רידב"ז/סוטה/ז/א

רידב"ז סוטה ז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שבעות הפקדון משביעין אותו בלשונו השביען שלא בלשונן ואמרו אמן פטורין כהדא דתני שבועת הדיינין כתנאי שבלבנו לא כתנאון שבלבכם פי' ואי ס"ד דמשביעין אותו אף בלשון שאינו מבין משום דהנשבע מן הדין השבועה היא ע"ד המשביע אותו אעפ"י שאינו יודע מה דקאמר א"כ למה צריך להתנות עמו דעל תנאי שבלבנו ואי לא הי' מתנה עמו היה מועיל מה שהתנה בלבו ובדעת עצמו ז"א דהא נשבע בכל לשון אע"פ שאינו בלשונו ואף בלשון שאינו מבין א"כ ע"כ דס"ל דהנשבע חלה השבועה מן הדין ע"ד המשביעו א"כ למה צריך להתנות עמו הא מן הדין חלה השבועה ע"ד המשביעו אלא ע"כ השביען שלא בלשונן ואמרו אמן הרי אלו פטורין דע"כ לא חלה השבועה ע"ד המשביעו וע"כ צריך להתנות עמו דאל"כ למה צריך להתנות עמו דהא בלא"ה השבועה היא ע"ד חבירו ע"ז א"ר יודן חזקה שעל תנאי בלבנו הוא משביעו פי' דמן הדין הוא נשבע על תנאי שבלבנו ולמה הוא מתנה עמו מפני ההדיוטות שלא יאמרו יש תנאי בשבועה פי' דמן הדין חלה השבועה ע"ת שבלבנו ולא מהני תנאי שבלבו ולמה הוא מתנה עמו מפני ההדיוטים שאינן יודעין דלא מהני תנאי שבלבם וסוברין שמהני תנאי שבלבם ויעברו על השבועה ע"כ מתנה עמו אבל באמת מן הדין לא מהני תנאי שבלבו אלא בתר המשביעו תני ר"ח קומי דר"מ והא כתיב את אשר ישנו פה וגו' מה את ש"מ פי' דר"מ פריך מר"ח מה את ש"מ א"ל ר"ח מה הדורות הבאים אין בלבם תנאי כלומר כך אנחנו אין בלבנו תנאי אלמא לאו מפני ההדיוטות הוא צריך להתנות אלא ע"פ דין גמור אלמא דמועיל תנאי שבלב ולא הוי ע"פ הדין ע"ד המשביעו ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף