רש"י/ברכות/כו/א
אקמטרא. ארגז של ספרים ובמגילה (ד' כו:) קמטרי דספרי וכן תרגם יונתן ובגנזי ברומים (יחזקאל כז) אלמין דזהירין מחתין בקמטרין וכן לאשר על המלתחה (מלכים ב י) לדעל קמטרא:
ככלי בתוך כלי דמי. דהא גלימא לאו כליין הוא:
מחיצה עשרה. ואם לאו לא ישמש:
לדוכתיה. במקום מטתו:
לאו אדעתאי. לא נתתי לבי:
כנגד בית הכסא. ברחוק ארבע אמות:
דלית בה צואה. שפינו אותה:
בית המרחץ. אסור להרהר בו:
דלית בה צואה. שפינו אותה:
דפרסאי. בחפירה היו ופיהם ברחוק מן הגומא והוא בשיפוע והרעי מתגלגל ונופל לגומא:
מתני' זב שראה קרי. אע"פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ"ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה אם באה להתפלל י"ח:
שפלטה שכבת זרע. הרי היא כבעל קרי כדאשכחן בסיני שלשת ימים אל תגשו אל אשה (שמות יט) לפי ששכבת זרע מטמא בפליטתו כל שלשה ולאחר מכאן כבר הסריח בגופה ואין ראוי עוד להזריע להיות עוד ולד נוצר הימנה וה"פ נדה שפלטה עתה התשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה:
ורבי יהודה פוטר. קא סלקא דעתך השתא הואיל וטומאת זיבה קודמת והרי הוא טמא טומאה חמורה ואינו אוסרתו בדברי תורה כדאמרינן בפרקין הזבים והמצורעים מותרים תו לא אתיא טומאת קרי דקילא ואסרה ליה:
גמ' לאו בר טבילה הוא. לדברי תורה ואע"פ שטומאתו חמורה ותו לא אתי קרי ומצריך ליה:
תפלת השחר: עד הערב. עד חשכה:
עד פלג המנחה. בגמרא מפרש לה:
אין לה קבע. כל הלילה זמנה ובגמרא מפרש מאי לשון אין לה קבע:
גמ' מצותה. של קריאת שמע:
לותיקין. המקדימין למצות ומחזרים לעשות דבר בזמנו ומצותו מקדימים[1] לאחר הנץ החמה להתפלל וכי תנן במתני' למאחרים שלא יאחר יותר מחצות שמשם ואילך עבר הזמן:
וכולי עלמא. שאר המתפללין המאחרין עד חצות יכולין לאחר ותו לא:
במנחה. היינו אחר חצות:
אם תימצי לומר. כלומר אם תשיבני בשאלתי ממה שאמרנו טעה ולא התפלל ערבית וכו':
וכיון דעבר יומו בטל קרבנו. ואינו מקריבו ביום אחר אם זמנו קבוע כגון מוספים של כל יום ויום:
- ↑ מקדימין להתפלל לאחר הנץ החמה וכי תנן (הגהות הב"ח).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |