רש"ש על המשנה/עדיות/ד

רש"ש על המשנה ‏ עדיות ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

בהמה שנולדה ביו"ט מותרת. התוי"ט העתיק כאן לשון הרא"ש ולא שייך טעמא דהכנה כו' משמע דהבין בו דבא לתת טעם מדוע לא תאסר בו ביום משום הכנה וז"א דגם ביצה אינה אסורה אלא משום דמאתמול גמרה לה וגזירה משום יו"ט אחר השבת אבל משום לידתה ביו"ט אין חשש דיו"ט מכין לעצמו והרא"ש דינא אשמעינן דאף ביו"ט ושבת הסמוכים זל"ז דקי"ל דביצה הנולדה בזה אסורה בזה משום הכנה כדאיתא שם (ד) ותד"ה אלא מ"מ בעגל מותר וכ"מ בטור בסי' תצ"ח ובמ"א שם סקי"א אכן הרב"י שם הבינו ג"כ כהתוי"ט ומש"כ דולד הוא טוב לאכילה כו' כמו אחר הלידה עי' מה שהעירותי ע"ז שם מזבחים:

ה

בש"א יש לו פרט כו'. ופי' הראב"ד והא נמי חומרא לב"ה כו' ועתו"ח שהקשה עליו בזה וי"ל קושיותיו ע"פ מש"כ התוי"ט לקמן מ"ז בשם התוס' ול"נ דלא תני זה אלא מפני שהוא נמשך מפלוגתתם הראשונה וכה"ג לקמן (מ"ח) חלצו ב"ש פוסלין כו':

י

במשנה סדין בציצית כו'. עתוי"ט מה שהביא בשם הכ"מ לתרץ קושיית התוס' ול"נ דכוונתם להקשות דהרי הא דעשה דוחה ל"ת ילפינן מכלאים בציצית וא"כ נילף מינה אפי' היכא דאפשר לקיים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף