קרבן העדה/עירובין/ז/ב

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ורוחב ארבעה. מפרש בגמרא ובלבד שלא יורידו למטה. לדיורין בבתים אבל בחצר שרי:

יותר מכאן. הוי פירצה והוו להו כולהו כחצר אחד ואם עירבה כל אחת לעצמה הוי כאלו חולקין את עירובן ואוסרין אלו על אלו:

גמ' ופריך ל"ל רוחב ארבעה. הא אפילו אינו רוחב ד' ה"ל מחיצה ומפסקת:

ומשני בגין מתניתין הדא דבתרה. משום סיפא דמתני' דבעי למתני אלו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטה דחשיב רשותא באנפי נפשיה ולא מיבטיל לא גבי האי ולא לגבי האי תני ברישא רוחב ד':

לא היה. הכותל רחב ד' מהו:

אסור לכאן ולכאן. כיון דלא חשיב למיהוי רשותא בטיל לגבי תרווייהו ורשות שתי החצירות שולטות בו ואוסרין זה על זה ואפילו על ראשה אסורין לטלטל:

מותר לכאן ולכאן. דמקום פטור הוא ובטיל לכאן ולכאן להקל:

ופריך מחלפא שיטתיה דרבי בא. כלומר קשיא דרבי בא אדרבי בא:

זרקה. כלי מרשות הרבים ונחה על ראשי המחיצה של רשות היחיד חייב שמע מינה דראשי מחיצה אינן בטילין להכא ולהכא דאל"כ נימא נמי דבטילין לרה"ר:

וכא אמר הכין. והכא אמר ר' בא דאסור לכאן ולכאן ודבטיל לגבי שניהם:

ומשני תמן. התם גבי מחיצות דרשות היחיד אמרינן דראשי המחיצות לרשות היחיד דמיין דרואין את רשות היחיד כולו כאלו הוא מלא עפר וצרורות וא"כ אף ראשי מחיצות רשות היחיד הן:

והכא מה אית לך. מי מצית למימר דה"ל כמאן דמליא א"כ אין כאן מקום מחלק דהא תרווייהו רשות היחיד הן:

תדע לך. דשפיר משני דרואין כאלו הוא מלא עפר:

ה"ג שהן גבוהין עשרה ואינן רחבין ארבעה. וכ"ה בבבלי וכ"ה לעיל בפ"ק וה"פ כיון דאינו רוחב ארבעה ה"ל מקום פטור ומותר לכאן ולכאן לכתף עליו משאוי שלהן:

ובלבד שלא יחליף. דרבנן הוא דאלו חיובא ליכא דבעינן עקירה מרשות זו והנחה לרשות זו והכא עקירה מרשות היחיד גמורה והנחה למקום פטור ועקירה ממקום פטור והנחה לרשות הרבים גמורה ואף רב ושמואל סברי להא דר' יוחנן ומאי טעמא מחייב שמואל בראשי המחיצות אלא ודאי דשאני ראשי מחיצות דרואין כאלו הוא מלא עפר:

היך מה דאת אמר וכו'. סיומא דקושיית ר"י היא:

אף הכא. גבי כותל שבין שני חצירות כן נאמר דרואין כאלו שניהם מלאי' עפר וצרורות ואפי' בד' נאמר שיהו שניהם מותרין:

ומשני שמענו מחיצות ברשות היחיד וכו'. אף ששמענו מחיצות ברשות היחיד שאינן כמאן דמליין כיון ששניהן רשות היחיד הן:

שמענו מחיצות ברשות הרבים. בתמי' ל"א סיומא דקושי' היא דשמענו מחיצות ברשות היחיד אף על פי שכותל זו ברשות היחיד נאמר בה דרואין כולו כאלו הוא מלא עפר ושניהן מותרים כמו ששמענו מחיצות ברשות הרבים דאם זרק ונחה על ראשי מחיצות שחייב:

סולמות מכאן ומכאן. בחצר זו וכן בזו ובהן עולין ויורדין מזו לזו:

ה"ג מכיון שלא כיוונו לא נעשו כפתחים. וה"פ לכך אין מערבין אחד כיון שאינן מכוונים זו כנגד זו והן רחוקין זו מזו יותר משלשה טפחים ולאו פתח הוא אבל אם היו מכוונין הרי הן כפתח ומערבין שנים ואם רצו מערבין אחד:

עלה אמה וכנס שלש. כלומר לגובה אמה הי' שיפוע של ג':

ה"ג חוץ מכיבושו של מזבח שהוא כמתלקט ו"ט מתוך ג' ומחצה ואצבע ושליש אצבע שהמזבח ט' אמות וכיבושו ל"ב אמות. וה"פ חוץ מכבש גדולה של מזבח שעולין בו במשא עם איברים כבדים והוא חלק צריך שיהיה משופע ביותר ונוח לעלות לכך האריכוהו ל"ב שיפוע לט' אמות הרי לכל אמה ג' אמות ומחצה ואצבע ושליש אצבע כשתתן לכל אמה שלשה אמות ומחצה הרי ל"א וחצי אמות תן עוד ט' אצבעות וט' שלישי אצבע הרי י"ב אצבעות שהן שלשה טפחים והן חצי אמה:

עשרה מסתווה ע"פ הכותל. עשה איצטבא גבוה עשרה לפני הכותל ויש בו רוחב ד"ט והוא עשוי כעין מדריגות של אבנים:

ארבע אמות. אם היה הסטיו רתב ד' אמות:

מערבין אחד. דה"ל כפרצה:

הדא דאת אמר. אמתני' קאי דתנן נפרצה עד עשר אמות וכו' לא אמרן דבעינן עשר אמות אלא בכותל רחבה הרבה:

אבל בקטנה. שאין בכותל עשרים אמות וכדמפרש בסמוך:

ברובה. אם נפרצה רוב הכותל הרי הוא כפתח:

הדא דאת אמר. ולא אמרן דבעינן פרצה עשר אמות אלא כשהיא באמצע הכותל:

אבל מן הצד. שהפרצה היא מן הצד:

לא בדא. אינו כן ואין צריך עשר דפתח בקרן זוית לא עבדי אינשי:

והי דינו צד. ואיזהו מן הצד ואיזהו מן האמצע:

ומשני נימר אם יש שם עומד בצד הכותל ד'. ומשם ואילך הפרצה ה"ל מן האמצע וצריכה שתהא הפרצה בעשר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף