רש"י/מנחות/לב/א

רש"י מנחות לב א

אמרתי לו רבי מה טעם. אתה עושה אותם פתוחות והלא בתורה סתומות הן אותו ריוח שלאחר ובשעריך הוא סתום (שמאל של שיטה) והריוח באמצע השיטה:

אמר לי הואיל ובתורה אינן סמוכות. הנך שתי פרשיות שזו כתובה בואתחנן וזו כתובה בוהיה עקב לפיכך אנו עושין פתוחות:

מאי לאו אפתוחות. קאמר רב זה דהלכה כר"ש:

אטבא דסיפרי. גלועי"ן עץ סדוק הנושק דפי קונטרס שלא יכפלו:

אית ליה מנהגא. כדמפרש אם יבא אליהו כו':

מנעל לכתחילה. למ"ד אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעל שומעין לו קסבר מנעל השתא לכתחילה לא עד שיבא אליהו ויורה כו'. למ"ד אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין במנעל שומעין לו מכלל עד שיבא אליהו ויאמר לא תחלצו במנעל חולצין כו':

תפילין קדושתן חמורה ממזוזה שיש בהן ד' פרשיות:

הכא סתומות. בס"ת והכא פתוחות במזוזה אלא ש"מ במזוזה נמי סתומות הן:

ודילמא להשלים. דילמא הא דדייקינן הא מורידין עושין שאם חסרה מתפילין מזוזה:

קלף כותבין עליו במקום בשר כו'. אלמא תפילין אי אפשר לעשות מזוזה דהא על הקלף נכתבו:

ומשני למצוה. מצות תפילין על הקלף ומזוזה אדוכסוסטוס אבל אם שינה אין בכך כלום הילכך אם מורידין עושין:

והתניא שינה פסול. ומשני בתפילין קמיירי דאם כתבן אדוכסוסטוס פסול אבל מזוזה אקלף שפיר דמי:

והא

שולי הגליון

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף