רידב"ז/מועד קטן/ב/א

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
עמודי ירושלים




רידב"ז TriangleArrow-Left.png מועד קטן TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אנן תנינן מי שהפך את זיתיו תני ר"ח מי שהיה זיתיו הפוכין ושנויין פי' דר"ח תני על המתניתן ומפרש להמתניתן בשהפך ושנה ולא דתני ברייתא אחריתי מי שהפך זיתיו ושנוין וכו' טוען קורה ראשונה כו' דברי ר' יהודא ר' יוסי אומר זולף וגומר כדרכו ז"א אלא דתני ר"ח רק פי' המתניתן הא דתנינן במתניתן מי שהפך את זיתיו פי' שהי' זיתיו הפוכין ושנויין וכן מצינו כמה פעמים דתני ר"ח על המתניתן ולא ברייתא באנפי נפשה ודוגמא במס' נדה דף כ"ז ע"ב תני ר"ח עלה פי' דתני על המתניתן וה"נ ה"פ דתני ר"ת עלה דמתניתן ומפרש מתניתן צריכה לר"ח ודר"ח צריכה למתניתן פי' דצריכה לפי דתנינן סתם במתניתן וצריכה לפי הפי' דתני ר"ח עלה דהמתניתן דאי תנא במתניתן ולא ר"ח הייתי אומר לא אמרן אלא שהפכן פ"א אבל אם הפכן ושנויין דברי הכל מותר דאפילו לר"י לאו משום דכיון דהפכן ב' פעמים איכא למיחש שמא יתעפשו כפי' הפ"מ ז"ל את זה לא הבנתי דהא בטעינת קורה שוב לא יתעפש ועוד הא כשהפכן לא יתעפשו יותר משלא הפכן כדפי' הה"מ ז"ל כמובא לקמן אלא ה"פ דהא"מ דאימתי מתיר ר"י רק בקורה ראשונה משום דכיון דטעון קורה ראשונה יצא מהפסד מרובה ואינו רק הפסד מועט כדפי' רש"י ז"ל במתניתן דטיענת הקורה מוציאו מהפסד מרובה עיי"ש ור"י סבירא ליה דלא התירו במועד אלא הפסד מרובה ולא הפסד מועט כדאיתא לקמן והא"מ דאימתי מוציאו טעינת קורה ראשונה מהפסד מרובה הנ"מ כשהפכן רק פ"א ולא הי' נגמרין כ"כ לתתן אותן על בית הבד:

להוציא לסחוט המשקין מהן אבל כשהפכן ב' פעמים ונגמרין לתת אותן על בית הבד לעצרן לסחוט המשקין ע"כ אם לא יוציא לגמרי המשקין מהם יופסדו בהפסד מרובה ואז אפילו לר"י מותר לגמור כדרכו סחיטת המשקין ע"ז קמ"ל ר"ח דאפילו כשהפכן ב' פעמים ונגמרין לתתן על בית הבד לסחוט המשקין מ"מ די לר' יהודא בטעינת הקורה הראשונה ואילו תנא ר"ת ולא תנינן במתניתן סתמא הא"מ דאימתי מתיר ר' יוסי לסחוט הכל דווקא כשהפכן ב' פעמים ונגמרין לסחוט מהן המשקין ואם לא יסחוט הכל יהיה הפסד מרובה אבל כשהפכן פ"א אף לר' יוסי די בטעינת קורה ראשונה ע"ז קמ"ל סתמא דמתניתן דלר' יוסי מותר לגמור אפילו כשהפך רק פעם אחא א"ר פינחס בי רבי זכי' מתניתן בטיטנוס מה דתני ר"ח בגרגרין פי' טיטינוס בפ"א הרי הוא כגרגרים ב' פעמים רבנן דקיסרין אמרין מתניתין כר"י ומה דתני ר"ח כר' יוסי ר"י אומר יאבד דבר מועט ואל יאבד דבר מרובה ר' יוסי אומר אל יאבד דבר כל עיקר יתבאר עפ"י הה"מ ז"ל בה' יו"ט פ"ז דכתב דהיפך הוא רבותא דאע"ג דכבר הפכו ואינן מתעפשות כ"כ מותר לטעון קורה לר"י ולר' יוסי לגמור דאכתי דבר האבוד הוא עכ"ל ז"ל ועפ"ז יתבאר היטב הסוגיא דידן רבנן דקיסרין אמרין מתניתן כר' יהודא פי' דהפיך פ"א הוא הפסד מרובה יותר משהפך ב' פעמים דבשהיפך פ"א אינן מתעפשות כ"כ כמו בלא הפכן כלל ובשהיפכן ב' פעמים אינן מתעפשות כ"כ כמו בשהיפכן פ"א וא"כ נקט תנא דידן דווקא הפך פ"א אבל כשהפך ב' פעמים אז לר"י אף לטעון קורה ראשונה אסור דהא ר"י ס"ל דיאבד דבר מועט דלפיכך אוסר לגמור כדרכו וא"כ לפ"ז כשהפכן ב' פעמים דאז אינו אלא דבר מועט פסידתן ע"כ לא שרי לר"י אף לטעון קורה אחת וע"כ נקט התנא דידן היפך פעם אחת הוא משום ר"י אבל ר"ח תני על המתניתן דאליבא דר' יוסי מותר אפילו כשהיפך ב' פעמים דאז ההפסד מועט מ"מ מותר דהא בשטען קורה הראשונה נמי אין הפסד מרובה מ"מ ס"ל לר' יוסי דיגמור דס"ל דלא יאבד כל עיקר ע"כ תני ר"ח דאליבא דר' יוסי מותר אפילו כשהפכן ב' פעמים ולדברינו לפי הסתמא דגמ' ולבין רבנן דקיסרין נפ"מ בשהפכן ב' פעמים דלהסתמא דגמ' בשהפכן ב' פעמים אף דלא הוי הפסד כ"כ כמו בשהפכן פ"א מ"מ עדיין הוי דבר האבוד מרובה כמו בשהפכן פ"א אף דלא הוי הפסד כ"כ כמו בשלא הפכן כלל מ"מ הוי עדיין דבר אבוד מרובה כמו כן בשהפך ב' פעמים אף דלא הוי הפסד כ"כ כמו בשלא הפכן כי אם פעם אחת מ"מ הוי עדיין דבר מרובה ולרבנן דקיסרין לא הוי דבר מרובה כלל כשהפכן ב' פעמים ור"ח לא תני ב' פעמים רק אליבא דר' יוסי דלדידיה אפילו בשהפכן ב' פעמים נמי מותר ודו"ק:

רבנן דקיסרין אמרין ע"פ דברינו בקונטריס מתורץ קושית הראי"ז ז"ל על הרמב"ם ז"ל בפ"ז מה' יו"ט דמקשה מהירושלמי הזה ודו"ק:

ר"י ב"פ בשם ר"י כשם שהן חלוקין כאן כך הן חלוקין בה' אבל דתני אלו דברים כו' אמרו לו אם אינה נזרעת פשתן כו' מני אמרו לו ר' יוסי מחלפה שיטת דר' יהודא תמן. הוא אמר יאבד דבר מועט כו' פי' דבמועד מחמיר והכא מיקל שניא הוא תמן שדרכו להערים פי' דבמועד יתכוין לעשות מלאכתו במועד ויהי' כיון מלאכתו במועד ע"כ בדבר מועט מחמירינן ופריך ולפ"ז כ"ש מחלפי' שיטתו דר' יוסי כצ"ל וכן כתב הש"ק ז"ל מה אין תמן שדרכו להערים את אמר מותר כו' אר"ח מני אמרו לו חכמים שהן בשיטת ר"י במועד פי' דאמרו לו המה החכמים דס"ל בשיטת ר"י במועד הן השיבו לו אבל לא ר' יוסי וכן איתא בירושלמי במס' פסחים פ' כיצד צולין מני אמרו לו חכמים שהן בשיטת ר"י לאו בר פלוגתא דר"י אלא החכמים דס"ל בשיטתיה ומה שהק' הש"ק ז"ל על הא דקאמר כשם שהן חולקין כאן כו' הא לא דמי פלוגתי' להדדי יש כזה בירושלמי ג"כ במס' סוטה פ' אלו נאמרין כהנא אמר כשם שהן חולקין כאן כך הן חולקין בחומש הפיקודים ופי' הפ"מ ז"ל שם דאף דלא דמי ממש אבל לדוגמא נקט וה"נ דכוותי' ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף