רב פעלים/ב/אורח חיים/יח

רב פעלים ‏ ב אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה מערי ג'ינא יע"א, יש עיר אחת שאין בה אלא רק כהן אחד, והכהן הוא מחלל שבתות, דהיינו שהוא כותב ביום השבת, אם מותר לישא כפיו ולהעלותו לס"ת או לאו, וכן יש לשאול ג"כ אם אין בעיר זאת אלא לוי אחד, והוא סרסור של זונות, אם מותר להעלותו לס"ת ועוד יש לשאול בעיר זו יש מין אומה אתת שקורין אותם ג'רמן, והם מחללי שבתות אם מותר להעלותם לס"ת אפילו לחיבת היום או לאו, יורינו המורה ושכמ"ה:

תשובה. לענין נשיאות כפים פסק מרן ז"ל בסי' קכ"ח סעיף ט"ל, לא היו בו אחד מהדברים המונעים נשיאות כפיס, אע"פ שאינו מדקדק במצות, וכל העם מרננים אחריו, נושא את כפיו, וסיים מור"ם בהגה"ה שאין שאר עבירות מונעים נשיאית כפים ע"ש, וכתב פר"ח ז"ל פירוש אפילו לא עשה תשובה, וכמ"ש הרמב"ם ז"ל שאין אומרים לרשע הוסף רשע והמנע מן המצות, וזה פשוט וכ"כ בע"ת, וכן הסכים אליה רבא ס"ק ע' וכ"כ האחרוני' ז"ל דהעיקר הוא כהפר"ח ז"ל דאיירי אפילו לא עשה תשובה, ודלא כמהרנ"ח שהביאו הכנה"ג דס"ל דוקא אם עשה תשובה ע"ש, ובאמת סוגיין דעלמא הוא כדברי הפר"ח, שכן המנהג פשיט בכל המקומות שאין שאר עבירות מונעין נשיאות כפם, אפילו שידענו שלא עשה תשובה, ועיין להכנה"ג בהגהב"י שהביא מן מהריב"ל, כהן רע מעללים ובליעל ועז פנים לכ"ע אין מונעין אותו לישא כפיו ע"ש, ובאמת כן נהוג בכל המקומות, מיהו כל זה בשאר עבירות שלא נזכרו בש"ע בדיני נשיאות כפיס, אבל במומר לחלל שבת בפרהסי' ה"ז כמומר לכל התירה כולה, ולכ"ע אם לא עשה תשובה לא ישא כפיו, וכ"כ הרב פר"ח ז"ל ס"ק ט"ל אמרינן בפ"ק דחולין דמומר לנסך היין ולחלל שבת בפרהסייא הרי הוא כמומר לכל התורה כולה, וכפי זה צריכין לעשות תשובה כדי שיוכלו לישא את כפיהם, עכ"ל ע"ש:

אך בענין מחלל שבת בפרהסייא מבואר באחרונים ביו"ד סי' ב' דהיינו דוקא בפני עשרה מישראל, ואפילו אם לא חלל בפני עשרה אם חלל במקום גלוי שנודע לרבים גם זה מקרי פרהסייא, ועיין ש"ח ות"ש ושפ"ד ביו"ד שם, אבל אי לא הוה הכי גם מחלל שבת לא הוי מומר לכל התורה, ודינו כישראל ומצטרף לעשרה. גם נתבאר ביו"ד סי' ב' בש"ך ושפ"ד ושמ"ת ושש"א ועוד אחרונים, דאפילו בפעם אחת חשיב מומר, ודלא כהרב ב"ה דבעי כמה פעמים, ובש"ע ח"מ סי' רס"ו ס"ב כתב מחלל שבת בפרהסייא אין מחזירין לו אבידה, וכתב בתפארת שמואל דוקא בחלל פעמים שלש, אבל בחדא זמנא לא ע"ש, ואין זה עיקר אלא הדין הוא אפילו בחדא זמנא, וכאן השואל לא פירש בשאלתו אם זה הכהן הנז' בשאלה הוא מחלל שבת בפני עשרה ישראלים, או אם מחלל במקום גלוי שנודע לרבים, דאם הוה כך ה"ז חשיב מחלל שבת בפרהסייא שנעשה מומר לכל התורה, וצריך למנעו מלישא כפיו אם לא עשה תשובה:

גם עוד לא פירש השואל עון חלול שלו מה היא, כי אם רק אמר שהוא כותב בשבת, ובאמת אפילו שלא ראו בו חלול אחר אלא דוקא חלול זה שהוא כותב בשבת מקרי מומר לכל התורה, אם הוא כותב בפני עשרה ישראלים, או שכותב במקום גלוי שנודע לרבים, שגם זה מקרי פרהסייא, ואע"ג דאיכא מ"ד כתיבה של גוים איסור דרבנן, הנה כמה מן הפוסקים ס"ל כתיבה של גוים אסורה מן התורה, וכאשר כתבתי בענין זה בסה"ק רב ברכות דף קמ"ז, ועיין עוד בית שמואל אה"ע סי' קכ"ו ובב"י שם ובספר גט פשוט ריש סי' קכ"ו, ועל כן אע"ג דרוב האחרונים ס"ל בה' שחיטה סי' ב' במחלל שבת בפרהסייא היינו דוקא באיסור דאורייתא, אבל באיסור דרבנן לא הוי מומר, וכמ"ש הפר"ח בקנטריס אחרון דלא כבית הלל, וכ"כ השמ"ח ושפ"ד וערך השלחן ושש"א ושאר אחרונים, עכ"ז כיון דרוב הפוסקים ס"ל כתיבה של גוים אסורה מן התורה, חשיב זה מומר לכל התורה, לא ישא כפיו:

ולענין להעלותו לס"ת, ראיתי להגאון אשל אברהם בסי' קמ"א סק"ח שהעלה דכל אותם הפסולים לעדות מחמת עבירה אין להעלותם לס"ת ע"ש, ולפ"ז זה הכהן הנז' בשאלה לא יעלה לס"ת. גם ראיתי בתשובת בשמים ראש המיוחס לרבינו הרא"ש ז"ל בסי' שפ"ז שכתב וז"ל, ואמנם כל שלא עשה תשובה הגונה ראוי לרחקו ולמנעו מכל דבר שבקדושה בלי ספק, לא לבד באלה אלא בכל העבירות, תהיה איזה שתהיה, שיודעים אנחנו בבירור שעובר עליה במזיד, ואפילו באיסור דרבנן, מזלזלין אותו ואין מניחין אותו לשום דבר של חשיבות כהונה עכ"ל, ולפ"ד זה הכהן הנזכר בשאלה שהוא מחלל שבת אפילו שאינו בפרהסייא, דהיינו בפני עשרה או מקום גלוי, אין להעלותו לס"ת, ולתת לו חשיבות של כהונה, שכל שלא עשה תשובה אין לעשות לו חשיבות של עליית ס"ת:

ועל מה ששאל השואל, אם יש לוי אחד בעיר אך הוא עושה סרסרות של זנות, אם מותר להעלותו לס"ת, הנה השואל לא פירש דבריו אם זו הסרסרות היא בגוים בלבד או בישראל ג"כ ח"ו, ועל כן נשיב לו על שני אופנים אלו, דאם הוא עושה לגוים דוקא, הנה כתב הרמב"ם ז"ל בה' מלכים פ"ט שאין בן נח חייב אלא על אשת חבירו, דכתיב ודבק באשתו ולא באשת חבירו, אבל אינו חייב על גויות פנוייות ע"ש, ואם זה הסרסור מביא לגוי אשה זונה בעולת בעל דחייב עליה נמצא הישראל עובר על לאו דלפני עור לא תתן מכשול, ואפילו אם הוא באופן שזה הגוי יכול למצוא אותה זונה שמביא לו הסרסור, די"א ליכא בזה איסור לאו דלפני עור הא איכא פלוגתא בראשונים ז"ל בזה, דאיכא דס"ל אע"ג דליכא לפ"ע מן התורה, איכא איסור דרבנן משום מסייע, ואיכא דס"ל אפילו איסור מסייע ליכא, ועיין כנה"ג יו"ד סי' ס"ב הגה"ט אות ט' וערך השלחן שם, ומור"ם בהגה"ה סי' קנ"א ס"א סתם כהמתירין, ועיין ערך השלחן, ויש מן האחרונים דחשו לסברת המחמירים משום איסור מסייע:

אמנם כל זה הוא בשאר איסורים, כגון אבר מן החי, או תקרובת ע"ז וכיוצא, אבל סרסרות של זנות שאני, משום דישראל עצמו שהוא הסרסור עובר על אל תקרב אל פתח ביתה זו זונה, וכ"ש שהוא נכנס לביתה לעשות לה סרסרות של זנות, ועוד ע"י סרסרות זו מוכרח שיבא לידי הרהורים רעים, גם לא גרע זה מאיסור שאסרו חז"ל להסתחר בנבילות וטריפות וכיוצא, משום דילמא אתי למיכל מנייהו, והא ודאי גם כאן יצרו יתגבר עליו, ואיכא חשש הקרוב לידאי שגם הוא יחטא בזנות, ולכן מן הדין אסור לעשות סרסרות זו אפילו גויה לגוי:

אבל אם זה הסרסור עושה זאת בישראל, שמביא זונות גויות לישראל, או נשים ישראלים לגויים, ה"ז ודאי נמאס בדבר הרע הזה, ואין להעלותו לס"ת, כי איסור זנות מאיס טובא וחמיר טפי, וקליפה זו דבוקה באדם בעוה"ז ובעוה"ב, ובודאי צריך להרחיק אדם טמא זה מעליית הס"ת, ומה גם לפ"ד השאלה שאין לוי אחר בעיר, א"כ יהיו כל עליות הלוי לס"ת ע"י אדם טמא זה דמאיס לגבוה:

מיהו כל זה הוא בהיכא דברור לכם שזה האיש עוסק בסרסרות של זנות בישראל, אבל אם אין הדבר ברור לכם אלא רק חשד ורינון בעלמא אין להרחיקו ולדחותו מלעלות לס"ת, וכמ"ש מהריק"ו ז"ל בשורש קפ"ט, על אותם שהרחיקו את איש אחד בשביל רנון של זנות שלא נתברר, ועכבוהו שלא לעלות לס"ת בצבור, וקרא הגאון מהריק"ו ז"ל תגר עליהם בדבר הזה, דאם ליכא עדות ברורה אין להרחיקו ולהבדילו ולא למנעו מלקרות בתורה ע"ש, וה"ה כאן אין למנעו, אלא א"כ הדבר ברור לכם:

ומה ששאל השואל שיש בעיר מין אומה שקורין אותם ג'רמן והם מחללי שבתות בפרהסייא, תמהני על השואל דאלו הם ישראלים גמורים ולמה חושב אותם אומה אחרת, ולזאת נשיב כיון שהם מחללי שבתות בפרהסייא כבר כתבנו לעיל דחשיב מומר לכל התורה כולה, ולכן נראה דאין להעלותם לס"ת, וכ"ש לפ"ד הגאון אשל אברהם הנז"ל, אך אם יש איבה ומחלוקת בזה יעלו אותם לס"ת אחר חובת היום בדלוג, ואם ירצו לעלות מכלל חובת היום ואיכא איבה ומחלוקת יעלו אותם, אך החזן חוזר וקורא לעולה הבא אחריהם מה שקרא להם, דנמצא עליה זו של אלו אינה כלום, ולא נכנסו בחשבון העולים, ומעשה קוף בעלמא, והצבור מכוונים בכשרים העולים לחובת היום, ולא ישימו לכם על קריאת החזן שקורא עם אחד מאלו ולא יטו אזניהם לקריאה שלהם, כן נ"ל בס"ד, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.