קרית חנה
קרית חנה
והוא שו"ת שחיבר הרבני המנוח מוהר"ר גרשון קובלענץ זצ"ל
חד מדייני רבה דק"ק מיץ יע"א
הובא לבית הדפוס ע"י בנו התורני כהר"ר יעקב קובלענץ י"ץ
בדפוס שהוקם ע"י ר' געטשליק שפייאר סג"ל מסארלואי
שמש ונאמן דק"ק הנ"ל
ברשיון אדונינו המלך האדיר והמטיב לואי ששה עשר יר"ה
במיץ
לפרט זאת עבודת בני הגרשוני
מהדורת דפוסעריכה
- מץ תקמ"ה
תוכן הענייניםעריכה
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו.
תוכן עניינים מפורטעריכה
- שאלה א: אם טעה בהאל הגדול הגבור והנורא ואינו יודע אם הוא בקדושת יוצר או באהבה רבה או מסופק.
- שאלה ב: שהתנהגו איזה יחידי סגולה בראש האשמורה להתקונן על חורבן בית המקדש אי אמרינן לא כל הרוצה ליטול את השם וכו' או לא.
- שאלה ג: בדבר הפרנסים שהאחד נתמנה קודם חבירו ונדחה וחזר ונראה מי יעלה ראשון לספר תורה.
- שאלה ד: מה שהורה גדול אחד שמותר להעמיס סם המות לזבובים בשבת.
- שאלה ה: על הפטרות שנעשו בגליון כספר תורה אם מותר לכורכן במטפחת של ספר תורה, אם יש בו משום הורדת קדושה.
- שאלה ו: אם לקדש הלבנה בליל שבת ויום טוב אם המצוה עוברת.
- שאלה ז: טעם לאמירת אקדמות שמפסיקין באמצע הקריאה.
- שאלה ח: פילפול עם הגאון מנחת יעקב על מה שכתב בספרו חק יעקב בסימן תפ"ב מי שאין לו יין כו'.
- שאלה ט: פילפול עם הגאון הנ"ל על המגן אברהם בסימן תס"ט וז"ל כתב הב"ח וכו'.
- שאלה יוד: פילפול עם הגאון הנ"ל בפ"ק דראש השנה ומגילה אמר דבנדבה עובר בבל תאחר ובנדרים דף ט' כתב רש"י דבנדבה לא שייך בל תאחר דכל היכי דאיתיה בי גזא דרחמנא איתי'.
- שאלה יא: על דבר הביצים הנמצאות בתרנגולים מעופשים נפוחים וסרוחים שקורין גשווארי' אייער מה דין התרנגולים.
- שאלה יב: בתולה שהרתה לזנונים אם יש להחרים מי שיש לו ידיעה מי הבועל כדי לקונסו ולהכלימו ואם החרם חל על הקרובים או על עצמו ומוטב שיענשו אותו ואל יכשל במצודת החרם.
- שאלה יג: איש אחד בליעל אשר דיימו מיניה שחשדוהו מאשת איש ויש עדות ברורה ויראים פן יצא חוץ לגדר הוא ואשתו ובניו ויהיה חוטא ומחטיא לאחרים:
- שאלה יד: אלמנה שהכניסה לבעלה שטר חוב על בניה מבעלה הראשון מפרעון כתובתה ומתה וכשתבע הבעל השטר־חוב השיבו היתומים שאין צריכים לשלם משום דנדוניא שלא גבה הבעל אינו יורש והם יורשיה יורשים כתובתה שהם תפוסים. הדין עם מי.
- שאלה טו: יבם שאינו יכול למדחסיה לכרעיה והוא עדיין פנוי אם יש ליבם בזה"ז מאחר שאינו יכול לחלוץ.
- שאלה טז: ראובן צוה מ"מ שבניו יתנו לבתו הנשואה עבור שטח"ז שלה סך מסויים ומת וקודם גביות שטר הנ"ל מתה הבת ואין האחים הנ"ל רוצים ליתן סך הנ"ל להחתן הנ"ל רק לבניו [בני] אחותם שהם ירשו ולא הבעל והבעל טוען שהוא יורש את אשתו ובפרט שכבר זקפו האחים עליהם הסך הנ"ל במלוה, הדין עם מי.
- שאלה יז: ראובן שהשיא בתו ובתנאים בשעת החופה נכתב שהכניס לה שטר־חוב חמשים ר"ט באוה"ב וחתום על שטר־חוב ה"ל ב' נאמני הקהילה בלי חתימת יד ראובן הנ"ל ויש תקנה בעיר שכל שטר חוב שלא נחתם בחתימת יד הלוה עצמו יופסל.
- שאלה יח: ראובן הלוה לשמעון מלוה בשטר וזמן השטר כשיגיע בנו הקטן כעת שלשים יום קודם נשואין שלו ומת המלוה והבן הגדיל והגיע למעלה מעשרים ולא נשא עדיין והבן תבע הלוואתו והלוה משיב שעדיין לא הגיע זמנו ואם ישא אשה אזי יתן לו הממון שלושים יום קודם נשואין שלו כתנאי השטר.
- שאלה יט: שכיב מרע שצוה מ"מ ליתן לאחד שום דבר וזה היה בפני עד אחד שלא בפני היורשים והיורשים אומרים להעד אין אנו מאמינך, אם צריך לישבע על זה.
- שאלה כ: בדין פנויה שהרתה והודית על א' והוא ממאן בה ובוולדה וגזירת המלכות שכל זמן שלא תנשא לאיש שיאמרו כי הוא זה ילקח הוולד למלכות אם רשאי אחד שאנו ידענו בוודאי שלא נגע בה כי לא היה בעיר לקחתה כדי להציל הוולד ולא ניחוש למעוברת חבירו.
- שאלה כא: בדבר הפלפול בדין אישתוהי שבעל אשה הוא פרוש ממנה י"ב חודש.
- שאלה כב: בדין מלמד שהכוה לתלמיד ושבר את רגלו אם חייב בה' דברים.
- שאלה כג: ראובן שהיה לו בית בשותפות עם שמעון שמגיע לכ"א בית שלם תחתיים שניים שלישיים בית קדמון ובית האחרון ויש להם זה בשותפות עם שמעון שמחליפין דירותיהם יחד וראובן נתן לבנו שטר מתנה על כל חלקו שיש לו והתנה בשטר מתנה שאם ירצה ראובן הנ"ל ליתן לבנו בעד חצי הבית שלו הסך מה אזי מחויב להחזיר ולקנות לו ע"ע וראובן נתן זכות לבנו הקטן ומת עכשיו בא הבן הקטן לפדות הבית ויתן הסך הנ"ל ובן ראובן טען שלא יתן לו רק החצי מחלקו ולא כל חלקו ולמטה בהשטר הנ"ל כתב החלטה הוכרז בבה"כ כנהוג בכן החלטנו הבית הנ"ל לבן ראובן הנ"ל הדין עם מי.
- שאלה כד: ראובן היה לו סוס ונתנו לשמעון מוכר סוסים לעבדו ולשמרו ולזונו בשכר ידועה וראובן השכיר הסוס הנ"ל ללוי על איזה ימים ובשובו לוי מדרכו שלח הסוס לראובן ובאשי שהיה הסוס פסח לא רצה ראובן לקבלו והעמידו לוי לארוות ושמעון לא רצה לקבלו בלי הסכמת ראובן והבטיחו לוי שהוא ערב לו בעד השכירות כי הוא ירד לדין וטען לוי שהוא לא פשע בסוס הנ"ל ויש לו ע"א המסייע לפוטרו משבועה והעד אינו בעיר עד יום או יומיים יקום וראובן טען שישלח עכ"פ הוצאות של מזונות הסוס עד שיפטר א"ע בשבועה או בעדים, הדין עם מי.
- שאלה כה: פילפול עם הגאון כנסת יחזקאל בדבר הש"ץ שנתקבל בקהילה קטנה על ג' שנים כנהוג ונתנו לו רשות לילך לקהלות גדולות להשמיע את קולו וכאשר בא לכאן קיבל הפ"ו בצירוף כ"א אנשים להיות ש"ץ כאן והש"ץ קיבל ע"ע בתקיעת־כף בפ"מ בחרם ובשבועה כתוב וחתום בפנקס הקהל ונתנו לו רשות להביא את אשתו ובבואו למקום הראשון ומכר כל אשר לו עשו הקהל דשמה עיקול ע"י ערכאותיהם, הדין עם מי.
- שאלה כו: ביאור על הרמב"ם דבהלכות ביכורים פסק דגרים מביאים וקורים ובהלכות מעשר שני פסק דגרים אין מתוודין שאין להם חלק בארץ.
- שאלה כז: על הא שהנהיגו איזה אנשים לעשות חוטי ציצית שזורים שמונה חוטים, אם שפיר למעביד הכי.
- שאלה כח: ראובן צוה בצוואת ש"מ שתקח בתו כל מלבושי אמה שמתה והי' לאמה סרבלי שהיה המנהג לפנים שהנשים מתפטפי' בסרבלין בהליכתן לבה"כ ועכשיו נשתקע המנהג, אם הסרבלין בכלל מלבושין והמה מצופים בכסף וזהב עולים לסך רב.
- שאלה כט: ע"ד הבשר שהודח הדחה ראשונה והגלידו והקרישו ושהה כן יותר מע"ל אם יש לאסרו מטעם כבוש כמבושל דמו בתוכו ושוב אינו יוצא לא ע"י מליחה ולא ע"י צלייה כמבואר ביו"ד סימן ס"ט בהגהה דהבשר וגם המלח אסורין א"ד כיון דנקרש וקשה יצא מכלל כבוש דהוא אינו רק בלח כדאיתא שם בריש סימן ק"ה.
- שאלה ל: על אשה ששמה העבלי וחתמה את עצמה היבלא, האיך יש לכתוב בגט.
- שאלה לא: מי שיש לו שטח"ז מחמיו נכתב בלשון חוב שאם לא ישלמו לו החוב יטול כחח"ז בן פשוט ולא הניח אחריו רק בנו הבכור ובתו ועלה על דעת הבת ליקח השליש דחלק בכורה אזדו לה באשר שאין שם פשוט, הדין עם מי.
- שאלה לב: על בני מדינה ועיר שקם עליהם מלך ונתן להם קיומי' על מנין מסוים וצריכים לתת לו סך מסויים אקרקפתא דגברא ויש שם בעיר רופא אחד שיש לו כתוב וחתום מן השר שיהיה פטור מכל מסים וארנוניות נגד זה יהיה רופא חנם לדלים אשר לא מבני עמינו לעמוד ולשרת את הבית המוכן ליתומים עניים באשר שהבית ההוא השר מפרנסם בתורת צדקה. ועתה שאל השואל אם הרופא הנ"ל פטור מלישא עם הקהל בעולים שלהם או לאו.
- שאלה לג: ראובן תושב עיר א' תחת משא מלך ושלם במטיב כספו וכאשר עלה רעש המלחמה העיר שרופה באש והפוכה כמו רגע ואז ראובן הנ"ל לא היה חייב כלום אדרבא קהל היו חייבים לו עבור הוצאות שהוציא עבורם עפ"י ציווי טובי העיר ופרנסיה. ואז ברחו וימלטו כל יושבי העיר על נפשם ונתפרדה החבילה ונשאר העיר מאין יושב וכמעט רגע עד יעבור זעם חזר לקבעא קמא. ובעבור שלא שקטה הארץ ממלחמה ראובן הנ"ל לא חזר לעירו הנ"ל עד מותו והעיר הנ"ל עשתה והצליחה ורצו הקהל לעקל את נכסי ראובן לאמר שיש להם תביעות עליהם מחמת נתינות של הקהל מיום פרידת אביהם מן העיר והיורשים טענו שהתובעים ילכו אחר הנתבעים מלב שהם נוגעים המה בע"ד והדיינים, הדין עם מי.
- שאלה לד: באחד שבנה בית תלמוד והושיב בתוכו עשרה לומדים והפריז ממונו סך עצום כגי להספיק מן הפירות לכאו"א מן הלומדים וקרן קיימת. ובעת מותו מינה לא' מקרוביו להיות גבאי על הבה"מ להשגיח על הלומדים ונתן לו רשות להחליפם ולהעמיד אחרים תחתיהם הכל לפי ראות הגבאי לש"ש. ועוד התנה בצוואתו שבאם יהא א' ממשפחתו, הן מצד אביו הן מצד אמו ראוי להיות מחובשי בה"מ שיהי' לו הקדימה לאחרים הרחוקים ממנו וכעת בא אחד שנשא אשה ממשפחת המתנא ובקש מן הגבאי שידחה אחד מן יושבי בה"מ כדי שיהי' הוא במקומו עפ"י הצוואה הנ"ל והגבאי אינו רוצה לדחות אחד מן קמאי באשר שכולם שוקדים על לימודם, הדין עם מי.
- שאלה לה: באחד שמת ולא הניח בן רק בן הבן אשר גדלו כבנו ולמדו תורה ורצה לומר קדיש על אבי אביו במקום שיש שאר אבלים הדין עם מי.
- שאלה לו: טעם בכל הגט כותבין בלשון תרגום ולמקומי ולמקום כותבים בלה"ק.
- שאלה לז: פלפול עם הרב דק"ק טריר עבור קשר התנאים אם יקבל בחרם שאין לו מעות אם יכלול ג"כ שאין לו כסף וזהב וא"ט ומרגליות.
- שאלה לח: מהרב דק"ק פוסוויילר לאשה ששם העריסה שלה פיסל וחותמת א"ע פיסלה בהא כיצד יש לכתוב.
- שאלה לט: ראובן שיש לו איזה תביעות על שטעון ורוצה שירד עמו לדין בזבל"א יזבל"א והשני דיינים יקחו להם שליש המרוצה לשניהם באמרו שהאב"ד ומרא דאתרא הוא פסול באשר שהוא מחותנו של שמעון בן האב"ד נשוי לבת שמעון ושמעון טען אינו פסול באשר שהוא מרא דאתרא וקבלוהו עליהם. הדין עם מי.
- שאלה מ: קושיא ופילפול על השו"ת שבות יעקב חלק ראשון אורח חיים סימן כ"ב.
- שאלה מא-מב-מג-מד: ששה קושיות להגאון המנוח מוה"ר בעריש בהגאון המחבר פני יהושע והאריך בפילפולו.
- שאלה מה: ראובן ציוה קודם מותו להפריש מעזבונו סך מסויים שיהיה הקרן והפרי יתחלק מידי שנה בשנה לתלמידי חכמים בני עניים שמהם תצא תורה. וע"ז יהיו נכסיו משועבדים ותיכף אחרי סמוך לפטירתו הלכו היורשים והעלו הצוואה בערכאותיהם וכעת באו גובאי המלך יר"ה החמשים מן הקרן כי כן דת וחוק המלך שכל מי שיניח קרן קיימת יהיו החמשים למלך. ושאל אם מחויבים היורשים להשלים מה שלקח המלך כדי למלאות הקרן משארי נכסים שירשו מאביהם או אם ההפסד לצדקה.
- שאלה מו: פילפול עם הגאון המחבר פני יהושע על ספרו פסק בענין חדש.