שבות יעקב/ג/פא
|
< הקודם · הבא > |
מהרב המופלא מחותני מהור"ר שמואל זנוויל אב"ד דמדינת עלזוס. וז"ל:
אשה שנפלה לה מקורה לבית החיצון זה כמו ה' וי"ו שנים והיתה רואה דם בכל יום ובכל עת ובאה לה להאשה הנ"ל שכל הדמים שיצאו ממנה באו באותו חתיכה ואינה מרגשת דם ממקום אחר ומאותה שעה ואילך לא היתה לה וסת כדרך הנשים רק לפעמים ראשה ואברי' כבידי' עליה ומרגשת כאב כדרך הנשי' בעת הווסת אבל הדמים היוצאין ממנה תמיד מאותה חתיכה שנפל לה בבית החיצון ואינה מרגשת דם ממקום אחר ורוב דמים שהיתה רואה רובן ביום ומיעוטן בלילה וגם מוצאת כתמים לפעמים והאשה הנ"ל תיכף שקר' לה מקרה זו בלתי טהור שאלה לנשים זקנות והמה הגידו לה שתרד לטהרתה בלי ז' נקיים והיא מותרת לבעלה וכן עשתה ע"פ נשים הנ"ל ונתעברה וילדה ואחר ימי הלידה היתה יורדת לטהרתה ונזקקה לבעלה כמקדם אף שראתה דם ובעת עיבורה לא ראתה דם הנ"ל רק לעיתי' רחוקי' אבל כשהיא מינקת רואה בכל עת וכך הי' מנהגה עד שילדה ג' ילדי' ועתה עבר עליה רוח טהר' לשאול פי זקנים וחכמים אם כדין עשתה במה שסמכה על הוראת נשים הנ"ל ואינה רוצה לטהרה עד שיודע לה הדבר ע"פ התורה אשר יגידו לה ואשר יורה לה מה דינה לפי דין ודת תורתינו הקדושה עכ"ל השואל:
הנה כאשר קבלתי תשובתו עם שאלתו כהוגן וראוין למי שאמרן וראיתי כל דבריו באריכות ואף שאין אני מופנה מכל צד כי טרידנא טובא בטרדת התלמידי' ודיני דיני' בין איש לרעהו מ"מ מפני כבודו הרמה כבוד הרב פניתי מכל צדדים להשיבו בקצרה כי האריכות בזה אך למותר שכבר מבואר הכל לפנינו בב"י סי' קפ"ז מוצא ומקור הדין ולפי משמעות הש"ס וגדולי פוסקי' ראשונים דהא דאמרי' נאמנת אשה לומר מכה יש לי בתוך מעי שממנה יוצא דם ע"כ מיירי דוקא באשה שיש לה וסת קבוע ואזי יכולה לתלות שלא בשעת וסתה במכתה אבל בשעת וסתה או מל' לשלשים יום אינה תולה במכתה דאל"כ לא תטמא לעולם והרמב"ם שכתב בפ"ח מה' א"ב אשה שראתה דם מחמת מכה שיש לה באותו מקום אע"פ שראתה דם בשעת וסתה טהורה שוסתה מדבריהם יש לפרש ג"כ דוקא במרגשת שהדם בא מן המכה וכמ"ש הש"כ שם בסי' קפ"ז ס"ק ך"ו ודברי הרשב"א החולק הוא דעת יחיד ומה לנו להכניס ראשינו בדברי ראשונים אשר כבר קבעו האחרונים בש"ע אשר אנו נמשכין אחריהן דאין לתלות בשום מכה אלא שלא בשעת וסתה או אפי' בשעת וסתה אם מרגשת ויודעת בודאי שדם זה בא ממכתה כאשר סתם רמ"א בהג"ה בש"ע סעי' ה' וכן הוא בפסקי תוס' דפ' כל היד ונראה דזה ג"כ דעת הב"י בש"ע ולהכי לא כתב רמ"א הלשון ויש חולקין על לשון הב"י חדא מדלא כתב הב"י בש"ע בלשון הרמב"ם שם משמע שדעתו שאין להקל בשע' וסתה בזמן וסת וכן יש לדקדק מלשונו בש"ע דמתחיל' בסעי' ה' כתב דאם יש מכה באותו מקו' תולין בדם מכתה משמע דמיירי שלא בשעת וסתה דאי בשעת וסתה בלא"ה תלינן בוסתה ולא הויא רואה דם מחמת תשמיש וכן מ"ש עוד בסעיף וי"ו נאמנת אשה לומר מכה יש לי באותו מקום מיירי ג"כ כדלעיל שלא בשעת וסתה וא"כ יפה עשה רמ"א שלא כתב דעתו בלשון פלוגתא אב"י רק דאתי לפרש דעת הב"י ואחר דברי רמ"א נמשכו שאר גדולי האחרוני' בדין זה כמ"ש הש"כ שם ס"ק ך"ו והסכמת הב"ח וכ"כ בתשובת צ"צ סי' פ"ו להדיא ובתשובת פני יהושע בי"ד סי' א' וכן ביצא דם מחתיכה כתב רמ"א בסי' קפ"ח סעי' ג' בהג"ה דטהורה מיירי ג"כ שלא בשעת וסתה וכן כתב הב"ח אף שהט"ז השיג עליו בס"ק ה' וכתב דמיירי אף בשעת וסתה איברא בספרי מ"י להל' נדה השגתי עליו באורך סי' קפ"ח ס"ק ז' ועכ"פ דעת רוב פוסקי' ראשוני' ואחרוני' דבשעת וסתה אין להקל אם לא שיודעת ודאי ומרגשת שדם זה באה מן המכה עצמו וא"כ בנדון שלפנינו שהיא בודאי בחזקת רואה דם נדה שהרי ילדה ב' וג' פעמי' וכל אשה שדמי' מרובין וגם יש לה סימני וסת בגופה ע"י מקרה שאירע בגופה שראשה ואיברי' כבידין עליה כאורח שאר נשים שאז ודאי צריכה לה לחוש לדם הוסת אם לא שמרגשת ודאי שדם זה באה מן המכה ומ"ש מכ"ת תוך תשובתו בלשונו ומה שהדם אינו שותת ויורד כמדת הנשים הוא מחק הנמנע מחמת חתיכה שנפל ומפסיק הדם הזה ובזה שפתיו ברור מללו וכן הוא להדי' בש"ס דנדה דף מ"ם ע"ב אמר אביי משל דר' אלעזר למה הדבר דומה לנותן אצבעו בעין ע"ש גם זה ברור שאלו הית' האשת מבחנת ונזהרת בבדיקה להבחינה במראית הדם היתה יכולה לראות שינוי מראה בין דם וסתה לדם מכתה וכבר הארכתי קרוב לנדון זה בתשובתי ח"א סי' ס"ה מה שהשבתי לבני הרב זצ"ל שתראה האשה הדם תחלה לחכם ב' וג' פעמים ואם יאמר החכם דאינה דומה לדם וסתה יכולה היא שוב לסמוך על עצמה ודלא כתשובת צ"צ דחייש לבדדמי ע"ש ובח"ב סי' ע"ד וע"ה וע"ו כי שם הארכתי בדינים אלו יע"ש ותמצא נחת וא"כ בשעת וסתה ודאי אין לטהרה כפי הסכמת הפוסקי' ואשתומם על המראה ותמה תמה אקרא האיך עושין דבר זה במקום זה זמן זמנים הרבה שסמכו על הוראת רעות נשים שדעתן קלות ומקילו יגיד להם ואם עדיין אותן נשים בחיים ראוי היה לגלות ולפרסם קלונ' ברבים כדי שלא יקלקלו ויזידין עוד לעשות כן להורות במקום שיש להם רב ומורה ואפי' במקום שאין איש לא ישתדלו לדבר בענין הוראת אלו ואצ"ל שהשואלים פשעו והזידו וסמכו עצמן על משענת קנה הרצוץ הרעות נשים כאלה שאל אביך ויגדך זקניך ויאמר לך ולא שאל אמך וזקנות רחמנא לצלן מהאי ופוק חזי מ"ש בעל צ"צ בתשובתו סי' מ"ם וז"ל ומצד המעשה שעשו ע"פ הוראה נמי לא מקרי שוגג דחכם מורה הוראה בעינן כרב נחמן ורב שילא בדורם שכדאי המה לסמוך על הוראתם וכו' אבל זה לא שאל אלא ללמדן היודע ספר אבל לא נהירן ליה שבילי דהוראה אע"פ שהוא מוסמך מה זו סמיכה הכל יודעין שאין דינים כאלו מסורין לכל כשאר דיני איסור והיתר בשר בחלב ונט"לפ עכ"ל ושם לא קאי רק אדין אשת חמיו דרבים הם המקילין אפ"ה חשוב אותו למזיד אע"פ שנשא ע"פ הוראת איזה חכם בעיניו מכ"ש בנדון שלפנינו שלא שאל לרב וידען רק שסמכה על רעות נשים באיסור נדה שהוא בכר' אין לך מזיד גדול וצריכה היא והוא לעשות תשובה גמורה כמבואר ברוקח הל' תשובה ובשאר פוסקים והכל לפי הענין כח איש והאשה ומהותם אך ורק שראיתי שמכ"ת רוצה להפך בזכותם ובהא נחית וסליק באשר שילדה תוך הזמן זה ג' ילדים ולמיחש מיהו בעי שלא להוציא לעז על בית ישראל לעשות ח"ו פסולין וכמ"ש בתשובת צ"צ לענין גירושין באשת חמיו ובאמת אני תמה למה הבי' ממרחק לחמו בנדון דאשת חמיו שאין לו דמיון לנדון זה מכמה טעמים דהתם לסדר גט ברבים ולכופהו על הגט הוא פרסום גדול ויש חשש לעז ממזרות שיאמר שיש פסול בנשואין כיון שכופין לגרש בזה חששו חכמי' ביותר וכדאי' ביבמות פ' כיצד גבי אם עבר ונשא היה נטען כמבואר בא"ע סי' צ"א אבל כאן שהיא נשואה יושבת תחת בעלה וליכא שום חשש ממזרות כלל כי הולד מנדה הוא רק פגום בעלמא והוא ולד כשר אף גם יכולין לעשות תשובה בהצנע לכת ועוד יש לחלק דהתם באשת חמיו אין אסור רק משום מראית עין לדעת הרבה פוסקים מותרת לגמרי רק שאנו מחמירין מש"ה מקילין משום חשש ממזרות על בניה משא"כ בנדון שלפנינו הוא להיפך דלדעת רוב פוסקים היא נדה גמורה ולית כאן חשש ממזרות למה יעכבו תשובתו והדבר מוכרע ממקומו בהל' נדה גופא בסי' קצ"ח בענין חציצה אם האשה שכחה ליטול צפרניה אם שמשה עם בעלה כתב בתשובת מהר"מ מלובלין כיון שהיא חומרא בעלמא אין לטבול שני' כדי שלא יוציא לעז על בניה וכ"כ שם הט"ז ס"ק כ' והש"כ ס"ק כ"א הרי להדי' מבואר מכלל דבריהם היכא דמדינא אסור משום נדה גמורה אין להקל בתשובת' כלל וכל הפוסקים ראשוני' ואחרונים לא הזכירו כלל שיש להקל בתשובתם מפני פגם הבנים ויכולין לעשות בצינעא ואף גם הנשים המורת רוח ראוי להכריז עליה' ויכולין לעשות בדרך נסתר להודיע שיש איזה נשים המורים הוראת בדיני נדה גורמים כמה רעות חוטאים ומחטיאים וגורמים עי"ז כמה אסורים שלא יזידין עוד לעשו' כן בעונש גדול וב"ד וכל ישראל נקיים הק' יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |