שו"ת הב"ח החדשות/ע
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ממהר"י בר בצלאל בענין עגונה והג"ע מבואר מתוך התשובה
תשובה והנה בעדות זאת נ"ל שאשתו של ר' שמואל שריא להנשא שהרי העיד הגלח ל"ת איך שראה אותם הרוגים ומתים ואפי' במלחמה נאמן עד א' אם אמר ראיתי הרוג אח"כ והכרתי יפה בטביעות עין בהא לא מבעי לן דפשוט דנאמן דלא יהא ע"א גרוע מאשה דאם אמרה מת על מטתו דנאמנת דלא שייך בדדמי אלא כשאמרה מת במלחמה אבל באומרת דבר מה לי עת מלחמה מה לי עת שלום וכ"ש בגוי מל"ת כמ"ש באותה הג"ה במיימוני פ"ג מהלכות גירושין והמרדכי הביאו בסוף יבמות וז"ל וסברת הלב דלא שייכא אותה הבעי' גבי גוי דאינו נאמן אלא במסיח לפ"ת דבשלמא ישראל המתכוין להתיר ר"ל דנתן דעתי' בשעת מלחמה להעיד ואמר דדמי בדדמי ודבר ההוה להיות אבל גוי המספר מעשה ל"ת ואין כוונתו לשום דבר אינו אומר אחר הנדמה כ"א כאשר ראה וכו' וכן הסכימו הר"ר נתן ב"ר שמעון ור' שמחה בר שמואל הרי שהאמינו לגוי במסל"ת אפי' במלחמה ועל הסי' שאמר הגלח שהיית' גבשושי' גובה בחוטמו הוי סימן מובהק כמו שמביא מהר"ר איסרל מא"ז בתשובתו סימן רל"ט אף את"ל שאותו הלשון שאמר הגלח דען עור"ף א"ב גישלאגין דהיינו שחתכו את ראשו ואינו מחובר לגוף ולא מהני סימן זה הרי כתב הרא"ש בפ' האשה וז"ל הא דאמר אין מעידין אלא פרצוף פני' כתב ר"ת בספר הישר היינו כשאין שם אלא הראש אז אינו יכול להכירו בטביעת עין אם לא שיהא כל הפרצוף שלם עם החוטם כו' הרי דבראש לחודי' מהני ט"ע וכ"ש סימן מובהק עם ט"ע כאשר משמע מתוך העדות שהי' מכיר אותו בטוב שפעמים רבות שתה עמו כאשר העיד ג"כ הגלח ל"ת ומסיק באשר"י דאף אם נחבל בפניו שאין לו להעיד עליו תוך ג' ימים מ"מ אם נמצא הרוג ומכירין אותו בט"ע ואין ידוע מתי נהרג תולין אותו שהוא תוך ג' והרי אותו הגוי הכיר אותו בט"ע והזכיר את שמו ומעשיהו ומלאכתו שהי' מתעסק ושהוא הי' ראש לכולם וכ"ש שהעיד הגוי אני קברתי את שמואל בידי שאשתו מותרת ובוודאי לאותו שמואל כיון שהי' ניכר בשמו לכל שהי' ראש לשם קודם זה והכל היו מכירין אותו ובוודאי כשאמר הגוי אני קברתי את שמואל אותו שמואל קאמר כדאמר בפ"ב דיבמות ההוא דהוי קאמר ואזיל מאן איכא חיואי שכיב חיואי ואינסב' רבא ואיתימא יוסף לדביתהו ומנא ידעינן הי חיואי קאמר אלא וודאי אדם מפורסם הי' שהי' הגוי מכיר אותו ולא כיון באמרו שכיב חיואי ואינסב' לאשתו ויכול להיות שאחר שראה אותו הגלח הרוג קברו אותו מתוך חשיבותו ואע"פ ששאר גוי מל"ת איך שנטבע והפוחז צוה להטביעם ודאי אמרו בדדמי או שמא לאחר שנהרג הטביעם במים שאין לו סוף אבל מה שהגיד הגלח ל"ת הוא האמת ועל כן אשתו מותרת להנשא לאיש בלתי ספק ורוח אחרת נא' יצחק בר בצלאל ז"ל הגר בוולאדמיר: הועתק מחתומי דברי שלמה לוריא מהרש"ל לוריא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |