שו"ת אהל יעקב/מד
|
< הקודם · הבא > |
על עצם הענין מעיר עהלברשטאט יע"א
יעקב איש תם כל רז מיניה לא נסתר בלימודו תורה חתם ה"ה אביר הרועי' הרב המופלג בתורה ובחכמה כמוהר"ר יעקב ששפורטש יצ"ו:
אחר מי ירדוף מלך ישראל ומה מצא בי כי משש את כלי לית בי לא כחל ולא סרק ובביתי אין לחם לחמה של תורה ואין שמלה שמחוורין דברי כשמל' רק ענותך תרבני להודיע לרום מעכ"ת שקריתי ושניתי בשאלה ותשובה דמר וראיתי דבריו טובים ונכונים והדין דין אמת והכל מתוקן ומקובל בעני אמרתי עת לעשו' לה' ובאתי ג"כ על החתום תחת התשובה הנ"ל כיהודא ועוד לקרא דנראה לי דאף לפי דעתו של המערער שבקש לבטל הצוא' לא בא לבטל אלא מכח ש"מ שצותה לית' מתנות אף לעדים וחשובים כנוגעים לפי דעתו אבל לא בא לבטל מכח עדים עצמן שהם לא עשו שום דבר רק שהיו כותבים דברי השכ"מ כהוויתן לזכרון בעלמא ועכשיו סילקו עצמן מלקבל המתנה ומכח זה לא יוכל לבטל הצוואה כי השכ"מ היה סבור שיכולים להעיד ולקבל מתנתם וכעין מה שכתב הרשב"א בסי' אלף ק"ל וז"ל שאלתם שכ"מ שצוה וחילק כל נכסיו ובפני עדי' וכתב הסופר וחתמו העדים ובסוף השטר כתוב בלשון הזה וכל צואה זו ומשפטי' ביד פלוני ואותו פלוני הוא א' מעידי הצוא' וחתומי' בשטר ועכשיו טענו היורשים שהצואה בטלה מפני שאמר שכל הצואה ומשפטיה יהיה ביד א' מאותם עדים ואין עד נעשה דיין טענו מקבלי המתנות שאין זה דין אלא חבר או אפוטרופוס:
תשובה הדין עם מקבלי המתנות מכמה טעמים וכו' ועוד שאפילו אמר כן בפירוש פלוני ופלוני יהיו עדי הצואה זו וכל דיני הצואה יהיו עפ"י פלוני אעפ"י כן יכול הוא להעיד אלא אחר שיעיד אינו ראוי להיות דיין שאין עד המעיד נעשה דיין:
אבל אם יעיד יעיד ולא יעשה דיין ואעפ"י שאמר השכ"מ שיהיה דיין הוא סבר שיוכל להעיד ולדין ואמנם לא ידון אחר שיעיד:
נשמע מזה שאף שצותה להעיד ולהיות ג"כ דיין וחתומי' ג"כ על השטר אע"פ כן יכול להעיד ולסלק עצמו מהיות דיין מחמת שהוא סבור שיוכל להעיד ולדון וג"כ בנ"ד יכולים ורשאים העדים להעיד ולסלק את עצמן מלקבל המתנות וסילוק מהני ואין פיקפוק בדבר וטוב ויפה כיון רום מעכ"ת בדין ולכן באתי ג"כ על החתום כיהודא ועוד לקרא להסכים עמו כ"ד העלוב הכותב וחותם ביום ביו' ב' לסיון תל"ג לפ"ק פה עיר עהלברשטאט יע"א נאם הצעיר שלמה בלא"א הרב כמוהר"ר יוחנן ז"ל אשכנזי ריינבך ס"ט: