שדי חמד - פאת השדה/כללים/א/עח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד - פאת השדה כללים א עח

ע"ח) אין שליחות לעכומ"ז בנדפס במערכה זו אות רצ"ז הקשתי על מ"ש רש"י במנחות דף ס"א (בנדפס נרשם ס"ב והוא טעות) ע"ב ד"ה שהתנופה דיכולים עכומ"ז ונשים לעשות שליח והא אין שליחות לעכומ"ז ולזה השיב ידידי הרב המפורסם מוהר"ר אברהם מתתי' חלפון יצ"ו וז"ל והנראה לומר בזה דשאני בתנופה דהני כהני שלוחי דרחמנא נינהו וכדאמר ר"ה בריה דרב יהושע בקידושין כ"ג. דאי ס"ד שלוחי דידן נינהו מי איכא מידי דאנן ל"מ וכו' ועבד שייך בגטין אסוק התם דמהניא להכי דמצי משוי וכן איפשר לומר בקושיתנו זאת דהא עכו"ם לעכו"ם הסכימו רבוותא דישנו בתורת שליחות וע' במג"א סי' תמ"ח אלא דהעיקר דשאני האי שליחות וכדכתבינן. ועוד י"ל דהכונה בזה דעיקר התנופה שלא בבעלים לבדם ולהכי אפילו אין מצוה מתקימת בו מתקימת היא בשלוחו ולשון שליחות שיטפא דלישנא הוא זה. ויש להאריך בזה בסוגית אי בעינן קרא כדתיב בסנהדרין מ"ה ע"ב והנה בתוספות כתבו דלא מסיימינן ואין העכו"ם מניפין ומעיקרא גרסינן ליה והיינו דאיכא בנייהו סברא זו דשליחות דכתבנו וכנראה שהרב המחבר הרגיש בכ"ז ומפני זה כתב ולכאורה צ"ע והיא הערה יקרה אך במיטב העיון יתורץ בכמה אופנים עכ"ד יצ"ו:

ובמה שנחלקו הפוסקים אם יש שליחות להעכומ"ז לחומרא כמו שרשמתי בנדפס באות רנ"ו ואות רס"ב ועוד נחלקו אם יש שליחות לעכומ"ז בעכומ"ז כמו שרשמתי בנדפס באות מ' עי"ש הביא הרב כתב סופר בחלק יו"ד סי' פ"ג (בד"ה אמנם) דבתשובת חות יאיר סי' קפ"ה תופס לעיקר דיש שליחות לעכומ"ז לחומרא והרב המחבר ציין ליו"ד סי' קס"ט אם יש שליחות לעכומ"ז לחומרא וסיים ואפשר עכומ"ז לעכומ"ז כולי עלמא מודים דיש שליחות לחומרא ובסי' קס"ט בעכומ"ז וישראל קאי עכ"ל וכפי הנראה כונתו לומר דבנדון הרב חו"י מיירי בעכומ"ז לעכומ"ז ולכן תפס דיש שליחות לחומרא דבזה מודו כולי עלמא וצריך לעיין בגוף דברי הרב חו"י ומי שמצוי בידו ישכיל בכונתו ובשו"ת אורי וישעי לידידי הגאון אבד"ק יאסי יצ"ו בסי' מ"ד כתב שבחידושיו האריך וביאר דהעיקר כשיטת רבינו תם דאין שליחות לעכומ"ז כלל אמנם בספר מאה שערים שנדפס מקרוב לגאון בדורנו יצ"ו בשער כ' דף ל"ב ע"ב (בד"ה והנה) הביא מה שכתב הגאון פני יהושע בתשובה דרק ברבית יש שליחות לחומרא והוא כתב דבכל מקום יש שליחות לחומרא עי"ש:

וחקר הרה"ג מוהר"א כלבו מלאדז יצ"ו בכנסת חכמי ישראל קונטריס ט' סי' קפ"ז אות ב' במאי דקימא לן דאין שליחות לעכומ"ז רק לחומרא ודעת הרב השואל בחתם סופר א"ח סי' פ"ד דהוא מדאורייתא וייחס שיטה זו אף להרמב"ם היכא דאית בה קולא וחומרא אי מהני השליחות אף לקולא שלא יהיו תרתי דסתרי ואי נימא דמהני יתיישבו דברי הכרתי ופלתי שכתב דאב אסור לכבד לאחר למול זולת בתורת שליחות מותר והקשה במנחת חינוך אם כן למה איצטריך קרא בעבודה זרה דמילת עכומ"ז פסולה תיפוק ליה דאין שליחות לעכומ"ז ולדברינו לפי הסכמת הפוסקים דאם מל מילה שלא בזמנה בשבת אין צריך להטיף דם ברית אם כן איצטריך קרא הירא דמל שלא בזמנה בשבת על ידי עכומ"ז דאז לולא הקרא הוה אמינא דיש שליחות לחומרא דהוי מתקן וממילא הוה מהני אף לקולא להכי איצטריך קרא לפסול לגמרי מילת עכומ"ז צריך להטיף דם ברית כמבואר בש"ע ועיין במנחת חינוך מצות מילה דכמה פוסקים דהטפת דם ברית הוא מדאורייתא:

ולדעת הסוברים דבכל האיסורין יש שליחות לעכומ"ז לחומרא ומקשים על זה דאם כן למה הוצרכו לאסור בשבת אמירה לעכומ"ז משום שבות תיפוק ליה משום שליחות וכתבתי בנדפס באות רס"ב שהגאון שואל ומשיב במהדורא קמא ח"ב סי' ס"ט כתב בשם הגאון בית מאיר באבן העזר סי' ה' דבשבת אין שייך שליחות דמכל מקום גופו נח וכו' עיין בזה בשו"ת ריב"א לרבינו יוסף בן אליעזר אונגאר) סי' ד' פלפול נחמד ועוד לו שם בסי' ב"ן דף ל' (בד"ה והנה הפני):

ועל מה שכתבתי בנדפס באות קמ"ז במה שחדש הרב מחנה אפרים בהלכות שלוחין סי' י"א דבפועל עכומ"ז יש שליחות כיון דידו כיד בעל הבית עי"ש שהבאתי מיימינים ומשמאילים בסברתו וציינתי לעיין בשדי חמד במערכת הקו"ף אות ד"ן הנה לפי שהמלאכה מרובה עד שנגיע להדפסת מערכת הקו"ף בעזרת האל יתברך איותה נפשי להעתיק פה את הכתוב שם והוא זה קנין על ידי עכומ"ז אי מהני או אמרינן דאין שליחות לעכומ"ז הנה הגאון מחנה אפרים בהלכות שלוחין סי' ט"ו כתב דעכומ"ז ששלח לישראל שישכיר לו בית מישראל ועשה השליח שליחותו ונתן המעות למשכיר כדי שיקנה המשכיר ביתו לעכומ"ז קנה העכומ"ז ולא שייך בזה אין שליחות לעכומ"ז כיון דאין הישראל זוכה במידי לעכומ"ז אלא מעשה קוף הוא דעביד דנותן המעות למשכיר וממילא זכי העכומ"ז דמעותיו קונות לו ובמטלטלין כי האי גוונא שעשה העכומ"ז לישראל שליח שיקנה לו או שישראל עשה לעכומ"ז שליח שיקנה לו לדעת רש"י דקניינו של עכומ"ז בכסף קנה לו מעותיו ולדעת רבינו תם דלא קני אלא במשיכה כיון שאין שליחות לעכומ"ז לא קנה המשלח אלו תורף דב"ק עי"ש. ובש"ע הגאון מוהרש"ז בסי' תמ"ח ס"ח הזכיר מחלוקת הפוסקים אי קנין העכומ"ז במטלטלין בכסף או במשיכה ושמפני זה צריך שניהם ושוב באות יו"ד כתב דאם לא משך העכומ"ז את החמץ אלא על ידי שליח עכומ"ז או ישראל לא עשה כלום שאין שליחות לעכומ"ז כדאיתא בסי' קפ"ח עכ"ל (מה שכתב במראה מקום ש"ך סי' קכ"ג לא ראיתי בשפתי כהן שם שכתב מזה) וכונתו כיון דמצריכין משיכה כדעת רבינו תם לכן לא מהני משיכת השליח ואילו בכסף לא כתב שאם לא נתן הכסף בעצמו אלא שלח כספו על ידי שלוחו לא מהני משמע שסובר כדעת הרב מחנה אפרים דגבי כסף מעשה קוף בעלמא הוא דעביד ומעותיו קונות לו מה שאין כן במשיכה לא מהני מה שימשוך הישראל בשליחות העכומ"ז או עכומ"ז לעכומ"ז ועכומ"ז לישראל ועיין בהריב"ש סי' ת"א והביא דבריו מרן הב"י בא"ח סו' ת"ן דאסור לישראל לקנות חמץ לצורך עכומ"ז ולא עוד אלא שהוא עובר עליו בבל יראה לפי שכשקונה בשביל העכומ"ז אין העכומ"ז בעל המעות קונה אותו שאין ישראל זה נעשה שלוחו ולא זוכה בשבילו דהא קיימא ן דאין שליחות לעכומ"ז וכו' ואם כן הרי הוא חמצו של ישראל ועובר עליו עכ"ל.

ולפי דברי הגאון מחנה אפרים נראה דצריך לומר דכוונת הריב"ש בטעם זה הוא לשיטת רבינו תם דקניינו של עכומ"ז הוא במשיכה והישראל קנה מהעכומ"ז במשיכה וכיון דאין שליחות לעכומ"ז הוה ליה חמצו של ישראל דאילו לשיטת רש"י שסובר דקניינו בכסף הרי הישראל מעשה קוף הוא דעביד וקנו מעותיו להמשלח העכומ"ז. וכן לשיטת הרמב"ם דעכומ"ז קונה בין בכסף בין במשיכה יש לומר דקנו לו מעותיו וכן ראיתי אחר זמן רב בשו"ת הגאון רמ"ץ א"ח סי' ל"ג אות יו"ד שביאר כן בדעת הריב"ש דאזיל בשיטת רבינו תם דוקא עיש"ב אך מדברי הש"ע להגאון מוהרש"ז שם אות ז"ך מתבאר דגם לשיטת רש"י דקניינו של עכומ"ז בכסף והישראל לא עשה משיכה רק כסף נתן להמוכר ופירש לו שקונה במעותיו של עכומ"ז לצורך עכומ"ז אמרינן אין שליחות לעכומ"ז והוי חמצו של ישראל עי"ש ולפי זה אזדא לה מה שרצינו לדקדק מדבריו שבסי' תמ"ח דקאי בשיטת המחנה אפרים כמובן ועיין מה שכתבתי בשדי חמד ח"א בקונטריס אסיפת דינים במערכת בכור בהמה סי' ג' אות א' סקי"א:

והנה הרב רוב דגן דף קע"ג ע"ב (על דברי מרן בש"ע יו"ד סי' ש"ך) כתב אם עשה העכומ"ז שליח לישראל שיקנה לו בהמה והישראל משכה כיון דקיימא לן אין שליחות לעכומ"ז באנו למחלוקת רש"י ורבינו תם מחנה אפרים הלכות שילוחין סוף סי' ט"ו ועיין מוהר"ם אלשיך סי' יו"ד ודו"ק עכ"ל וקיצר הרב במקום שהיה לו לבאר דמשמעות לשונו הוא דהישראל קנאה רק במשיכה ואי הכי מה הלשון אומרת באנו למחלוקת וכו' הא בכי האי גוונא לא חשיב מכירה לעכומ"ז כלל דלרש"י בעינן כסף ולרבינו תם דסגי במשיכה אין משיכה זו מועלת משום דאין שליחות לעכומ"ז ובהכרח לומר דכוונתו דמלבד מה שנתן העכומ"ז כסף ציוה להישראל שיעשה גם משיכה כדי שיהיה קנין מועיל לכולי עלמא ולזה הוא דאמר דבאנו למחלוקת וכו' דלרש"י אף שהכסף נתן על ידי שליח ישראל מהני דקונין לו מעותיו ולרבינו תם דבעינן משיכה זו לא מהניא ולא חשיב בהמת העכומ"ז ומה שציין תשובת הרב מוהר"ם אלשיך סי' יו"ד לפי הנראה כונתו להוכיח מדבריו דלא כסברת הרב מחנה אפרים דבקנין כסף לא אמרינן אין שליחות לעכומ"ז שהרי כתב שם (בד"ה ובר מן דין) דבעובדא דידיה שנתן שמעון מעות לעכומ"ז שיקנה לו הברזל (שם בד"ה ועוד דבשלמא כתב דמטלטלין נקנין מהעכומ"ז בכסף כמו שהסכימו רוב הפוסקים) לא קנה שמעון משום דאין שליחות לעכומ"ז והוו המעות מלוה גבי עכומ"ז עי"ש ואי הוה סבירא ליה כסברת הרב מחנה אפרים הוה ליה למימר דקנה שמעון דמעותיו קונות לו אלא ודאי משמע דדעת רבינו מוהר"ם אלשיך דגם בקנין כסף לא מהני על ידי שליח משום דאין שליחות וכו' זהו מה שנראה לי הדל בביאור דבריו והמעיין יבחר:

וראיתי להרב הפרד"ס בספר אות היא לעולם ח"ב סי' צ"ב ד' ק"מ ע"א שהביא תשובת הרב המבי"ט בח"א סי' קמ"ה רמזה הרב שפתי כהן בחשן משפט סי' פק"ח דמשיכה או הגבהה שעשו העכומ"ז בציווי הקונה מהני ולא שייך בזה אין שליחות לעכומ"ז וכתב שבספר שפת הים חשן משפט סי' ג' דן את הדין על פי תשובת הרב המבי"ט הנ"ל וסברת הרב מחנה אפרים דמשיכה שעשו הפועלים עכומ"ז בציווי הקונה מהני ותמה עליו דאיך פסק כן הלא הרבנים מוהר"א גאליקו ומוהר"ם אלשיך סי' יו"ד ומרן באבקת רוכל סי' קכ"ט חלקו על הרב המבי"ט באותו נדון עצמו ויכול המוחזק לומר קים לי וכו' עיש"ב. והנה לא ציין איה מקום כבוד דברי המח"א וכבר כתבתי למעלה דמדברי הרב מחנה אפרים בהלכות שלוחין הנ"ל מתבאר להדיא בהיפך דדוקא בקנין כסף הוא שסובר דמהני דמעותיו של קונה קונות לו והשליח מעשה קוף בעלמא עביד אבל במשיכה מודה דבמידי דבעינן משיכה אין עכומ"ז לישראל ולא ישראל לעכומ"ז נעשה שליח להקונה למשוך בשבילו אמנם מתוך מה שכתב שם באות היא לעולם בסוף הסימן אני מבין דמה שכתב בשם המחנה אפרים כונתו לדבריו שבהלכות שילוחין סי' י"א והביאתים בשדי חמד ח"א במערכת האל"ף אות קמ"ז דגבי פועל לא אמרינן אין שליחות לעכומ"ז משום דיד פועל כיד בעל הבית ועי"ש מה שרשמתי בזה אבל ודאי בעיקר סברת הרב המבי"ט דמשמע דאף באינו פועל סובר דמהני המשיכה בשליחותו אין הרב מחנה אפרים מודה לו ושם באות היא לעולם כתב שגם הרב ידיו של משה בח"מ סי' יו"ד סובר דקנין הגבהה שנעשה על ידי עכומ"ז לא מהני (שוב ראיתי שם באות היא לעולם דף קל"ג ע"ג שכתב על סברת הרב, המבי"ט הנ"ל דהמחנ' אפרי' בהלכו' שלוחין סי' ט"ו כתב שהוא מחלוק' רש"י ור"ת):

גם מדברי הרב חתם סופר בחשן משפט ריש סי' ק"ה מתבאר שסובר דמשיכה שעשה העכומ"ז בשליחות הישראל לא מהני משום דאין שליחות לעכומ"ז אלא דלענין קדושת בכור תלי תנא בפלוגתא אי יש שליחות לחומרא או לא עי"ש וכן כתב הרב אבני מילואים בתשובה סי' כ"ה (בד"ה ומ"ש כת"ר דלא הוי חזקה) דהגבהה ומשיכה ורוב שאר הקניינים לא מהני על ידי עכומ"ז דהוו משום זכיה וקנין וצריך שליחות ועכומ"ז לא בר שליחות וכן היא דעת הנתיבות שהבאתי לקמן (בד"ה ולענין) ובספר זכרנו לחיים ח"ב דף פ"א ע"א אות ד' ראיתי שציין בזה ספרים רבים בענין זה ורובם אין מצויים אצלי ולא נטפלתי לעיין עוד בזה ואתה תחזה:

ולענין קנין חזקה ראיתי בספר פורת יוסף להגאון מסלאנים שכתב בדף קל"ג ע"ב בקניית חזקה אי מהני על ידי פועלים עכומ"ז או לא כדין שאר קניות משום דאין שליחות לעכומ"ז לדעתי הוא ספק גדול דהנה במחנה אפרים כתב דברי הרב מחנה אפרים בזה הם בהלכות מכירה סי' ט"ו) בשם מוהרשד"ם דמהני כיון דעל פי ציווי נעשה תיקון בהקרקע וקשה טובא מש"ס גיטין ד' ע"ז ע"ב אחרי דלא התירו איסור מוקצה לא היה להם להתיר גם עשיית החזקה והיה להם לעשות החזקה על ידי פועלים עכומ"ז וממילא היה נקנה הגט והיה רק שבות דשבות ושקיל וטרי עוד ומסיק דלהלכה צריך עיון גדול וציין נתיבות סי' פק"ח עי"ש וצריך לעיין בגוף דברי הנתיבות לידע מסקנתו לדינא שוב ראיתי שהרב פתחי תשובה בסי' קצ"ב סק"ב הביא תורף דברי הרב מחנה אפרים וגם מסקנת הרב הנתיבות לענין דינא דקנין הגבהה או משיכה או חזקה ושאר קניינים שנעשו על ידי פועלים עכומ"ז מהני כמו שעשה בעצמו אבל על ידי שליח עכומ"ז לא מהני ועל ידי פועל מהני אם נתכוון הוא עצמו לקנות על ידי קנין שעושה הפועל אף שלא נתכוון הפועל אמנם כשהפועל קונה מטעם יד (כגון שלא הגביה הפועל את החפץ רק שנטלו בידו והחזיקו סמוך לארץ) לא קנה הבעל הבית כיון דהוי חצר מהלכת ומשיכת הפועל לא מהני אלא כשמושך לרשות בעל הבית אבל לרשותו ולסימטא לא מהני אם אינו בר שליחות ואם הוא בר שליחות זכה עכ"ל:

והרב אבני מלואים (הנז"ל בסוף ד"ה וראיתי) כתב בשם הרב השואל דחזקה שעשה על ידי עכומ"ז לא מהניא דהוי כמו משך והמשיך על ידי עכומ"ז וכן עודר בנכסי הגר על ידי עכומ"ז לא קנה והוא כתב על דבריו דאף דהגבהה ומשיכה ורוב שאר הקניינים לא מהני על ידי עכומ"ז אבל תיקון הקרקע וחזקה מהני על ידי עכומ"ז ובלבד שיתכוין הישראל לזכות על ידי תיקון וחזקת העכומ"ז דחזקת הקרקע לא בעינן אלא שיתקן הקרקע ואפילו על ידי בהמתו ועל ידי עכומ"ז מהני והביא ראיות לזה ובסוף התשובה כתב שמצא בספר מחנה אפרים שהביא בשם הרב מוהרשד"ם דחזקה נעל גדר ופרץ מהני על ידי עכומ"ז ונהניתי שכיונתי לדעת גאון עכ"ל ואתה תחזה שם בהגהה ראשונה שבתשובה זו שהביא את דברי ספר נתיבות המשפט בסי' קצ"ב וחידוש הוא שלא הזכיר בזה את דבריו שבסי' קפ"ח שהביא הרב פתחי תשובה הנז"ל:

ומכל הרשום למעלה נראה דפשוט דמהני קנין על ידי שליח ישראל דשלוחו של אדם כמותו וכן כתב הרב שונה הלכות בח"ב דף י"ג ע"ד (בד"ה ברם) אף דהלוקח בעצמו לא החזיק אלא על ידי שליח וכו' הרי הוא כהחזיק הלוקח בעצמו דשלוחו של אדם כמותו וכדכתב בענין דומה לזה בפשיטות הרב המבי"ט ח"א סי' קמ"ה עכ"ל וס' הנ"ל אין מצוי אצלי לראות דב"ק כי ממה שכתב הרב אות היא לעולם נראה דהרב המבי"ט לא מיירי בשליח ישראל ועל כל פנים הדין אמת דעל ידי שלוחו ישראל מהני:

כל הנ"ל הוא העתק מקונטריסי שדי חמד במערכת הקו"ף אות ד"ן הנ"ל ועתה חזון הרבתי בס' היקר אמרי הצבי לידידי הרה"ג צבי מאיר אבד"ק דאברי יצ"ו בחידושיו לפרק חמישי דבבא קמא באות ז"ך שעמד לבאר דין זה והביא דברי הרבנים מחנה אפרים ונתיבות המשפט ואבני מילואים הנז"ל ומני"ר יצ"ו הביא מה שכתוב בשטה מקובצת לב"ק על דף ב"ן ע"א (בד"ה כיון שמסר לו מפתח) על מה שכתבו התוספות דמה שפירש רש"י דלא קני בנעילת דלת אינו נראה דבגיטין בפרק הזורק דף ע"ט אמרו גבי גט דתיזיל איהי ותיחוד ותפתח ובשבת היה שלא היה יכול לעשות שום מנעול אלמא נעילה לחוד קניא ואף שאסור לקנות בשבת בשכיב מרע שרי שלא תטרף דעתו וכתב על זה בשטה מקובצת וז"ל כתבו בתוספות שלא היה יכול לעשות שום מנעול ואמירה לעכומ"ז במלאכה דאורייתא לא היינו מתירים בשביל שכיב מרע הר"א מגארמיזא ז"ל עכ"ל דמוכח דבחול או בשבת אם היה הדין נותן להתיר היה מועיל הקנין אף שנעשה על ידי עכומ"ז וכתב שגם בנתיבות המשפט כתב ראיה זו על פי דברי הרא"ש שכתב גם כן דחזקה דנעילה אינה תיקון מנעול דלא התירו בשבת אפילו אמירה לעכומ"ז אלא שלא זכר דברי השטמ"ק והביא שבגיליון השטמ"ק שלא כתוב בכתיבת יד הגאון בעל פתחי שערים וז"ל דין חזקה על ידי עכומ"ז עיין עירובין דף ע' ובתשובת מים רבים ובס' נת"מ סי' קפ"ח וביאר כונתו להא דתניא בעירובין בדף ע' סוף ע"ב ישראל וגר שרויין במגורה אחת ומת גר מבעוד יום אף על פי שהחזיק ישראל אחר בנכסיו אוסר משחשיכה אף על פי שלא החזיק ישראל אחר אינו אוסר וכו' עי"ש כל הסוגיא ובתוספות שם ד"ה ומקני והנה דייק לה מדקתני סתמא דהחזיק ישראל אחר בכל הקניינים והלא שבת הוא ועל כרחין דחזקה על ידי עכומ"ז מהני דהא מיירי בחצר ובעינן קנין חזקה דוקא דבבית היה שייך קנין נעילה ופתיחה אבל בחצר בסתמא ליכא מנעול ועל כרחין בקנין חזקה דרפק פורתא וכדומה ושמעינן דחזקה על ידי עכומ"ז מהני כנ"ל בכוונתו והוא בקיאות נפלא אף שיש לפקפק על זה והשגתי עתה (נזר"ת) ספר יקר טהרת המים לרב גדול משאלוניקי וראיתי בקונטריס שיורי טהרה במערכת החי"ת אות ל"ב שהאריך מאד בדיני קנין על ידי עכומ"ז אי מהני ולא איסתייעא לי להתיישב בדב"ק לך נא ראה שם ובמערכת הגימ"ל אות ח' ובספר אמר שמואל ולרב גדול משאלוניקי) בעניינים נפרדים דף קכ"ז אות מ"ב על תשובת הרב מוהרש"ך שהובאה בטהרת המים הנ"ל:

גם בעיקר כללין (אם בפועל אמרינן יש שליחות לעכומ"ז) שהקשו על הרב מחנה אפרים מסוגיא דבבא קמא דף נ"א בור של שני שותפין היכי משכחת לה וכו' כמו שכתבתי בנדפס באות קמ"ז ראיתי באמרי הצבי הנ"ל בסוגיא הנ"ל שהעמיק הרחיב הרב המחבר יצ"ו בענין זה עי"ש בדף קי"ג אות כ"א נועם פלפולו גם בספר היקר דלתי תשובה לידידי הגאון אבד"ק פיקעלין יצ"ו בקונטריס מסגרת השלחן (שבסוף הספר) בסי' ג' האריך בכלל זה דשליחות על ידי פועל עי"ש גם בספר בית יצחק לידידי הגאון אבד"ק פארעמישלא ועתה אבד"ק לבוב יצ"ו בחלק יו"ד ח"ב בקונטריס אחרון סי' ט' בשולי המכתב האריך קצת בזה עי"ש. ובשו"ת אבן יקרה להגאון מוהר"ר בנימן אריה ווייס אבד"ק טשערנאוויץ יצ"ו בסי' י"ז הביא סברת הגאון מחנה אפרים ועשה לה סמוכים מש"ס עבודה זרה דף כ"ב ע"א ישראל ועכומ"ז שקבלו שדה בשותפות וכו' על פי דברי רש"י ותוספות עי"ש סגנון ראיתו וכפי הנראה לא זכר שר אשר אין הכל מודים למה שחידש בזה הגאון מחנה אפרים אלא דמכל מקום במאי דעסיק הרב יצ"ו שפיר קאמר לסמוך בזה לענין חמץ שעבר עליו הפסח עי"ש:

אחר זמן רב השגתי שו"ת ברכת רצ"ה להגאון ר"ץ הירש אורנישטיין אבד"ק לבוב וראיתי בסי' ע"ה שהביא בשם הרב השואל שכתב לדון בנדונו (בחמץ שעבר עליו הפסח) דאין שליחות לעכומ"ז ולא קנה הישראל את החמץ ושחזר בו לפי מה שהעלה הגאון מחנה אפרים דכהשליח עכומ"ז הוא בשכר הוא כפועל דידו כיד הבעלים ואין צריך לדון משום שליחות כדקימא לן במגביה מציאה לחבירו דאף אי נימא דלא קנה חבירו משום דחב לאחרים מכל מקום על ידי פועל קנה והגאון המחבר כתב דגוף דינו של המח"א אינו ברור וכו' (כתב לדחות ראיתו) וכתב להביא ראיה שאין לחלק בין שליח בחנם לבשכר מדברי התוספות בגיטין דף כ"ב ד"ה והא לאו שהוכיחו מכח קושיא דלא בעינן שליחות בכתיבה עיין שם ואם איתא דבשכר אין צריך לבא לדין שליחות הא נוכל לאוקומה שכתבו בשכר דמהני אף באותם שאינם בני שליחות ועוד אי נימא דבשכר ופועל יש שליחות לעכומ"ז הוה למימר דבשבת ע"י פועל אסור מן התורה דידו כיד בעל הבית ולא אישתמיט שום אחד מהקדמונים לחלק בהכי ושקיל וטרי לבנות ולסתור ראיה זו ובסוף דבריו קיימה וסיים דגם בפועל אין שליחות לעכומ"ז דלא כהמחנה אפרים והגאון המגיה כתב לדחות ראיות המחבר מדברי התוספות דגיטין הנ"ל אך הוכיח מסוגיא דבבא מציעא דף צ"ו ע"א אמר ליה רב עיליש לרבא האומר לעבדו צא והשאל עם פרתי מהו וכו' ואי נימא דפועל עכומ"ז מהני ביה שליחות מאי קאמיבעיא ליה בעבד הא לא גרע על כל פנים מפועל ואף למאי דמסיק דיד עבד כיד רבו מכל מקום משמע דלאו מטעם שליחות קאתי עלה דהא אמרינן אף למאן דאמר אין שלוחו של אדם כמותו יד עבד כיד רבו אלא מוכח מזה דלא כהמחנה אפרים וכתב ואנכי לא מצאתי דבר זה בספר מחנה אפרים עכ"ל. ודברי הגאון מחנה אפרים הלא המה בהלכות שלוחין סי' י"א בדין הרוצה לתקן המעקה ע"י עכומ"ז אם יברך עליו עי"ש דב"ק והמעיין בכל מה שרשמתי בנדפס באות קמ"ו ובמה שרשמתי בקונטריס זה באות זו יראה שאף שיש הרבה חולקים על סברת הגאון מחנה אפרים מכל מקום יש ויש העומדים בשיטתו וכתבתי שם בשם הגאון מוהרש"ק בספר שיורי טהרה בקונטריס תיקון עולם דף ט' ע"א (היה אצלי שאול ועתה אינו בידי) שהאריך קיים סברת הגאון מחנה אפרים וכתב שהוא מגדולי הספרדים ואין לדחות דבריו בגילא דחיטתא ושכן תפס בספרו קנאת סופרים סי' ל"ג כדעת המחנה אפרים ומכל מקום למאי דעסקי תרווייהו רבנן קדישי הנ"ל בחמץ שעבר עליו הפסח שפיר נוכל לסמוך אדעת החולקים ולדון להקל ככל אחת מהדעות ששתי הדעות לא רחוקות הן להלכה:

ובמה שכתב הגאון מחנה אפרים בהלכות שלוחין סי' י"א (בד"ה ועוד) דדוקא במידי דבעינן שליחות כתרומה וכיוצא הוא דאין שליחות לעכומ"ז אבל במידי דלא בעינן שליחות שאם עשאו שלא מדעת הבעל הבית מה שעשה עשוי הכי נמי על ידי עכומ"ז מהני (אף שדחה טעם זה לנדונו היינו לענין הברכה דאף דבכי האי גוונא לא אמרינן אין שליחות לעכומ"ז מכל מקום מה שעשה העכומ"ז אינו חשוב כאילו עשאו הבעל הבית שיברך עליו אבל לא חזר בו ממה שכתב דבמידי דלא בעינן שליחות לא אמרינן אין שליחות לעכומ"ז כיעי"ש) הנה גם בזה דבר בקדשו בשו"ת אבן יקרה הנ"ל בסי' ח"י (ד"ה אמנם) ובסי' כ' (ד"ה גם) ועיין בספר הארות השמש לידידי הגאון אבד"ק ראגאווא יצ"ו בסי' ז' אות י"א שיש מרבני האחרונים שהשיגו בזה על הגאון מחנה אפרים ושקיל וטרי קצת בזה והבאתי דבריו בשדי חמד בחלק אסיפת דינים במערכת חמץ ומצה סי' ה' אות ס' עי"ש:

ודע שנחלקו שני גאונים השואל והמשיב בשו"ת אבן יקרה (הנז"ל בד"ה גם בעיקר הכלל) אליבא דהסוברים דקנין המועיל בדיניהם של עכומ"ז מועיל גם כן להפקעת קדושת בכור ולמכירת חמץ אם בכלל זה הוא דיש שליחות לעכומ"ז דהשואל סובר דיש שליחות לעכומ"ז והמחבר סובר דאף דמהני קנין המועיל בערכאותיהם מכל מקום אין ללמוד מזה שיועיל גם שליחות עכומ"ז דכיון דמיעטה תורה בפירוש שליחות עכומ"ז מה בכך שמועיל שליחות בדיניהם הא כיון שעל פי התורה לא נעשה עכומ"ז שליח של המוכר (נדונם הוא בענין זה שהעכומ"ז מכר בשליחות הישראל) אם כן הוי שליח זה מוכר דבר שאינו שלו ושלא נעשה שליח עליו ואיך יחול הקנין על חפצו של זה שמכרו איש אחד שאין לו חלק בו ולא נעשה עליו שליח כלל על פי התורה. והכריח כן מגוף דברי הרב משאת בנימן וכו' עי"ש בסי' י"ז (בד"ה ועוד נ"ל) והשואל סובר דכי היכי דמהני דיני ערכאות לדעת הרב משאת בנימן הכי נמי מהני שליחות העכומ"ז ודחה הוכחתו מדברי המשאת בנימן עי"ש בסי' ח"י (בד"ה ומה שהעלה) והמעיין שם יראה שהמחבר בסי' י"ז הוכיח סברתו גם מדברי הרב שפתי כהן בחשן משפט סי' רמ"ג סק"ה שהביא סברת הרב משאת בנימן דעכומ"ז לעכומ"ז יש שליחות וכתב דנפקא מינה ענין מכירת חמץ ואי אמרת דלסברת המשאת בנימן דמהני קנין ערכאותיהם מהני נמי שליחות עכומ"ז מה נפקא מינה דיש שליחות עכומ"ז בעכומ"ז הא אף אם נעשה שליח לישראל מהני אלא ודאי דלישראל לא מהני אף לדעת המשאת בנימן עי"ש ועל זה לא השיב דבר הרב השואל בסי' ח"י שוב ראיתי שבסי' כ' תמה עליו הרב המחבר בזה והחזיק סברתו והוכחתו מדברי השפתי כהן עי"ש:

וכתב בספר ילקוט הגרשוני הנ"ל (בד"ה אמנם) במערכת הגימ"ל דף י"ט (סוף ד"ה גנבה) בשם האחרונים דהא דאין שליחות לעכומ"ז לא נאמר קודם מתן תורה דאחר שניתנה תורה נתחדשה הלכה מה אתם בני ברית ולא קודם לכן:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף