רש"ש/עירובין/ד/ב
[1]בא"ד. בהג"ה (ע"ב) פשיטא כיון דשתה יין כו' ומה צריך קרא. בעניי לא הבינותי דודאי מסברא הוה אמינא דאינו חייב אלא אם שתה כזית. וכי משערינן במה שיפיל זית מן יין הלא אין בו כדי זית שהרי נשאר ממנו בגודש. גם ראשית דברי המהרש"א (ד. בד"ה וי"ל דנ"מ כו') אינם מובנים וכנראה שיצא הפי' הפשוט בדברי התוספות ואולי ט"ס נפל בדבריו:
גמרא. וכמה הן אמה על אמה כו'. והן מרובעות כדמוכח לקמן (יד ב). וקשה לי מדוע לא סגי בעגולות ויהיה רק למ"ד סאין:
שם. ולרבי מאיר כו' מאי איכא למימר. קשה לי דגם לרבי מאיר אינו מוכח מארון דהא חזינן לרבי יהודה דאף־על־גב דבאמת אין מחיצה בפחות מעשרה אפילו הכי כתיב ודברתי אתך מעל הכפורת שאין גובהו רק ח' ומחצה[2]:
רש"י ד"ה רוב שיעוריה. ובשר המת להאהיל. יותר הוה ליה למימר לטמא סתם, כי פחות מכזית אין בו שום טומאה אף למגע ולמשא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |