קרן אורה/מנחות/יח/ב

דף י"ח ע"ב

תוס' בד"ה וכי אין נבללין מאי הוי כו' וא"כ מ"מ כו' וי"ל כו' משום דתנן אם נדר בכלי אחד והביא בב' כלים פסול הילכך משום מצוה לחוד לא הי' לו להביא בב' כלים אלא בכלי אחד משמע מדבריו ז"ל דלמ"ד אם הביא בב' כלים כשר לא הוי שמעינן דבעינן ראוי לבילה אלא משום מצוה לחוד צריך להביא בב' כלים כדי לקיים מצות בילה וקשה דמאן אמר האי טעמא דששים נבללים ששים ואחת אין נבללין ר"ש הוא דאמר הכי לקמן דף ק"ב והרי ר"ש ס"ל דקביעותא דמנא לאו מילתא היא ואם הביא בב' כלים ג"כ כשר א"כ היכא מוכח ר' זירא מינה דבילה מעכבת דילמא משום מצוה לחוד הוא דמביא מנחה שיכולה ליבלל וצ"ל דל"ד למאן דאמר אם הביא בב' כלים פסול הי' לו להביא בכלי אחד אלא אפי' למ"ד כשר כיון דלכתחלה מצוה להביא בכלי אחד כמה שנדר ואי בילה גם כן ליכא אלא מצוה תדחה מצות בילה מפני מצות נדרו והי' לו להביא בלי אחד אלא ש"מ דבילה מעכבא ודו"ק:

שם תוס' בד"ה ואמר ר"ז כו' וא"ת בנדרים כו'. עי' מה שכ' בזה בחי' נדרים שם:

שם גמרא לימא מתני' דלא כר"ש כו'. ומסיק דמחוורתא מתני' דלא כר"ש. ופי' רש"י דקאי איציקה דכשר בזר לתנא דמתניתין ולר"ש פסול בזר אבל שאר עבודות כגון בלילה ופתיתה לא ביאר אי גם באלו אתיא מתניתין דלא כר"ש והתוס' ז"ל בד"ה ור"ש כו' כתבו דאתיא שפיר כר"ש דזר פסול גם בבלילה אע"ג דלא מעכבא דזר גרע כמו חוץ לעזרה לעיל וכ' עוד או י"ל דכוליה מיניה דלא כר"ש דלר"ש בלילה מעכבא ג"כ כיון דבעי כהן ולזה קשה מהא דפריך לעיל ולקמן דף ק"ב כי אינם נבללין מאי הוי והתנן אם לא בלל כשר ולד' ז"ל הא לר"ש דאמר האי טעמא דששים ואחת אין נבללין באמת בלילה מעכבת אלא ש"מ דליכא מאן דפליג בהא ולכ"ע לא מעכבא ואם לא בלל כשר וע"כ צ"ל דבלילת זר גרע ופוסלת וכמ"ש ז"ל בת' קמא אלא דגם בזה יש לדקדק מ"ש מהולכה לר"ש דכשירה בזר הואיל ואפשר לבטלה ויש לחלק דדוקא הולכה דאפשר לבטלה לגמרי שפיר לא הוי עבודה וכשירה בזר לר"ש אבל בלילה דלכתחלה מצוה היא אלא דלא מעכבא אי עביד לה זר גרע ופסולה לגמרי ועוד דלמסקנא התם הולכה בזר פסולה אפילו לר"ש אע"ג דאפשר לבטלה ומ"ש התוס' ז"ל בד"ה מנין דלא חשיב הולכה משום דלאו עבודה היא לאו משום דכשירה בזר אלא כיון דאפשר לבטלה לא חשיב לה ומ"מ לא שמעינן מינה דזר פסול בבלילה ג"כ אע"ג דלא מעכבא כמו הולכה די"ל איפכא דהולכה נהי דאפשר לבטלה ולשחוט בצד המזבח אבל אם לא ביטלה וצריך להוליך הוי עבודה לפוסלה בזר אבל בלילה דעיקרה אינה אלא למצוה י"ל דבזר נמי לא מיפסיל. ולעיל דף ט' חילקו התוס' ז"ל במיצוי חטאת העוף דבכל מקום כשר משום דאם לא מיצה כלל כשר ובלילה חוץ לעזרה פוסל היינו משום דהתם בפנים והכא בחוץ. וא"כ לענין פסול זרות לר"ש דפוסל בבלילת זר ה"ה דמיפסיל אם מיצה זר אבל באמת לא דמי כלל דהתם כבר הוכשר החטאת ע"י הזיה ושוב אינו חוזר ונפסל לא ע"י שינוי מקום ולא ע"י זר כיון דהמיצוי אינו מעכב כלל וכבר יצא בהכשר אבל הכא בבלילו דהוא ממעשי והכשר המנחה נהי דאם לא בלל כלל כשר אבל אם בללה זר נעשה בה מעשה בפסול ונפסלה לגמרי ועדיין צ"ע בזה. ונראה עוד לדקדק בזה למאי דמשמע דבכל ט"ו עבודות פסולות בזר לר"ש אם תנופות והגשות נמי בכלל זה דלכאורה זה דומה למיצוי דהרי לא עשה מעשה בחוץ המנחה אלא הגישה או הניפה וכי מפני שהגישה זר תיפסל המנחה לגמרי הא אפשר לתקן שיחזור הכהן ויגישנה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בפי"ג מהלכות פהמ"ק וי"ל דמודה ר"ש בהא דאין המנחה פסולה וקחשיב להו משום דמצותן בכהנים והוי עבודה המסורה לבני אהרן:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף