רש"י/גיטין/מ/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רמב"ן רשב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א פני יהושע חתם סופר רש"ש תפארת יעקב אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
יצא לחירות. דאי לאו דשחרריה לא הוה שביק ליה למנסב בת חורין:
כל כך יש בידך. משמיה דרבי ואני שונה וחכ"א אינה מקודשת:
שטר איסורין. הרי את מקודשת לי וקדשה בו:
דרבה בר רב שילא. לקמן:
השיאו אשה. דאי לאו דשחרריה לא הוה מיעבד איסורא על ידו:
ואיהו עביד איסורא. שנושא את שפחתו:
צאי בו והתקדשי בו. כלומר אי דאמר התקדשי בו גרידא ודאי שחררה מעיקרא אבל השתא דאמר לה צאי בו והתקדשי בו וזה יהיה לך שטר שחרור ושטר ארוסין גלי מילתיה דלא שחררה אלא בהאי:
ר"מ סבר יש בלשון. הרי את מקודשת לי לשון שחרור וה"ק הוי ראויה להתקדש לי בו והתקדשי בו:
שהניח תפילין בפני רבו. אין דרך עבד להניח תפילין דמ"ע שהזמן גרמא היא דלילה לאו זמן תפילין הוא:
אפוטרופוס. על נכסיו דאי לאו דשחרריה לא הוה חשיב ליה:
שהניח תפילין בפני רבו. אין דרך עבד להניח תפילין דמ"ע שהזמן גרמא היא דלילה לאו זמן תפילין הוא:
הרי זה לא יצא לחירות. גרסינן:
אמרו לפניו. לפני ר' יוחנן:
אי אתה מודה. דאל ישתעבדו אינו לשון שחרור ולא לשון הפקר אלא לא יטריחוה בעבודתה אבל וולדות היוצאין ממנה מעכשיו עבדים הם ואמאי כופין לשחררה ויפסידו ולדות מכאן ולהבא שלא צוה אביהם כן:
ה"ג כי אתא רב שמואל כו'. ולא גרסי' אלא ופליג אדרב דימי ואמר לא כך אמר רבי יוחנן אלא כך אמר:
ועושין לה קורת רוח. ואם אין רוחה נתקררה בלא שחרור ישחררוה:
אין לו תקנה. ואפי' בשטר:
לא מורית. שאין ירושה אלא בדבר שיש בו ממון:
והא כי אתא רב דימי כו'. וכיון דאמר אל ישתעבדו בה פקע ליה ממונא מינה וקאמר יורשין כותבין לה. גט שחרור:
טעותא היא. כדאמרן לעיל דהוא לא צוה לשחררה:
ופרכינן מאי טעותא. דרב דימי דלא אמר האב בלשון שחרור:
הא אמר. הרי את בת חורין לא הוו קפדי רבי אמי ורבי אסי עלה:
כרב שמואל בר יהודה סבירא לי. דאמר לא א"ר יוחנן כן ולא אמרו לו רבי אמי ורבי אסי כן וכיון דקאמר יעשה לה קורת רוח לא מנע כח היורשין ממנה אלא בהן תלה:
דיסקרתא. קריה:
דעבדי. עבדים של ישראל היו ומכרום לעובד כוכבים ותנן (לקמן גיטין דף מג:) המוכר עבדו לעובד כוכבים יצא לחירות:
כלו מרוותא בתראי. כלו אדוניהם האחרונים עובדי כוכבים:
אתו. העבדים:
לקמיה דרבינא. להתירן בבנות ישראל:
אהדרו אבני מרוותייכו קמאי. חזרו על בני אדוניכם הראשונים ובקשו מהם לכתוב לכם גט חירות:
אין לו תקנה. דאיסורא לבניו לא מורית והא נמי כי זבניה פקע כספיה מיניה ואיסורא הוא דהוה ליה גביה ואיסורא לאו ירושה היא להורישה לבניו:
כרב דימי סבירא לי. דאמר אל ישתעבדו בה ופקע להו ממונא מינה וקאמר כותבים לה גט שחרור:
הא אמרה בלשון שחרור. כגון הרי את בת חורין:
ה"נ. דלא טעותא היא וכופין דירושה היא להורישה לבניו:
ומפסדי ליה מינאי. כדאמרינן במתני' כופין את רבו ועושה אותו בן חורין:
אקנייה לבנו קטן. שאין ראוי לכופו בבית דין:
מוקמינן אפוטרופוס. לינוקא לברור לו דמים יפין כמה שהוא נישום בשוק שהרי צריך העבד לכתוב שטר על חצי דמיו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |