שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/פא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר פא

סימן פא

להרב כו' מו"ה אליעזר וזוסיא אבד"ק דונאוויץ ברוסיא:

שאלה במותב תלתא כחדא הוינא ואתא לקדמנא ה"ר אשר אנשיל בר' מאיר וה"ר נחמן ב"ר חיים הלוי והעדים העידו בפנינו בתו"ע באליונ"ע. ואמרו בזה"ל אנחנו היינו בבית השכ"מ הנפטר מ' שמואל בר' יושיע והיה בו חולי דעחעוויטשנע וכאשר הכביד עליו חליו והי' מסוכן וצוה לשלוח אחר הרב המסדר ואחר עדים לכתוב ג"פ לאשתו העני' וויטא בת אלימלך בכדי לפוטרה מחליצה כי אמר בזה"ל יש לו אח שהלך לאיש חיל זה שלשים שנה מי יודע אם עודנו חי ובא הרב המסדר ואמר ב"ה רבי שהי' דעתו מיושבת וצוה לכתוב ולחתום ג"פ כד"ת וכתב הסופר את הגט והעדים חתמו ונשתהה כ"ז כערך חצי שעה בשעת כתיבת הגט הלך א' מאתנו לחדר החולה לראות ולבדוק אם דעתו צלולה ונמצא הי' שפוי. אחר שנגמר הגט בכו"ח כד"ת הלך הרב המסדר עם אתנו עדים לחדר ששם החולה האט מען איהם גיפרעגט כדת ווילסטו געבין גט דיין ווייב האט ער גיענפרט יאה האט מען איהם אריין גילייגט דעם גט אין זיין האנד ומחמת שהי' חולה לא היה יכול להחזיק הגט בידו ונפל הגט מידו על המטה וקיבל א' מאתנו הגט מהמטה ונתן עוד הפעם לידו אונ האט שוין אונטר גיהאלטין יד החולה ואשתו של החולה עמדה אצל מרגלותיו אונ האט גיהאלטין ביידי הענד כד"ת בכדי לקבל גיטה האט הרב המסדר גיהייסין זאגין הרי זה גיטך האט ער גיאגט מיט אלשון כבד מחמת אפי' אז ער איז גיזונד גיוועזין איז זיין לשון ג"כ גיוועזין שטימפיק האט הרב המסדר ניט פאר שטאנין וואס ער זאגט האט ער עהם גיהייסין זאגין נאך אמאהל הרי זה גיטך האט ער ווייטער גיזאגט בלשון כבד שטימפיק אזו איז גיוועזין עטליכע מאהל אין מיר האבין אללע פר שטאנין אז ער זאגט הרי זה גיטך אח"ז האט ער זיך פאר הוסט איז שוין גיט גיוועזין קיין דיבור מחמת ער האט ניט גיקאנט אראפ ברכנגין הליחה אונ אזו איז ער גיוועזין דעחעוויטשנע אפילו ניט בעת חליו אז ער פלעגט זיך פאר היסן האט ער אזו גיעך ניט גיקאנט ארויף ברענגין הליחה פלעגט זיך אויס ווייזין וויא בלייבט אויסין. וכעת האט זוג' גיזאגט אז פריר אביסיל איז ג"כ אזו גיוועהן ער איז גבליבען אויסן האב איך עהם גריבן מיט בראנפין האט ער אן גיהויבין צו ריידין האט מען איהם גיריבין מיט י"ש אין זיין האנט האלט מען אונטר מיט הגט כמקודם ונשתהא ערך יו"ד מינוט אח"ז צוה הרב שיאמר ובו תהי' מגורשת והעדים וכל העומדים שם אמרנו לו שיאמר ובו תהי' מגורשת אונ זוג' האט גשריגין וואס קוליסטו מיך פר וואס זאגסטו ניט. האבין מיר עדים קיין דיבור ניט גיהערט רק קול הברה וגלגל בלשונו אונ ניט קיין דיבור רק קול הברה בלא חיתוך אותיות ובשעת מען האט עהם גמיטשעט ער זאל זאגין ובו תהי' מגורשת האט ער אשטיפ גיטאן דיא האנט וואס האט מחזיק גיוועזין זיין האנט איז גבליבן הגט בידי זוגתו היינו מיט דעם שטיפ דיא האנט איז דער גט אריין גיפאלין לידי האשה רק מיר קענין ניט וויסן צו איז דער שטיפ גיוועזין בדעת או לא היינו אם הי' בדרך זריקה או נפילה רק ווייל ער האט אלץ גימאכט מיט דער צונג בשעת ער האט אשטיפ גיטאהן דיא האנט קען זיין אז עס איז גיוועזין בדעת כדי דער גט זאל אריין אין אירע הענט אריין דיא אוגין זענין גיוועזין פר קיסנעט דארך דעם זענין זייא גיוועזין צו גימאכנגן וגם בהיותו בריא זענין זייני אויגין גיווען קיסנעט אונ ער פליעגט געהן על משענתו אח"ז קיבל הרב הגט מידה ואמר לנו מיוועט יעצט בלילה ניט מיט קיינעם צו ריידן לאמיר אפ לייגין על יום מחר וועט מען זעהין צו וועט מען געבין דעם גט צו מיוועט שרייבין איין אנדרן גט והלכנו לביתינו הבוקר אור שבק לן חיים המעשה הי' ד' שבט תרכ"ח. נאום מנחם מענדיל בר' יעקב צבי. נאום צבי דוב בר' משה. נאום יצחק בר' משה. עכ"ל הגב"ע:

תשובה כפי גב"ע הזה האשה אסורה להנשא דהא העדים אומרים שהמגרש הי' עיניו סתומות ולא ראה אותה עומדת נגדו ולמה דחה יד המחזיק ידו א"ו כיון שראה שמדקדקין הרבה עליו בעת יסורין ומצערין אותו נתכעס ודחה את יד המחזיקו כדי שיפול לבטלה כדרך אדם בריא אם מצערין אותו הוא חוזר ומפיל דבר שאוחז אז בידו וכן נמי הכא בכעסו חזר מכל הנתינה והפילו שיפול במקום ב"ד ולא נתכוין כלל שיפול הגט לידה כי הרי לא ראה כלל אותה בידים פתוחות וגם אפילו אם ראה אותה עומדת נגדו בידים פתוחים לקבל מ"מ כיון שהזהירו הרב שיאמר והא"מ והוא לא יכול בודאי לא עלה ע"ד שיהא גט בלא אמירה שנראה שהש"מ אינו ת"ח והוא בדעתו שאם לא יאמר והא"מ אינו גט כלל ולכן אינו מכוין רק להסיר ממנו משא הגט לא לגירושין כלל ולכן בודאי אשה זו אסורה אם המעשה אמת כאשר נעתק כאן ולא רציתי לכתוב פלפול שלא יבא איזה מכשול ח"ו והי' שלום ואין רצוני לדבר עוד מזה:

עוד על שאלה הנ"ל

מכתבו הגיעני והנני להודיע שהגט הזה שהמגרש הי' שכ"מ ובלא ראות עיניו ותמך אחד ידיו להשיטו לאשה ליתן לה ובתוך כך דחה המגרש את יד התומכו ונפל הגט מידו ממילא בלא זריקה והשכ"מ לא ראה כלל שהגט הוא ביד האשה בודאי אין זו נתינה כלל כי הבעל לא נתן לה הגט ולא זרק ורק ממילא נפל ליד האשה והבעל לא ראה כלל בודאי אין זה ונתן ואפילו ריח גט אין בו ובפרט אפילו בנתינה ורק שהיא גרועה כמו עריק חרצי' בלא אמירה [גיטין דע"ח ע"א] ל"מ אפי' עוסקים [באותו ענין] יעוין בר"ן [שם] ובב"ש קל"ח ולכן מסולק ממני פליאת הכותב ולכן האשה שנשאת באיסור תצא והולד ספק ממזר כן נלע"ד ומחמת שאין כחי כעת לעת זקנה לכן מסרתי דברי לחתני הג' מ' מאטלי נ"י מהארנאסטאפעלי והוא ירעיש המדינה להוציא הזקוקה ליבם מאיש אחר. פ' תצא תרכ"ח:

עוד בענין זה

לידידי חתני הרה"ג החריף כ"ק חו"פ בש"ק מ"ה מאטלי ג"י:

בא אלי שאלה מק' דינאוויץ אשר שכ"מ אחד רצה לגרש אשתו וכתבו גט ונתנו ביד הש"מ לתתו לאשתו אך נפל הגט מידו כי לא הי' בכחו להחזיקו ולכן תמך אחר ידו ולהושיעו לתת הגט לאשתו ובמשך שעות ההושטה דחף השכ"מ את יד התומכו ונפל הגט מיד השכ"מ ואירע מילתא שנפל ע"י האשה שהיתה פתוחה אבל הבעל לא ראה את ידה וגם לא נתן ולא זרק רק שנפל מידו לידה בלא נתכוין והוריתי לאיסור והנה בשבוע זו בא לידי מכתב מרב אחד בדברים אשר לא יכונו לדבר לבר בי רב ולכן כתבתי לו שיחזור מהוראתו כי הגט הזה לא פסל [אפי'] לכהונה ומחמת כי פן ואולי ימאן לקבל האמת ויעמוד בהמכשלה ימחול כ"ת להרעיש עליו העולם ואלי לא יבא דבר מזה כי אתה ידעת תשות כחי והי' שלום:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף