שאילתות דרב אחאי/צז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאילתות דרב אחאי צז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל למינסב עריות דכתיבן באורייתא ושניות לעריות דאוריתא מנלן אמר (א) רב הונא דאמר קרא כי כל אשר יעשה מכל התועבות האל האל קשות מכלל דאיכא רכות ומאי נינהו שניות ומאי משמע דהאי אל לשון קשה הוא דכתי' ואת אילי הארץ לקח לימא פליגא אדר' לוי דאמר ר' לוי קשה עונשן של מידות יותר משל עריות שזה נאמר בהן אל וזה נאמר בהן אלה אל קשה ואלה קשה מאל וגבי עריות נמי הא כתיב אלה ההוא למעוטי מידות מכרת אלא מאי חומרייהו הני איפשר בתשובה הני לא אפשר בתשובה ר' אושעיא אמר מהכא פרעהו אל תעבר בו שטה מעליו ועבור אמר רב אשי משל דר' אושעיא למה הדבר דומה לאדם שהוא משמר את הפרדס משמרו מבחוץ הכל משתמר משטרו מבפנים שלפניו משתמר מיכן ומיכן אינו משתמר והא דרב אשי בריתא היא התם שלפניו מיהת משתמר הכא אי לאו שניות קא פגע בעריות ואינו משתמר כלל רב יהודה אמר מהכא איזן וחקר תיקן משלים הרבה מאי איזן אמר עולא ואיתימא ר' אלעזר בתחלה היתה תורה דומה לכפיפה שאין לה אזנים עד שבא שלמה ותיקן לה אזני' רב כהנא אמר מהכא ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי א"ל אביי לרב יוסף אי הכי דאורייתא נינהו דאורייתא הם ופירשינהו רבנן אי הכי כל התורה כולה רבנן פירשוה אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא תנו רבנן מה הן שניות אם אמו ואם אביו ואשת אבי אביו ואשת אבי אמו ואשת אחי האב מן האם ואשת אחי האם מן האב וכלת בנו וכלת בתו מותר אדם באשת חמיו ובאשת חורגו ואסור בבת חורגו וחורגו מותר באשתו ובבתו ואשת חורגו אומרת אני מותרת לך ובתי אסורה לך בת חורגו דאורייתא היא דכתיב את בת בנה בדין הוא דלא איבעי ליה למיתנא בת חורגו ואיידי דקא בעי למיתנא סיפא אשת חורגו אומרת אני מותרת לך ובתי אסורה לך דאף על גב דבתה מדאורייתא אסירה בדידה לא גזרו רבנן משום הכי תנא רישא בת חורגו וליתני נמי אשת חמיו אומרת אני מותרת לך ובתי אסורה לך הא פסיקא ליה (ב) והא לא פסיקא ליה זימנין דמתה אשתו ושרייא ליה אפילו בתה אמר רב ארבע נשים יש להן הפסק ונקיט רב לידיה תלת אשת אחי האב מן האם ואשת אחי האם מן האב וכלתו וזעירי מוסיף אף אשת אבי אמו אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך דעילאי דרב ורב מאי טעמא לא קא חשיב להא משום דמיחלפא ליה באשת אבי אביו והנך כיון דלא נפיש קורבייהו אידלי לי' להאי ולא מיחלף כלתו דאורייתא היא דכתיב ערות כלתך לא תגלה אימא כלת בנו כלת בנו יש לה הפסק והא תניא כלתו ערוה כלת בנו שנייה וכן אתה אומר בבנו ובבן בנו עד סוף כל הדורות אימא כלת בתו אמר רב חסדא הא מילתא שמעית מן גברא רבה ומנו רבי אמי לא אסרו כלה אלא מפני כלה ולא הוה ידענא מאי היא ואמרו לי כלדאי מלפנא הוית ואמינא אי גברא רבה הוינא איסברה מדידי ואי מקרי דרדקי הוינא אישיילה מדרבנן דאתו ועיילי לבי כנישתא השתא סברתה מדעתי לא אסרו כלת בתו אלא מפני כלת בנו וכיון דמשום כלת בנו היא כלת בתו מיחלפא טפי לא מיחלפא (ג) אמר ליה אביי לרבא רב אסברא לי כלת בתו אמאי מחלפא בכלת בנו על שמא דבי חמוה דברתיה הוא דמיקריא כגון מאי כגון כלתיה דבי בר ציתאי איבעיא להו אשת אחי האם מן האם מאי התם הוא דאיכא צד אב הוא דמיחלפא אבל הכא דליכא צד אב לא מיחלפא או דילמא לא שנא (ד) תא שמע דקתני אשת אחי האם מן האב אבל לא מן האם דילמא איידי דתנא אשת אחי האב מן האם תנא נמי אשת אחי האם מן האב אמר רב ספרא היא גופה גזירה ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה אמר רבא וכולהו לאו גזירה לגזירה נינהו ומסלקינן כולהי דבי אבא קשישא קרן להי (ה) והא נמי דבי אבא קשישא קרן להי תא שמע דכי אתא רב יהודה בר שילא אמר אמרי במערבא כל שבנקבה ערוה בזכר גזרו על אשתו משום שנייה (ו) ולאו כללא הוא אלא הא ניהו ותו לא מאי שנא הא משום דעיקר קורביה משום שאר הוא לאפוקי חמותו ובת חמותו ובתי חורגו דעיקר קורביהו על ידי קידושין הוא:

ברם צריך למימר אשת אחי אבי האב מן האם הא קא אמרינן דשריא דאמר רב ארבע נשים יש להן הפסק אשת אחי אבי האב מן האב ואחות אבי האב מאי כיון דלמטה ערוה למעלה נמי גזרו רבנן משום שנייה מידי דהוה אאם אמו ואם אביו או דילמא הא כיון דלא נפיש קורבא איתפליגא ולא גזרו בה רבנן. תא שמע מה הן שניות ולא קא חשיב לה שייורי שיירה מאי שייר דהא שייר שייר שניות דרבי חייא דתני רבי חייא שלישי שבבנו ושבבתו שבבן אשתו ושבבת אשתו שנייה רביעי שבחמיו ושבחמותו שנייה ת"ש דאמימר שרא באשת אחי אבי אביו מן האב ואחות אבי אביו מן האב אלמא איתפליגא להי אמר ליה רב הילל לרב אשי לדידי חזיין לי שניות דהוון כתיבין בי מר בריה דרבינא וכתיבין שיתסרי שניות לאיסורא מאי לאו תמני דמתניתין ושית דרבי חייא דתני רבי חייא שלישי שבבנו ושבבתו שבבן אשתו ושבבת אשתו שנייה רביעי שבחמיו ושבחמותו שנייה והני תרתי הא שיתסרי ולטעמיך שיבסרי הוויין ההא איכא אשת אחי האם מן האם דפשיטנא לאיסורא הא לא קשיא הנך תרתי דדמיין להדדי חדא היא מכל מקום שיתסרי לדידי חזיין דכתיבן לאיסורה אמר ליה אי הוה כתיבין להתירא מי סמכת עילויהו מי חתים עילויהו מר בריה דרבינא השתא נמי דכתיבן לאיסורה לאו מר בריה דרבינא חתים עלויהו (ז) וכן הילכתא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף