רש"ש/כתובות/כט/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א פני יהושע הפלאה חתם סופר רש"ש שיח השדה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
רש"י ד"ה שיש להן קנס. אם אנסה כו'. נראה דדוקא נקיט אנסה עי' תד"ה ועל אשת אחיו ועי' לקמן (לה ב) תד"ה לא קנס:
תד"ה הבא על הנתינה. וא"נ לר"ת כו' למ"ד ראויה לקיימה כו' דהא בקראי פליגי. מזה אין ראיה כ"כ דא"ל דמ"מ לדידן נ"מ שהרי אסור לקיימה מדרבנן מיהא וא"ר לקיימה קרינן בה עמש"כ לקמן (לד) ע"ד מהרש"ל. וה"ל להביא גם הא דפריך שם ולר"ע כו' ולר' ישבב כו' מ"ב. הל"ל נתינה א"ב. או הא דלקמן (ריש דף לו) דמוכח שם דאפי' לר"ש ב"מ שניות יש להן קנס. ועי' לקמן (ל) תד"ה איכא בינייהו:
בא"ד ובפ' יש מותרות כו' הא נמי דאורייתא. ה"ל לאתויי נמי הא דלעיל (יד ב) מ"ש הנך דאורייתא דקאי גם על נתינות ע"ש:
בא"ד וכן בפרק האומר תנן כ"מ שיש קדושין כו'. ר"ל ובנכריותה הלא אין קדושין:
בא"ד ועוד לפי' הקונטרס כיון דעבדות ממש גזר כו' אמאי יש לה קנס כו'. לכאורה י"ל משום שלא יהא חוטא נשכר כדאביי לעיל (יא). ואפי' רבא יודה הכא כיון דמדינא יש להן קנס לפמש"כ שם התוס':
בא"ד ואע"ג דקי"ל דהפקר ב"ד הפקר. מש"כ המהרש"א דלפרש"י ל"ק זה דבאיסורא לא שייך הפקר ב"ד הפקר. לא מחוור דכיון דהאיסור הוא מחמת שעבוד העבדות. וב"ד יכולין להפקיע השעבוד. יהיה האיסור ממילא בטל כדלעיל (ג) בתד"ה תינח ע"ש:
תד"ה ועל הכותית. דהא בתו אמר בגמרא דלא אתיא כוותיה. היינו לרבה לקמן דאמר דלר"מ בקנס אע"ג דמיקטל משלם וכדאיתא לקמן (לה ב):
בא"ד דליתני מחזיר גרושתו משנשאת ונבעלה של"כ. עי' מהרש"א. ולכאורה תמוה דהא דרשינן בקדושין (ט ב) בעולת בעל דבעל עושה אותה בעולה של"כ כו'. וכ"ע א"ל הך דרשה כדאיתא שם בסוגיא וא"כ שוב אין לה קנס. ונ"ל דכוונתם דנבעלה תחת בעלה השני מאחר של"כ. דאפי' לריב"כ אסורה לראשון דלישנא דהוטמאה משמעו יותר ע"י זנות עי' יבמות שם (יא ב) תד"ה לרבות. ולדידיה פי שנים במובנה דהיינו ע"י בעל השני או ע"י זנות. ומש"כ התוס' משנשאת ל"ד דה"ה משנתארסה. אח"ז מצאתי להנו"ב מ"ת חלק א"ע סי' קנ"ח שנשאל ע"ד תוס' הללו. והוא הגיה בדבריהם א"נ נבעלה של"כ ע"ש ועי' ת"י לקמן בסוף הדף. ולהגהתו כתב ג"כ דמשנשאת ל"ד כמש"כ:
בא"ד מ"מ לר"ע דאמר אין קדושין תופסין כו'. לכאורה[1] אף לרבנן איצטריך משום דלא קרינן בה אשה הראויה לו:
בא"ד ועוד ה"מ למיתני כו'. ועבד הבא על הכותית כו'. לכאורה ה"נ להגיה על בת ישראל. ור"ל דה"ל למיתני דעבד הבא על בת ישראל יש לה קנס אף דאין לו בה קדושין דמה"ט הוה הולד ממזר. אבל יותר נ"ל דמקומו לעיל במקום שנדפס עה"ג כדברים האלה. ור"ל שם דאע"ג דגם עבד נטמע בהן וא"כ אין לה חזקת אבהתא. לזה כתבו דעבד כו' הולד ממזר וא"כ יש לה קנס ועי' דבריהם בב"ק:
תד"ה והבא. חילקן כו'. אבל ק"ל מדוע הפסיק בבא על הגיורת כו' בין חייבי לאוין לח"כ שהם מסוג אחד. ונראה לי דבבא דרישא אשמע לן תרתי. חדא דאף דלא קרינן בהו ולו תהיה לאשה מכל מקום יש להן קנס. שנית דאף שהן פסולות ל"ח בהו שמא נבעלו מקודם. ולהכי סמיך להו בבא דגיורת כו' משום דבהו חיישינן שמא נבעלו מקודם:
תד"ה ועל אשת אחיו. ולא יבמה היא לו כו'. בתו"ח מקשה דלוקמה באחיו מן האם ע"ש. וכבר קדמו בזה הרי"ף. ולי י"ל משום דדומיא דאשת אחי אביו תני דהוה דוקא מן האב כדאיתא ביבמות (נד ב):
בא"ד מפותה אין לה קנס כדאמרינן בגמרא. נראה דכוונו על הא דלקמן (ריש דף לב) וכ"ה בדבריהם בפ' בן סו"מ:
בא"ד אכתי תיקשי ליה סיפא כו'. כצ"ל:
- ↑ עי' קובץ שיעורים (אות פג) מה שכתב ליישב.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |