שדי חמד - פאת השדה/כללים/ד/כט
|
< הקודם · הבא > |
דיעבד. היכא דבשביל אונס מותר לעשות (לכתחלה) יש ללמוד דהיכא דליכא אונס והוא דיעבד כשר ויש סברא לומר שאינו כן כך כתב הרב טהרת המים במערכה זו אות ט"ז בשם הרב צמח דוד ח"ב בליקוטיו דף כ"ד ע"א ואין אצלי ספר זה ואתה תחזה מה שהבאתי בזה בקונטריס זה לעיל אות ה' (בד"ה ובדין קבלת עדות) בשם ראב"ן שבמרדכי דמדכשר באונס לכתחלה יש ללמוד דשלא באונס כשר בדיעבד ושמרן הבית יוסף בסי' כ"ח כתב דטענת ראב"ן אינה טענה דהא מדרבנן הוא והם אמרו דהיכא דאיכא אונס מקבלין והם אמרו דהיכא דליכא אונס וקבלו בדיעבד לאו כלום הוא הרי לכאורה שני הצדדים שצדד הרב צמח דוד מבוארים בדברי מרן הבית יוסף הללו ונעלם מעיני רבנן קדישי הנ"ל ועיינתי בדברי מרן מוהרשד"ם בחלק חשן משפט סי' ח"י (שרמז הרב טהרת המים בשם הרב צמח דוד) ונראה מדבריו שמה שייחסתי אני הדל למרן הבית יוסף הן הן דברי ריב"ן שכתב בזה הלשון כבר ידוע המחלוקת שנפל בין הפוסקים דראב"ן דעתו שאף על פי שאין מקבלים עדות לכתחלה שלא בפני בעל דין מכל מקום סבר שאם קבלו העדות בדיעבד מהני והכריע כן מדחזינא דהיכא דאיכא אונס מקבלים אם כן כי ליכא אונס נמי בדיעבד מהני וריב"ן סבר דאף דהיכא דאיכא אונס מקבלים מכל מקום יש לומר דכיון דהוי הא דאין מקבלים שלא בפני בעל דין מדרבנן הם אמרו והם אמרו ואין לנו אלא מה שמסרו לנו חכמים דהיכא דאיכא אונם מקבלים לכתחלה ואי ליכא אונס פסול אף בדיעבד וכן נראה דעת הרא"ש בתשובה והרשב"א והרא"ה ורוב הפוסקים וכו' ומטעם זה נתיישב אלינו מה שכתב הרשב"א דהיכא שאין הבעל דין בעיר למה נמתין הרי אף שדעתו שעדות שנתקבל שלא בפניו פסול עם כל זה כשאין הבעל דין בעיר מקבלים לכתחלה שהרי כתב למה נמתין ורבים מהגדולים שכן דעתם וכן כתב הריב"ש וכו' עכ"ל הרב מוהרשד"ם ועיינתי במרדכי פרק הגוזל בתרא סימן קמ"ז וראיתי שבשם ריב"א כתב דאף בדיעבד אם קבלו שלא בפני בעל דין פסול ובשם ראב"ן כתב דמדכשר קבלת אונס שלא בפני בעל דין שמעת מינה דבלא אונס כשר בדיעבד דאי פסול אפילו על ידי אונס נמי מיפסיל עכ"ל ומה שכתב הרב מהרשד"ם שריב"ן דחה וכו' לא ידעתי איה מקום דברי קדשו וכנראה כשכתב דברים אל לא עיין במרדכי ודחיה זו נשארה בזכרונו באיזה פעם שלמד בטור ובית יוסף בדין זה והפעם זכרונו הטעהו במחילת כבוד קדושתו וייחס דברים אלו לריב"ן ואינו כן אלא דברי מרן הבית יוסף המה ויותר נכון בעיני לומר שיש טעות דפוס בדבריו ובמקום וריב"ן סבר צריך להיות וריב"א סבר וכונתו דהנה במרדכי שם מביא שדעת ריב"א שפסול בדיעבד ולכאורה קשה על הריב"א ממה שהכריע הראב"ן מדכשר לקבל לכתחלה במקום אונס וכו' ולזה אמר דריב"א סבר וכו' ומר הוא דאמר הכי אליביה משום יתובי דעתא וכמו שכתב מרן הבית יוסף לדחות הכרעת ראב"ן ודיקא נמי דקאמר סבר ולא אמר כתב ורק זה יש להרגיש עליו מה שלא הזכיר דברי מרן הבית יוסף בזה ומה גם שעינינו הרואות באותו פרק באותו מקום (בתשובה סי' ח"י הנ"ל) הזכיר דברי מרן בדין קבלת עדות בפני קטן דכשלא בפניו דמי כיעי"ש ואילו בדין זה לא זכר שר את יוסף צדיקא ומכל מקום נראה מדברי מרנן בית יוסף ומוהרשד"ם דבאיסור תורה אם ראינו שאמרו רבותינו שבמקום אונס מותר לכתחלה יש לנו ללמוד דשלא במקום אונס מותר בדיעבד דדיעבד ושעת הדחק (היינו אונס) כי הדדי נינהו שהרי כל הטעם שכתבו לבטל הכרעת ראב"ן היא משום כיון דהא מילתא דרבנן היא י"ל דהם אמרו והם אמרו משמע דבדאורייתא דל"ל הכי שוו אהדדי והיה להם להרבנים צמח דוד וטהרת המים לבאר זאת:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |