קרן אורה/זבחים/לב/א

דף ל"ב ע"א

גמרא שחטו דיעבד כו' לכתחילה לא ורמינהו כו' משמע ליה מברייתא דתני שהשחיטה כשירה כו' דאפילו לכתחילה כשרים כיון דלא הצריכה התורה כהונה בשחיטה מנלן לאחמורי לכתחילה ומשני דכולן כשרים אפי' לכתחילה והאי דנקט דיעבד משום טמאים דמדרבנן לכתחילה לא שמא יגעו בבשר ופריך וטמא דיעבד שפיר דמי ורמינהו וסמך ושחט מה סמיכה כו' אף שחיטה בטהורים ויש לדקדק היכי משמע ליה מהכא דאפילו דיעבד נמי לא דילמא לא נאסר אלא לכתחילה משום איסור כניסה בטומאה אבל השחיטה כשירה בדיעבד וי"ל דא"כ למה לי הקישא דוסמך ושחט הא איסור כניסה בלא"ה ידעינן אלא לאשמעינן כי היכי דסמיכה ליכא בטמאים כלל ה"נ שחיטה ליכא בטמאים ולאו שחיטה היא כלל ומשני דהאי הקישא אינו אלא מדרבנן דסמיכה שפיר ליכא בטמאים דביאה במקצת שמה ביאה אבל שחיטה אפשר דעביד סכין ארוכה ושחיט ורב חסדא מתני איפכא מה שחיטה בטהורים כשמעון התימני דהשוחט ג"כ צריך שיהיה לפנים אף סמיכה בטהורים אע"ג דביאה במקצת לא שמה ביאה ואפשר דמעייל ידיה כו' מ"מ פטריה רחמנא מסמיכה משמע דלשמעון התימני שחיטה בטמאין פסולה דיעבד וכי מחשבו אפילו בשחיטה לא הוי מחשבה אלא די"ל דלשמעון התימני נמי ליכא אלא איסור לכתחילה משום כניסה אבל דיעבד אם נכנס הטמא ושחט השחיטה כשירה ואפ"ה שפיר ילפינן בהקישא דטמא פטור מסמיכה כי היכי דטמא אינו שוחט לכתחילה מה"ת וא"כ י"ל הא דרב חסדא מתני איפכא אתי לשנויי מתניתין דתנן דיעבד משום דאתיא כשמעון התימני דטמא אסור לשחוט לכתחילה:

והרמב"ם ז"ל בפ"א מה' פסהמ"ק כ' דטמא אסור לשחוט אע"פ שהוא חוץ לעזרה ופשט ידיו לעזרה ושחט שמא יגע בבשר ודקדק הלח"מ הא בגמרא אמרינן דעביד סכין ארוכה ותי' דזה אליבא דמ"ד ביאה במקצת שמה ביאה אבל למאי דקי"ל דלא שמה ביאה מותר לשחוט ע"י פשיטות ידו אי לאו דשמא יגע בבשר. ואין זה מובן דהא איסורא איכא לכ"ע גם בביאה במקצת כמבואר בד' הרמב"ם ז"ל פ"ג מה' ביאת מקדש וא"כ בלא"ה אסור לכתחילה לשחוט ע"י פשיטת יד ונראה דמש"כ הרמב"ם ז"ל ופשט ידיו בעזרה אין כוונתו שהכניס ידיו לעזרה אלא ע"י סכין ארוכה וכמש"כ בפי' המשנה ג"כ ולקמן בשמעתין יבואר יותר בזה בס"ד:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף