני' ומחלוקו' בבריתא אין הלכה כסתם דתלינן רבי לא ידע הברייתא ואלו הוה ידע הוה הדר בי' ונראה אפי' מאן דפליג התם היינו שאני רבי דגברא רבא כמותו אין לתלות בו שלא ידע דודאי את הכל ראה וידע ואפ"ה סתם דלא כמחלוקו' בברייתא וכן צריך לפרש בתוס' ס"פ המוציא יין פ"א ע"ב ד"ה והאר"י וכו' שכ' בסוף דבריהם ואין לנו לומר שסתם רבי קודם וכו' ועל המחלוקות בבריתא לא כ' שום סברא וע"כ צ"ל כנ"ל שאין לו לתלות שרבי לא ידע שום מחלוקות שבבריתא ונלע"ד מה שסיימו תוס' שם ואמוראי נינהו אליבא דר"י ר"ל דכ"ע ס"ל ר"י אמר הלכה כסתם משנה אלא יש מתלמידיו אמרו שאמר כן נגד המחלוקו' במס' אחריתי דאין לנו לומר שחזר בו ממה שסתם אבל מחלוקות בברייתא אפשר שלא ידע ואידך ס"ל אמר הלכה כסתם נגד מחלוקות בברייתא דודאי ידע הכל אבל סתם ומחלוקות בתרי מתניתן לא אמר הלכה כסתם משנה ובזה מיושב קו' עצומה מה שמקשו מרבב"ח בחולין מ"ג ע"א דס"ל התם הלכה כסתם משנה נגד משנה אחריתי ובגיטין פ"א ס"ל אין הלכה כסתם משנה נגד מחלוקות בבריתא והא"ש הקצרתי ויעיי' תו' פ' כירה ל"ט ע"ב ד"ה אמר רבב"ח וכו' וממהרש"א שם ס"פ המוציא יין נראה שנעלמה ממנו פלוגתא בבריתא שבת נ' סוף ע"א מ"מ כל זה לרבינו הקדוש דגברא רבא הוה אבל לכ"ע אפשר דנעלמה מהם דברי הראשונים ואלו הוה שמעי הוה הדרו בהו כמ"ש מהרי"ק דמייתי רמ"א הנ"ל ופסקו ש"ך בהגהות או"ה שלו מ"מ הכא הראב"ן הי' רב גדול ומפורסם חברם של ר"ת ורשב"ם וגדולי הפוסקים המה תלמידיו ובני בניו כידוע ואין מהם מייתי דעתו אפי' לחלוק עליו ואין לומר שלא הי' מפורסם להם אע"כ לא חשו לו כלל ואין לעשות מזה אפי' שום סניף בשום מקום מפני הטועים וכ"כ הגאון בעצמו בסוף דבריו דאיכא למיחש דלמא נפיק מיני' חורבא ח"ו ע"כ לע"ד אין לעשות מזה שום סניף כלל לחלוץ בשמאל אפי' בקיטע מכש"כ מי שיש לו ב' רגלים וחלץ בשמאלו בדיעבד דלא אפי' א"א בענין אחר כנלע"ד וחתמתי שמי. פה יערגן יום ד' טוב מנחם תקפ"ד לפ"ק. משהק"ס מפפד"מ:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

שולי הגליון