רב פעלים/ג/יורה דעה/יז

רב פעלים ‏ ג יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה מעיר במביי יע"א. אם מותרת האשה כשהיא בנדתה לישב על העגלה בספסל אחד עם בעלה בלבד, באופן שיזהרו שלא ליגע זה בזה גם בלבושיהם כי הנה מפורש בש"ע יו"ד בדברי מור"ם סי' קצ"ה דיש אומרים שצריך להיות מפסיק ביניהם אדם אחד או תיבה אבל תרומת הדשן התיר בהולכים לאיזה צורך בלא הפסק אדם אם לא נוגעין זב"ז, ורק אם הולכים לטייל בגנות ופרדסים אסור, ומרן בב"י כתב בזה"ל וחומרא זו דישיבת ספסל שמעתי שנוהגים בה האשכנזים אבל הספרדים לא נהגו בה עכ"ל, על כן באנו לשאול אנחנו תושבי עיר במביי מה נעשה בדבר זה של העגלה כי קשה עלינו חומרא זו, כי לפי נמוס האנגליז כשהולך אדם לטייל ממקום למקום או לעשות וזית'א תרכב אשתו עמו ביחד בעגלה ואין זה מן הכבוד והנימוס שירכבו כל אחד בפ"ע, גם אין זה מן הכבוד שירכב אדם אחר עמהם להפסיק ביניהם. ואנחנו בני ספרדים ולא בני האשכנזים, כי אנחנו היינו מתושבי בג'דאד יע"א ודרנו פה עיר במביי יע"א, ויש ג"כ פה אנשים שנולדו פה במביי ואבותם היו מעיר בג'דאד יע"א, לכן יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה:

תשובה. הן אמת שכתב מרן ז"ל חומרא זו דישיבת הספסל נהגו בה האשכנזים ולא הספרדים מ"מ הנה פה עירינו בג'דאד יע"א נהגו בחומרא זו של ישיבת הספסל הארוך שקורין בערבי תכ'ת כהוא תלוש ואינו מחובר שמתנדנד בודאי בלי ספק שאין יושבת אשה נדה עם בעלה עליו ביחד אע"פ שאין נוגעין זב"ז כלל ורק אם הוא כבד הרבה ועליו מצעות עבות שאינו מתנדנד כלל יושבים איש ואשתו נדה, אבל במתנדנד נזהרים ומנהג זה הוא ברור ופשוט מקדם קדמתה. אך העגלות לא היו נמצאים בעירינו בג'דאד מקדמת דנא, וזה שנים מקרוב נתחדש פה עירינו מהלך זה של העגלות, אך לא נזדמן שיהיה עגלה מיוחדת לאיש יהודי שילך בה הוא ואשתו דוקא אלא הולכים איש ואשתו בעגלות של שכירות שיושבים בה בני אדם הרבה, על כן לא נתברר המנהג בעגלה פה עירינו מה הוא בהיכא דרוכבים בה איש ואשתו בלבד אמנם לפי דברת הסוברים דספסל ארוך ועגלה דין אחד להם א"כ יש להחמיר פה עירינו בעגלה כדין הספסל שנהגו בו איסור מכבר, ועל כן אנשי במביי שהם בני עיר בג'דאד יש להם לנהוג חומרא זו גם בעגלה. ברם יש תקנה שיעשו אנשי במביי התרה על מנהג חומרא זו בעגלה מפני שהם צריכין לכך לפ"ד השואל, ואע"ג די"ל מנהג חומרא זו משום גדר וסייג ודעת הראב"ד והרמב"ן והרשב"א ודעמייהו כל מנהג שהוא משום גדר וסייג אין לו התרה מ"מ איכא רבוותא דפליגי בזה והם התוספות והרא"ש ומרן ב"י, ודעמייהו דס"ל דיכולין להתיר להם ואע"ג דמהרשד"ם ביו"ד סי' מ' כתב בדבר שנהגו אבותיהם אין להתיר אלא שמדברי מהר"י קארו ביו"ד סי' רי"ד אינו נראה כן ולא ידעתי מנין לו וכו', הא כבר השיגו אותו פר"ח במנהגי איסור והיתר סעיף ח' ושאר אחרונים וכתבו שדברי מרן מפורשים בדברי הרא"ש ז"ל, דבכל גוונא מהני התרה, ועיין משפט צדק ח"ב דף צ"ה ע"ג ומהר"ב אנג'יל סי' וא'ו והאריכו האחרונים בכל זה הלא בספרתם. באופן דכל זה הוי פלוגתא והשתא יש לנו לומר ס"ס בנ"ד כדי לעשות להם התרה והוא ספק אם הלכה כמ"ד דין הספסל שוה עם דין העגלה, ספק כמ"ד דמחלק ביניהם ואת"ל הלכה כמ"ד שוין הם שמא הלכה כמ"ד דשרי להתיר אפילו במנהג שהוא גדר וסייג וס"ס זה הוא מתהפך:

ודרך אגב ראיתי להרב אדמת קודש ק"א ביו"ד סי' ט' שכתב בכסא מתנדנד אליבא דכ"ע אסור ע"ש, ותמהני מאד איך לא ראה כי מרן ז"ל בעצמו בבית יוסף הביא חולקים על זה וכתבו שהוא חומרא יתירה וגם מרן ז"ל בב"י סיים דחומרא של הספסל לא נהגו בה הספרדים ואיך פסיק ותני דלכ"ע אסור ופס"ד דידיה הוא היה לספרדים:

ונחזור לנ"ד שכתבנו שיעשו אנשי במביי התרה דלכאורה נראה לא יועיל זה בנ"ד דהשואל שואל ברוכבים בעגלה לטייל, ואפשר לומר דתרומת הדשן ס"ל טייל בעגלה חמיר מישיבת הספסל בביתו משום דמעורר חיבה טפי, ומרן ז"ל בכ"י לא הביא דין הטיול בעגלה שכתב הרב תה"ד ורק הביא דבריו מה שהקיל בישיבת העגלה ללכת מעיר לעיר דלפ"ד זה קיל מישיבת הספסל, ומרן ז"ל דקדק לפרש בדבריו להדיה חומרת הספסל דהא כתב וחומרא זו דישיבת הספסל שמעתי שנוהגים בה האשכנזים אבל הספרדים לא נהגו בה עכ"ל, הרי דקדק לכתוב בפירוש חומרת הספסל ודין שחידש תרומת הדשן בטיול בעגלה לא דבר בו מרן ז"ל ולא העתיקו בכ"י וא"כ אם נאמר טיול בעגלה חמיר מישיבת הספסל בביתו מה יועיל התרה הנז' כי בדין זה של טיול בעגלה לא מצינו חולק על תה"ד ומ"ש בשיורי ברכה ס"ק ט"ו ויש מי שכתב דה"ה בעגלה דהרי תה"ד פשיטה ליה בספסל והוא מסתפק בעגלה וכו' ע"ש, הנה ר"ל דה"ה בעגלה היכא שהוא יושב שם בהליכה לצורך. ומ"ש והוא מסתפק בעגלה ר"ל ספק הנז' בשאלתו שהוא הולך בעגלה מעיר לעיר ולא קאי על דין הטיול בעגלה שכתב תה"ד בסוף דבריו דרך אגב ודוק:

אמנם אחר הישוב נראה דאין לנו הכריח בדבר זה לומר דתה"ד ס"ל טיול בעגלה חמיר מישיבת הספסל בבית, דיד הדוחה נטויה לדחות ולומר דאחר דכתב תה"ד לחלק בין ישיבת העגלה לישיבת הספסל דס"ל בישיבת העגלה ליכא חיבה חזר ואמר היכא דהם מטיילים בעגלה לגנות וכרמים אסור, כלומר דהטיול בעגלה דינו כישיבת הספסל, ומה שחלקנו ואמרנו שאין חיבה בעגלה היינו כהולך בה מעיר לעיר או לאיזה צורך, אבל אם הולכים לטייל אין לחלק בה מדין הספסל כן יש להעמיס בדברי תה"ד ומאחר דטיול בעגלה הוא בדין ישיבת הספסל א"כ חזרנו לדין הנז' דמהני התרה לאנשי במביי, מיהו לפ"ז שאנחנו אומרים דהטיול בעגלה דמי לדין הספסל לכ"ע דמה שחלקו בין עגלה לספסל היינו דוקא בהולך לצרכו א"כ ליכא ס"ס הנז"ל דלא נשאר אלא רק ספק אחד, דאם מתירין מנהג שהוא לסייג או לאו:

אך עכ"ז נראה דיש לקיים דין ההתרה בנידון השאלה והוא חדא דודאי ההולך לטייל בעגלה מביתו לבית חבירו אין זה בכלל הדין של תה"ד, דהא הרב תה"ד נקיט בפירוש בהולך לטייל בגנות וכרמים וכיון דנקיט גנות וכרמים ולא נקיט לטייל בסתם משמע דהקפידה היא על טיול גנות וכרמים דוקא דס"ל בזה הטיול איכא התעוררות חיבה אבל הולך מביתו לבית חבירו אע"פ שהולכין דרך טיול ואין לו עסק וצורך לית לן בה:

ועוד יש לצדד ולומר דאפילו הולך לטייל בגנות וכרמים מצו למעבד התרה, יען כי המנהג של החומרא הזאת פה עירינו בגדא'ד לא היה אלא רק על הספסל אבל העגלות לא היו מקדמת דנא, וכיון דלא נהגו בחומרא זו בפירושא בעגלות אלא רק אנחנו מדמין דין העגלות לדין הספסל יש לומר לכ"ע מצו למעבד התרה על חומרא זו בעגלות, ובפרט כי באמת גם בטיול לגנות ופרדסים לא החליט הרב תה"ד ז"ל למנקט איסור ברור אלא כתב בזה"ל לא ברירנא להתיר, על כן נראה דיש להקל בכה"ג למעבד התרה כנז"ל ועיין להרב משפט צדק ח"ב סי' מ"ז בדף צ"ו ע"ב שכתב דלא יהא אלא ספק אחד מ"מ מותר בהתרה מאחר שאינו אלא בל יחל דרבנן נלך לקולא ככל ספק במידי דרבנן בחדא ספיקא הולכין לקולא ע"ש, ייש להאריך בענין זה דספיקא דרבנן וכעת אין לי פנאי ודי בזה שכתבנו:

הנה כי כן לענין הלכה יש להורות דאנשי במביי שהם מאנשי בגדא'ד או שאביתיהם מאנשי בגדא'ד יעשו התרה על חומרא זו של ישיבת העגלה אפילו הולכים לטייל ויתירו להם ג' אנשים שאינם מאנשי בגדא'ד ופתח וחרטה של זו היא ברור וכמפורש בשאלה דקשה עליהם חומרא זו מכמה סיבות כל זה כתבתי בנחיצה רבה כחותה על הגחלים ועלה בדעתי למצוא עוד ספק אחד בדין ההתרה הנז' ולא היה לי פנאי להאריך יותר ודי בזה שכתבנו והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.