רש"י/ביצה/יד/ב

רש"י ביצה יד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבא אמר. לעולם מה טעם קאמר ובקטנה נמי קאי וקאמר אין כותשין כלל ודרמינן עלה אבל כותשין כו':

הא לן. דלית לן עבדי דמזלזלי:

הא להו. דאית להו עבדי דמזלזלי ועושין בגדולה ואומרים בקטנה עשינו:

קליף צהריה. צוהר מראיתו היה קלוף ולבן:

מתני' מדיח. במים:

ושולה. מפרש בגמרא שולה הפסולת שצף למעלה כמו משישלה בחביות (ע"ז דף נו.) דהיינו נמי שנוטל חרצנים הצפים ע"פ החביות:

בד"א. דשרו ב"ה ליטול פסולת ממש ולהשליך:

מי איכא מאן דשרי. ואפי' לטלטלו והא בטילי ליה מיעוטא לגבי רובא והוה ליה ככוליה פסולת ולא חזי:

דנפיש בטרחא. שישנו דק והכי קאמר בד"א בזמן שטורח האוכל מרובה על של פסולת הוא דקא אמרי ב"ה נוטל פסולת דמעוטי בטרחא עדיף אבל אם טורח הפסולת מרובה על של האוכל דברי הכל כו':

ומציפין עליו מים. ונותנים בו מים עד שצפים על האוכל

איפכא. אוכל למעלה ופסולת למטה:

עפרא. למטה מן האוכל:

גילי. קש למעלה מן האוכל:

אין משלחין. דורון איש לרעהו:

אלא מנות. דבר המוכן ואינו עשוי להניחו למחר כגון חתיכות בשר חתוכות לפני האורחים וכן דגים:

אבל לא את התבואה. שאינה ראויה היום שאין טוחנים ביום טוב שהיה לו לטחון מאתמול ולא תפיג טעמה:

ורבי שמעון מתיר בתבואה. שמא יבשלם בקדרה ויכתשם במכתשת קטנה:

שלא יעשנו בשורה. לא ישלח הדורון ע"י אנשים הרבה דאוושא מלתא ונראים כמוליכים למכור בשוק:

תלתא גברי. שלוחים עם תלתא מיני:

מאי. מי אזלינן בתר כל מין ומין ושרי כי היכא דיכול לשלוח איש אחד עם כל מין זה בלא זה השתא נמי שרי או דלמא השתא מיהא אוושא מלתא:

לודיות. מאכל חטין:

רסיסין. מאכל העשוי מן העדשים:

משלחין כלים. בגדים:

והן לצורך המועד. ובגמרא מפרש למאי חזו:

אבל לא סנדל. של עץ מצופה עור ומסמרות קבועין בו שגזרו חכמים עליו שלא לנעלו בשבת וביום טוב משום מעשה שהיה שנהרגו הרוגים בשבת על ידו במסכת שבת (דף ס.):

ולא מנעל שאינו תפור. דלא חזי למידי:

אף לא מנעל לבן. שלא היה דרכו לנעלו:

שצריך אומן. להשחירו:

שנאותין. מתקשטין:

למימך. לכפול:

שמא תכרך לו נימא. ויש נימים גדולין וגסים כגון של דלופקרין שקורין קו"ט ומחממת במקומה ועובר משום לא תלבש שעטנז א"נ נימא בעלמא כיון דעיקר הבגד מהנהו ומחממו מלמטה הויא לה הא לבישה דאית בה הנאה:

דמפסיק מידי. שנותן בגד אחר ביניהם:

אסור לישן עליהם. מדרבנן:

בוילון. שראוי לפרסו כנגד הפתח:

מפני מה אמרו וילון טמא. מקבל טומא' ולא עשאוהו כא' ממחיצו' הבית שאינן מקבלות טומאה:

מפני שהשמש מתחמם כנגדו. מתעטף בשוליו לפיכך יש תורת כלי עליו וכיון דמתחממים כנגדו אסור לעשותו כלאים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף