רב פעלים/ג/יורה דעה/טז

רב פעלים ‏ ג יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. אשה היה לה מכה בדד שלה ונעשה נקב בבשר הדד והרופא מניח שם חוטי פשתן שקורין בערבי פתילי והנקב עמוק הרבה ושוקעת זו הפתילי בעומק בתוך הבשר ואין נראה ממנה בחוץ אפילו משהו ורוצה האשה לטבול ואמר הרופא אם יסירו הפתילי הזאת מתוך הנקב יגיעו המים בפנים יזיק לה מאד ויחלה הדד חולי גדול, על כן רוצה שתשאר זו הנקב ותטבול ולשאול הגיעה אם יש חציצה בכך או לאו יורינו ושכמ"ה:

תשובה. מרן ז"ל בסי' קצ"ח סעיף י"א פסק חץ או קוץ התחוב בבשר אם נראה מבחוץ חוצץ ואם אינו נראה אינו חוצץ ע"ש, והלכה זו משנה ערוכה סוף מקואות חץ שתחוב באדם בזמן שנראה חוצץ ואם אינו נראה טובל ואוכל בתרומתו, ופירש הר"ש ז"ל בזמן שנראה מבחוץ א"א שלא יהיה מקצתו על הבשר וחוצץ, וכתב הרא"ש ז"ל הילכך אשה שיש לה קוץ בבשרה אם הוא נראה לא תטבול עד שתסירנו ע"כ. וכתב הלבוש ז"ל סעיף י"א אחרי עיוני בבית יוסף נ"ל דה"פ חץ או קוץ שהוא תחוב בבשר אם נראה מבחוץ כלומר שהוא בולט קצת או שהוא שוה לבשר כיון שאינו משוקע בבשר חוצץ מפני שא"א שלא יהיה מקצתו מונח על בשר העור אשר מבחוץ וחוצץ בין המים ואותו מיעוט הבשר והו"ל מעוט שמקפיד עליו להסירו שחוצץ, ואם אינו נראה מבחוץ לא שאינו נראה כלל אלא שהוא משוקע בבשר שכבר עבר בין בשר העור ולפנים אע"פ שעדיין נראה מונח על הבשר הפנימי אינו חוצץ שלא נאמר בטבילה ורחץ בשרו במים אלא על בשר החיצוני ולא על הפנימי שאפילו ראוי לביאת מים לא בעינן גביה רק בבית הסתרים עכ"ל, א"כ לפ"ז בנדון השאלה כיון דאין נראה החוט מבחוץ והוא משוקע בבשר הפנימי שכבר עבר מבשר העור ולפנים אינו חוצץ:

וראיתי להרב תשובה מאהבה שנשאל באשה שיש לה מכה ונפתחה באופן שצריכין הרופאים לתת לתוך הנקב תחת הרטיה גרר מבגד עידים של פשתים והגרר הזה אינו נראה אע"פ שנוטלים משם הרטיה כי הנקב הוא בעומק והורה דאפילו אם כשנוטלין הרטיה מעל המכה אין נראין גררי פשתן אלו אפ"ה חייצי' ואין זה דומה לחץ שאין סופו לצאת כמ"ש הר"ש סוף מס' מקואות ועיין תיו"ט שם משנה א' ביתידות שנשברו כיון שאינו להתקיים כך וזה ברור לענ"ד עכ"ל. הנה נידון הרב הנז' הוא כמו נידון השאלה דידן ממש וסבר מר דחוצץ דמחלק בין זה לדין החץ משום דחץ אין סופו לצאת, ודבריו תמוהין דחץ נמי סופו לצאת דקפדי להוציאו ע"י כלי המושכו, דמ"ש שאינו נראה מבחוץ מפורש בדברי הלבוש הנז"ל שלמד מדברי מרן ז"ל בב"י לא שאינו נראה כלל אלא שהוא משוקע בבשר וכבר עבר מבשר העור ולפנים אע"פ שעדיין נראה מונח על הבשר הפנימי אינו חוצץ וכאשר העתקתי דבריו לעיל, וא"כ יוכל לעשות למשוך החץ ע"י כלי ולהוציאו ולמה יניחנו תוך הבשר, ודוקא אם קרם העור על הבשר מלמעלה ונסתם הנקב זה אין סופו לצאת יען דודאי אין קורע העור והבשר בידים כדי להוציאו אבל כל עוד שהנקב פתוח יוציאנו בודאי דחושש שמא יזיק לו. ועוד הרא"ש ז"ל דימה דין הקוץ לדין החץ ובודאי הקוץ אפילו אינו נראה ואפילו קרם עליו העור מלמעלה קפיד להוציאו ע"י מחט קטנה שקורין דנבו"ס דקרוע העור ומוציאו כדי שלא יעשה הקוץ פצע שקורין ג'ראח"ה בבשר ויזיק לו א"כ גם זה סופו לצאת, ומה שציין על הר"ש ז"ל אין מדבריו דבר סותר לזה, ומ"ש מן תיו"ט משנה א' אינו שייך לזה. ועוד הא קי"ל מעוט שאינו מקפיד עליו אינו חוצץ ובפרט שהוא מדרבנן כי הוא בית הסתרים, ועיין חתם סופר יו"ד סי' קצ"ג שכתב וז"ל נמצא לפ"ז במיעוט דמקפיד בכל הגוף איכא ספק דאורייתא, ויש להחמיר וכו' ע"ש, אבל בית הסתרים לבד הוי דרבנן ממ"נ וכו' ע"ש:

והרב לחם שמלה סי' קצ"ח ס"ק ס' כתב בשם גידולי טהרה סי' כ"ב בשן תותבת אם עשוי להתקיים תמיד מבלי שתצטרך להסיר לעולם, הדבר פשוט להתיר משום דהוי מעוט שאינו מקפיד, אבל אם עשוי באופן שצריך להסירו לפרקים שאם ישאר שם יותר מן הראוי יעלה רקבון בבשר השיניים צ"ע והעלה דאם יש לה צער כאב להסירו יש להורות להקל דאינו חוצץ אבל אם יכולה להסירו בעצמה בלי אומן וגם אין לה צער וכאב להסירו בזה יש להחמיר שאסור לה לטבול עד שתסיר אותו עכ"ל ע"ש. והנה בנ"ד נזכר בשאלה דאם תסיר הפשתן יהיה לה נזק גדול לפ"ד הרופא מכח המים ודמי זה לדין שן תותבת דנידון הרב הנז' שפסק אם יש לה צער כאב להסירו יש להורות להקל, ובודאי נזק הגוף חשיב עשר ידות על צער שהוא כאב בעלמא:

ומ"ש הש"ך ז"ל ס"ק יו"ד בשם כה"ג גבי כחל דאם לרפואה חוצץ, כתבתי בתשובה אחרת דאיירי בהיכא דלית לה צער בהסרתו והאמת יורה דרכו כן דמה צער יש לה בהסרת הכחל ולכן כל דלא הוי לנוי חוצץ, ועיין להגאון מהרי"ש ז"ל בשואל ומשיב תניינא ח"ג סי' ק"ח דף מ"ב שכתב אמנם מצד החציצה לכאורה היה נראה דלא שייך כאן חציצה כיון שהיא עושה כן משום רפואה וא"כ זו ודאי אינה מקפדת וכו' ובלי ספק כ"ע אם היו צריכין ח"ו לזה היו עושין כן, ולא שייך לומר דבטלה דעתה בדבר שצריך לרפואה לעשות כן וראיה ברורה מדתניא בתוספתא וכו' ע"ש. הנה כי כן נראה בנידון השאלה כיון שהוא משוקע בפנים בבשר הפנימי ואין נראה מבחוץ כלל אינו חוצץ, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.