קרן אורה/נדרים/נג/ב

קרן אורה נדרים נג ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף


שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף נ"ג ע"ב

גמ' ל"ש אלא במקום שאין מביאין ירק מח"ל לארץ אבל במקום שמביאין ירק מח"ל לארץ אסור. ופי' הר"ן ז"ל דאסור בשניהן ואין זה מוכרח די"ל כיון דמצוי נמי ירק גינה לא מיקרי סתם ירק אלא ירק גינה ומותר בירקות שדה וכן משמע בירושלמי דאמרינן התם דלמ"ד דס"ל שמביאין ירק מח"ל לארץ אין לחלק בין שביעית לשאר שני שבוע ועפ"ז א"ש מה שהרמב"ם בפ"ט מה"נ לא הזכיר לחלק בנודר מירק בין שביעית לשאר שני שבוע דלפי מה שפסק בהלכות שמיטה ויובל פ"ד דירק מותר ליקח מיד במוצאי שביעית משום דס"ל כמ"ד מביאין ירק מח"ל לארץ א"כ אין נפ"מ בין שביעית לשאר שני שבוע וכן משמע בהלכות קדה"ח שלא כתב דאין מעברין במוצאי שביעית והיינו כמ"ד מביאין ירק מח"ל. וכדאיתא בסנהדרין וכן כתב הרשב"א ז"ל:

ר"ן בד"ה מן הגריסין אסור במקפה. עיין שם שפירש דרבנן ור"י לא פליגי אלא באתרא דרבנן קרו לה מקפה של גריסין ובאתרא דר' יהודה קרו לה מקפה לחוד ולא הוצרך לזה לפי מה שכתבתי לעיל דרבנן אדרבנן לא תיקשי משום דאשישים אכתי עדשים הם וה"נ מקפה אע"ג דקרו לה מקפה מ"מ אכתי גריסין הם. וכבר כתבתי לעיל בזה:

משנה מן המקפה אסור בשום כו'. עיין תוס' ז"ל וצריך להגיה בדבריהם וק"ל:

שם חטה חטים כו'. הרמב"ם ז"ל השמיט דין גריס גריסין ועיין בלח"מ שהאריך בזה וכן נראה כדבריו ז"ל דבגריסין מפרש לת"ק דאו או קאמר ור' יהודה פליג עליה וכן משמע ממתניתין דלעיל מן הגריסין אסור במקפה אלמא דאסור גם במבושלים אפי' אמר מן הגריסין ועיין בירושלמי נוסחא אחרינא ועיין בלח"מ שם שכתב דבחטה חטים לא אשכחן ת"ק דפליג אר"ש ובזה נמי אפשר דאו או קאמר ובין חטה בין חטים אסור בין בקמח בין בפת וכל חד כדיניה דבחטה אסור בין קמח מבושל בין פת וכן בחטים אסור בין קמח חי בין חטה חיה ועיקר רבותא הוא דאין חילוק בין קמח לחטים שלמים או לפת ובין פת לא קאי אחטים אלא אחטה ובחטים בין קמח בין חטים שלמים והיכא דאמר חטים דאמרינן דאסור לכוס ומותר לאפות לא אימעוט אלא האפוי אבל בחטה עצמה אין חילוק אם חיה היא אם מבושלת וזה שכתב הרמב"ם ז"ל הנודר מן החטים אסור בין חיין בין מבושלין חטה חטים שאני טועם אסור בהם בין קמח בין פת זהו דינא דמתניתין ובתר הכי כתב לדברי רשב"ג דבחטה מותר לכוס ואסור לאפות ובחטים הוי איפכא דתנא דמתניתין לא מיירי בהכי כלל ודו"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה